רע"א 9348/16 רע"א 9348/16

א.בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (הרשמת השופטת יעקובוביץ) מיום 7.2.16 בע"א 9492-05-14, שבגדרו נדחה על הסף ערעור המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב (השופט דלוגין) מיום 20.1.14 בת"א 32961-01-10, בגין איחור בהגשתו.

רקע

ב.בין הצדדים התנהלו מספר תביעות אשר הועברו בהסכמה לבוררות על פי דין תורה (החלטה מיום 4.2.13 מפי השופט דלוגין). המבקש הגיש בקשה לביטול ההחלטה. הבקשה נדחתה (החלטות מימים 27.3.13 ו-20.1.14 מפי השופט דלוגין). על ההחלטה מיום 20.1.14 הוגשה ביום 20.2.14 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי (רע"א 41474-02-14). ביום 27.3.14 נמחקה הבקשה (השופטת צ'רניאק), ונקבע שההחלטה מושא הבקשה אינה "החלטה אחרת", שעליה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, אלא פסק דין המקנה זכות ערעור. ביום 7.5.14 הוגש ערעור. המשיבה טענה כי דין הערעור להידחות על הסף משהיה מקום להגיש בקשת רשות ערעור, ולא ערעור, וכי זה הוגש באיחור. בית המשפט המחוזי (הרשמת השופטת יעקובוביץ) קבע בפסק דין מיום 7.2.16, כי ההחלטה שעליה חפץ המבקש להשיג מהוה פסק דין המקים זכות ערעור, עם זאת, הערעור הוגש באיחור של יום, מבלי שנתבקשה הארכת מועד. על כן נדחה הערעור מחמת איחור בהגשתו. צוין, כי אילו היתה הבקשה לרשות ערעור מוגשת בתוך המועד הקבוע בדין, היה בית המשפט נוטה להאריך את המועד להגשת הערעור נוכח תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, המסמיכה את בית המשפט לדון בבקשה לרשות ערעור שהוגשה בטעות כבכתב ערעור. הוסף, שהחלטת השופטת צ'רניאק נמסרה למבקש ביום 17.4.14, אולם הערעור הוגש אך ב-7.5.14, מבלי שניתן הסבר לכך. יצוין כי הודגש בסיפת פסק הדין על ידי הרשמת השופטת יעקובוביץ: "פסק הדין ניתן על ידי כרשמת".

ג.כלפי פסק דין זה הוגשה בקשה לביטול. בקשת הביטול נדחתה על ידי הרשמת השופטת יעקובוביץ ביום 16.3.16, ונקבע, ש"אין

המדובר

בפסק

דין

שניתן

במעמד

צד

אחד

ועל

כן

לא

נתונה למבקש

הזכות

לעתור

לביטולו

בהתאם

להוראת

תקנה 201 לתקנות

סדר

הדין

האזרחי,

התשמ " ד-1984. פסק

הדין

ניתן

בבקשה

לסילוק

הערעור

על

הסף

לאחר

שתגובת המערער

היתה

מונחת

לפני. למערער

זכות

ערעור

על

פסק

הדין . הבקשה

נדחית". המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על פסק הדין מיום 7.2.16 ועל ההחלטה מיום 16.3.16. ביום 11.4.16 קבע השופט ברנר כדלקמן: "יש להגיש הודעת ערעור מתוקנת תוך עשרה ימים שתתייחס אך ורק לערעור על ההחלטה מיום 16.3.16. הסמכות לדון בערעור על פסק הדין מיום 7.2.16 נתונה לבית המשפט העליון".

מכאן הבקשה הנוכחית (ראו החלטת הרשמת בנמלך מיום 22.6.16 בבש"א 4580/16, בה נקבע, בין היתר, כי הדרך להשיג על פסק הדין מיום 7.2.16 היא על ידי הגשת בקשה לרשות ערעור).

הבקשה

ד . המבקש חפץ לצרף מספר ראיות במסגרת בקשת רשות הערעור שכולן מתייחסות לגופו של הסכסוך בין הצדדים בטענה "שיש בהן לשפוך אור וצדק". כן נטען, כי סיכויי הערעור טובים, וכי "כל מטרת המשיבה הינה להימנע מלהגיע לערכאת ערעור ולהימנע מחקר האמת", וכי התנהלותה אינה תמת לב. הוסף, כי בית המשפט המחוזי לא בחן את טענות המבקש לגופן ולא נתן דעתו לתשתית העובדתית.

הכרעה

ה.עסקינן בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר ניתן בהקשר לערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום. האם על בקשות רשות ערעור כגון דא יש להחיל את אמת המידה שנקבעה

בר"ע 103/82

חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123?

אמנם "עצם העובדה כי בפסק דין של ערכאת ערעור מצויים שינוי, תוספת או אף הכרעה חדשה שלא נכללה בהחלטת הערכאה הראשונה, אין בה די כדי להוציא את המקרה מגדר 'גלגול שלישי' ולהקנות זכות ערעור", אולם צוין לא פעם ש"יתכן שבנסיבות חריגות יהא מקום לגמישות מסוימת...אך אין לפתוח את הדלת לרווחה, בודאי לא בעומס שעל בתי המשפט, וגם אז אך בנושא שנדון לפני כן

רק בערכאת הערעור ." (רע"א 2108/13

אלבז נ' עו"ד אבירם מיטל

(2013), פסקה ו' (הדגשות במקור- א"ר)) . בנדון דידן סבורני כי בנסיבות אין מקום ליתן רשות ערעור.

ו.

המבקש איחר את המועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה 528 סיפה לתקנות קובעת, כי הארכת מועד הקבוע בחיקוק טעונה "טעם מיוחד". ככלל טעם מיוחד עניינו בסיכול האפשרות להגיש ערעור עקב אירועים שהיו מחוץ לשליטתו של המבקש, או אירועים בלתי צפויים שלא ניתן היה להיערך אליהם מראש

(רע"א 4222/13

עאיש נ' יניב ס.א לבניין ופיתוח בע"מ

(2014)) . בהקשר זה יש משקל לשאלה האם הבקשה להארכת מועד הוגשה במסגרת תקופת הזמן שנקצבה בדין להגשת ההליך העיקרי, וכן האם ידע הצד שכנגד על הכוונה להגיש את הבקשה להארכת מועד

(רע"א 7673/13 ישעיהו נ' קבלסון (2013));

על בית המשפט לתת דעתו, בין היתר, לסיבה לעיכוב בהגשת ההליך, למשך האיחור, למהות ההליך, למידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד וכן לסיכויי ההליך שלגביו מוגשת הבקשה

(ח' בן-נון וט' חבקין

הערעור האזרחי

(מהדורה שלישית -תשע"ג), 171-168).

ז.בנדון דידן הוגש הערעור באיחור, מבלי שכלל הוגשה בקשה להארכת מועד, לא נמסר טעם לאיחור, ולא נטען לקיומו של אירוע בלתי צפוי שלא ניתן היה להיערך לקראתו או לאחריו (ראו והשוו רע"א 3776/16 גנים נ' דרור (2016)). אשר לסיכויי הערעור, לא אביע דעה בעניין זה, אך נראה שכיון שניתנה הסכמת הצדדים להעברת תביעותיהם לבוררות, המשוכה היא גבוהה (ראו והשוו רע"א 6169/14 זריפובה נ' אגד תחבורה ציבורית בע"מ (2014)).

ח.אין בידי להיעתר למבוקש.