רע"א 9167/10 012 סמייל טלקום בע"מ נ. Myrna Mandap

1.

ביום 30.12.2012 קיימנו דיון בהליכים דנא (בקשות רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאשר למשיבים לנהל תביעה ייצוגית נגד המבקשות). הדיון נועד לצורך בירורים שונים בקשר עם הסכם הפשרה שגובש בין בעלי הדין. בדיון הצגנו לבאי כוח בעלי הדין שאלות שונות לגבי ההסדר, והערנו, בין היתר, כי יש מקום לחשיבה מחודשת בכל הנוגע לפרטיו של ההסדר המוצע (ראו החלטתנו מיום 30.12.2012). בעלי הדין נתבקשו להגיש הודעות עד ליום 30.1.2013.

2.

ביום 3.2.2013 הגישו בעלי הדין הודעה בה הוצג על ידם מתווה מסוים לתיקון הסכם הפשרה (להלן – ההסדר המתוקן ). התיקון המרכזי נוגע לזהותן של המדינות שעובדים זרים הנכנסים מהן לישראל יהיו זכאים למימוש ההטבה (קבלת כרטיסי חיוג). בעוד שבהסדר המקורי הוסכם כי רק עובדים זרים משתי מדינות, תאילנד והפיליפינים, יהיו זכאים לקבלת ההטבה, הרי עתה ביקשו בעלי הדין להוסיף לרשימת היעדים חמש מדינות נוספות: סין, הודו, וייטנאם, סרי לנקה ונפאל. כמו כן הוסכם, כי בכל כרטיס חיוג יכללו 175 דקות (במקום 150 דקות לפי פרטיו הקודמים של ההסדר); כי יודפסו 10,000 עלונים המיידעים את הציבור הרלוונטי על ההטבה (במקום 1,000 עלונים ו-200 מודעות כפי שהוסכם קודם לכן); וכי בסיומה של כל שנה אזרחית, ועד לסיום חלוקת ההטבה, יוגש לבית המשפט דיווח מטעם המבקשות בדבר קצב מימוש הסכם הפשרה.

3.

עיינו בהודעת בעלי הדין, ולא נחה דעתנו כי ההסדר המתוקן נותן מענה מלא להערות שהעלינו במהלך הדיון שהתקיים ביום 30.12.2012. כוונתנו היא בעיקר לכך, שאף לפי פרטי ההסדר המתוקן יחלפו, כפי הנראה, שנים רבות עד שההסדר יבוצע במלואו. כך, מחישוב אריתמטי שנערך על בסיס הנתונים שהוצגו בהסדר המתוקן, כמו גם על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש יולי 2012 בדבר היקף העובדים הזרים הנכנסים לישראל באשרת עבודה ( http://www.cbs.gov.il/‌www/hodaot2012n/20_12_194b.pdf ), עולה כי ביחס לשתי מדינות שננקבו במתווה המתוקן (וייטנאם וסין), מהן נכנסים לישראל מספר נמוך, יחסית, של עובדים זרים, יחלפו כשש שנים, לכל הפחות, עד למימוש הסדר הפשרה במלואו (יוער, כי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כלל לא מציגים את ההיקף המדויק של מספר הנכנסים לישראל מוייטנאם באשרת עבודה). זאת, בהנחה שמספר הנכנסים לישראל מאותן מדינות יהיה דומה לשיעור הנכנסים מהן בשנת 2011, ובהנחה לפיה כלל הזכאים לקבלת ההטבה אכן יבקשו לממשה. דומה כי ההנחה האחרונה, לפיה כלל הזכאים לקבלת ההטבה אכן יבקשו לממש אותה, אינה נקייה מספקות. היינו, נראה כי ביחס לשתי המדינות הנזכרות יחלוף ככל הנראה פרק זמן ארוך בהרבה משש שנים, עד שההטבה תחולק במלואה. המסקנה היא, כי ההסדר המתוקן אינו נותן מענה מלא לחשש המרכזי שהצגנו בפני בעלי הדין במהלך הדיון, בדבר משך הזמן הארוך הצפוי למימוש הסכם הפשרה.

4.

בהתחשב בכך, איננו רואים מקום לאשר, בשלב זה, את הסדר הפשרה על גלגוליו השונים, כולל התיקון האחרון. סבורים אנו, כי מן הראוי שבעלי הדין יערכו תיקונים שונים בהסדר הפשרה במטרה לקצר ככל הניתן את משך הזמן הצפוי למימוש ההסכם. כך למשל, דומה כי ניתן לשקול את האפשרות להסיר את שתי המדינות הנזכרות (סין ווייטנאם) מרשימת המדינות עליהן יחול הסדר הפשרה. בנוסף, ראוי כי החלוקה הפנימית של ההטבה בין המדינות השונות תיתן ביטוי מסויים לנתוני כניסת העובדים הזרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לפי פרטי ההסדר המתוקן שהוגש לעיוננו, החלוקה הפנימית הנוכחית נעשית באופן שווה לכל היעדים. ייתכן שיש לשקול לבצע את החלוקה באופן יחסי בהתבסס על נתוני הכניסה מכל מדינה. ניתן אף לשקול אפשרויות נוספות, ובהן הגדלת מספר הדקות בכל כרטיס בצורה מתונה, והארכת תקופת השהייה הנדרשת בישראל עובר לבקשת ההטבה (נזכיר, כי לפי פרטי ההסדר הנוכחי רק מי שנכנס לישראל בשלושת החודשים שקדמו לבקשת ההטבה יהיה זכאי לקבלה). רואים אנו להדגיש, כי היה ומשך הזמן הצפוי למימוש ההטבה לא יקוצר באופן משמעותי, יוותרו בעינם הקשיים עליהם עמדנו בדיון שנערך לפנינו ביום 30.12.2012.

5.

בעלי הדין יגישו הודעה עד ליום 11.3.2013. היה ותתקבל הסכמה לגבי תיקון הסדר הפשרה ברוח הדברים שהוצגו לעיל, מתבקשים בעלי הדין להגיש לעיוננו הסדר פשרה מעודכן הכולל את פרטי ההסדר המקורי ואת כלל התיקונים שנעשו מאז שגובש. עם קבלת ההודעה נחליט כיצד להמשיך לטפל בבקשות רשות הערעור.