פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
7435/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקשת:
שירן השקעות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. אורי עצמון
2. דנה תדמור
בקשת רשות לערער על החלטת
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן) ברע"א 40443-05-16 מיום
8.8.2016
בשם המבקשת:
עו"ד רפי שפטר
בשם המשיבים:
עו"ד שלום גולדבלט; עו"ד מור לוי
החלטה
1.
במוקד הבקשה שלפניי בקשת המבקשת כי יינתן צו מניעה זמני שיאסור על מר דן תדמור (להלן: תדמור ) – שאינו משיב בבקשה – לבצע דיספוזיציה במחצית מזכויותיו בנכס מקרקעין שבבעלותו (להלן: המקרקעין ;
צו המניעה ). המדובר בדירת המגורים המשותפת של תדמור ובת זוגו, המשיבה 2, אשר לטענת המבקשת העבירה אליו את חלקה בדירה במטרה להבריחו מנושיה עת נקלעו עסקיה לקשיים. עסקת ההעברה נרשמה במרשם המקרקעין ב-28.10.2015. עיקרי הדברים הצריכים לענייננו כעולה מן החומר שלפניי הם כדלקמן. המבקשת היא חברה עסקית שביקשה להשקיע בעסקת נדל"ן שקודמה על ידי חברה קנדית, Ontario Inc.
(להלן: אונטריו ), שמניותיה מוחזקות בשרשור על ידי המשיבים. לצורך ההשקעה העמידה המבקשת בחודש אוגוסט 2015 הלוואה בסך מיליון ש"ח לאונטריו. בסופו של יום, משהתברר שאונטריו נקלעה לקשיים, ובהסכמת הצדדים, הועבר הכסף לחברת אקסיום הרשומה בישראל ומוחזקת אף היא בשרשור על ידי המשיבים (להלן: אקסיום ). כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי, במהלך חודש דצמבר 2015 – כמה חודשים לאחר חתימת הסכם ההלוואה – גילתה המבקשת כי עוד בטרם נחתם ההסכם נכנסה אונטריו, על פי בקשתה, להליכי הקפאה. לפיכך הגישה המבקשת תביעה נגד המשיבים להשבת סכום ההלוואה, ובין היתר טענה לחבותם האישית מפאת תרמית וחוסר תום לב במשא ומתן. עם הגשת התביעה התבקשו סעדים זמניים שונים, לרבות צו המניעה ביחס למקרקעין.
2.
בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' הרשמת הבכירה ח' מאירוביץ ) דחה את הבקשה ליתן צו מניעה זמני (ונעתר לבקשה בנוגע לסעדים זמניים אחרים) מכמה טעמים. ראשית, בית המשפט עיין בצו למניעת דיספוזיציה במקרקעין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב אגב הליכי פירוק של אקסיום שהחלו בסוף חודש ינואר 2016. לפיכך, בית המשפט לא ראה להתערב בשיקולי בית המשפט של פירוק וליתן צו נוסף מטעמו. שנית, נקבע כי משהועברו המקרקעין לידי המפרק במסגרת הליך הפירוק האמור ממילא מאזן הנוחות אינו תומך במתן הצו, וברצותה יכולה המבקשת לפנות למפרק בכל עניין הנוגע למקרקעין. שלישית, צוין כי בקשת המבקשת נועדה למנוע את העברת הזכויות במקרקעין מן המשיבה 2 לידי תדמור – העברה שהיא בבחינת "מעשה עשוי". לפיכך, אין מדובר בעניין מתאים לצו מניעה זמני שעל פי תכליתו נועד להקפיא מצב קיים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' כהן ) דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת על החלטה זו, תוך שאימץ את נימוקיו של בית משפט השלום וציין כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק את התערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית בדבר סעדים זמניים.
3.
מכאן הבקשה שלפניי. יצוין כי לכתחילה לא צורף תדמור כמשיב לבקשה; וכי ביום 31.10.2016 הגישה המבקשת בקשה נוספת לקבוע כי תדמור הוא כבר צד להליך דנן או להורות על צירופו כאמור. בהחלטתי מיום 2.11.2016 קבעתי כי אדרש לבקשה זו לאחר קבלת תשובת המשיבים אשר תתייחס, בין היתר, למעמדו של מר תדמור בהליך. מכל מקום ולגוף העניין, המבקשת טוענת כי בית המשפט המחוזי שגה בקבעו כי צו המניעה נועד למנוע את העברת הזכויות עצמה בעוד שמטרתו היא מניעת דיספוזיציה מצד תדמור בחלקו שלו; כמו גם במסקנתו כי מאזן הנוחות אינו תומך במתן צו המניעה. המבקשת עומדת על כך שהמקרקעין הנדונים הם "הסיכוי האחרון" שלה להיפרע מן המשיבים ומכאן חיוניותו של צו המניעה. עוד נטען כי לכתחילה לא היה רשאי בית משפט השלום לעיין בצו המניעה בקשר למקרקעין שיצא מלפני בית משפט של פירוק בהיותו "ראיה חסויה" שלא צורפה לתיק.
4.
התבקשה תשובת המשיבים. לטענתם, דין הבקשה להידחות בהיעדר עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי; ובשים לב לכך שהבקשה אינה מעוררת כל שאלה רחבה ראויה לדיון ב"גלגול שלישי". לגופם של דברים טענו המשיבים כי משניתן צו המניעה בקשר למקרקעין בידי בית משפט של פירוק – שבינתיים הפך לקבוע מכוח הסדר דיוני מיולי 2016 – מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת מתן צו המניעה. בנוסף, המשיבים התנגדו לצירוף תדמור כמשיב לבקשה וטענו כי בשלב זה אין לאפשר למשיבה "מקצה שיפורים" לאחר שזו בחרה משיקוליה שלה לא לצרפו כבעל דין בהליכים הקודמים.
5.
משעיינתי בבקשות ובתשובה להן מצאתי כי דינן להידחות. כידוע, ערכאת הערעור תמעט להתערב בהחלטות בדבר סעדים זמניים, אלא אם נוכחה לראות כי דחיית הבקשה עלולה להסב נזק בלתי הפיך לצדדים או להשפיע באורח מהותי על זכויותיהם. הדברים אמורים ביתר שאת שעה שמדובר בבקשה "גלגול שלישי" כבענייננו (רע"א 6838/15 עמותת יד יפה נ' פראג' , פסקה 5 (29.10.2015)). בנסיבות דנן – ובנתון להסדר הדיוני שהושג בהליך הפירוק – לא ראיתי להתערב ב"גלגול שלישי" בקביעת בית המשפט המחוזי כי מאזן הנוחות אינו תומך במתן הצו, וזאת מבלי שאדרש לסיכויי הערעור. לבסוף, גם טענותיה הנוספות של המבקשת, חרף ניסיונה לשוות להן אצטלה עקרונית, נטועות בנסיבות המקרה ואינן מגלות טעם למתן רשות ערעור. משראיתי לדחות את הבקשה מן הטעמים האמורים, לא ראיתי ליתן רשות ולדון בשאלת מעמד תדמור בגלגול שלישי.
סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 8,000 ש"ח.
ניתנה
היום, כ"ז בחשון התשע"ז (28.11.2016).
ש
ו פ ט