רע"א 9612/09 עידו יוסף נ. המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול)

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך שבכותרת, ולחלופין, להחלפת העירבון בהודעת קיזוז.

1.

ההליך נסב על החלטה של בית המשפט המחוזי בירושלים בעתירת המבקש לתשלום תכוף. המבקש הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, בגין תאונת דרכים מיום 9.2.2009. במסגרת תביעה זו הגיש בקשה לקבלת תשלומים תכופים. בית המשפט פסק לו תשלום תכוף בסך 10,000 ₪ (בצירוף שכר-טרחת עורך-דין). יש לציין כי עוד קודם לכן שולמו למבקש תשלומים תכופים המצטברים לסך של 37,500 ₪. בית המשפט המחוזי עמד על כך שהמבקש נמנע מלפרט בבקשה לתשלום תכוף נתונים נדרשים ובכלל זה ההכנסות שבאו מהעסק שהיה בבעלותו עובר לפירוקו לאחר התאונה. כמו-כן ציין בית המשפט כי המבקש לא היה עקבי בטענות שהציג לגבי הוצאות המחייה שלו, וכלל בבקשתו הוצאות שאינן מקימות עילה לתשלום תכוף. בסופו של יום, ובהתחשב בדמי המחייה שהמבקש נזקק להם ובהשתתפות העצמית בעלות של תרופות וטיפולים, נפסק כאמור למבקש תשלום תכוף בסך של 10,000 ₪.

2.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו של בית המשפט המחוזי ובה הוא משיג על מיעוט הסכום שנפסק לו כתשלום תכוף. במסגרת בקשת רשות הערעור הוא עתר לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, ולחלופין ביקש להורות על החלפת העירבון בהודעת קיזוז. לדבריו, אין באפשרותו לעמוד בתשלום האגרה ובהפקדת העירבון. הוא מפרט את הנזקים שהוסבו לו בתאונה, הכוללים לדבריו פגיעות בעמוד השדרה ובאברים נוספים, ופגיעה נפשית. הוא מטעים כי מאז התאונה הוא אינו עובד ומצוי באי-כושר, וכי השותפות שהקים עם אחֵר עובר לתאונה פורקה בעקבותיה. הסכום ששולם לו במסגרת פירוק השותפות – כך הוא מדגיש – נמוך מהסכום שאותו השקיע בעסק. המבקש מפרט עוד את הוצאותיו הרפואיות, המסתכמות לדבריו בסכום של 1,080 ₪ לחודש, ומדגיש כי אין לו רכוש כלשהו. המבקש צירף תדפיס מחשבון הבנק המתעד יתרת חובה. המבקש טוען עוד כי הוא מתגורר בבית אמו. לדבריו, אביו אינו תומך בו ואמו משתכרת סכום שאינו מאפשר לה לסייע בידו. המבקש מפרט חובות שבהם הוא מצוי וגורס כי אין באפשרותו ליטול הלוואה. הוא מדגיש את ההכרח בהגדלת התשלום התכוף לאור צרכי המחייה שלו והוצאותיו הרפואיות.

3.

המשיבה מתנגדת לבקשה לפטור מעירבון. היא סבורה כי טענותיו של המבקש בבקשה לפטור הן "שחזור ומקצה שיפורים" של הטענות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי. המשיבה עומדת על ההתרשמות השלילית של בית המשפט המחוזי מטענותיו של המבקש, ומפנה בין היתר לקביעות בדבר הסכומים השונים שקיבל בעבר. המבקש – כך מטעימה המשיבה – לא פירט ניסיונות כלשהם לגייס את סכום העירבון מגורם אחֵר, כנדרש. המשיבה סבורה כי המבקש לא ביסס כדבעי את הטענות בדבר מצבו הכלכלי, וכי גם חלופת הקיזוז אין בה כדי להועיל במקרה זה כיוון שטרם ניתן פסק-דין חלוט הקובע את הסכום שכנגדו ניתן יהיה לקזז את ההוצאות. לבסוף טוענת המשיבה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי מבוססת ומנומקת וסיכויי הערעור עליה אינם טובים.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים המצורפים לה ובתגובה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לפטור מאגרה להתקבל. עיון במסמכים הרפואיים מצביע על כך שהמבקש סובל מנזקי-גוף שונים ובעיקר שברים בעמוד השדרה, וכי הוא קיבל לאורך התקופה אישורים על היעדר יכולת לעבוד. המבקש קיבל בעקבות התאונה סכומים שונים כתשלומים תכופים, אך כיוון שמ דובר בסכומים המיועדים לסיפוק צרכי הריפוי, הסיעוד והמחייה המיידיים שלו, ולאור גובה הסכומים ומועד תשלומם, ספק אם יש לראות בהם, בנסיבות המקרה, מקור לתשלום האגרה או העירבון בהליך זה. כאמור, העסק שהקים המערער עם שותף זמן-מה עובר לתאונה פורק לאחר התאונה, והמבקש קיבל לידיו סכום של 11,213

₪. תדפיס חשבון הבנק שצירף המבקש מצביע על מיעוט תנועות ועל יתרת חובה, וכאמור המבקש מצהיר על היעדר רכוש. התמונה המצטיירת היא איפוא שלא עומדים לרשות המבקש מקורות עצמיים לגיוס כספי האגרה. משכך, ובהתחשב בכך שהבקשה לרשות ערעור גופה עצמה עוסקת במצב הכלכלי שאליו נקלע המבקש בעקבות התאונה, יופטר המבקש מתשלום אגרה בהליך זה.

5.

באשר לעירבון, נדרש מבקש הפטור להוכיח גם כי לא עלה בידו לגייס את הסכום ממעגל קרוביו. טעם הדבר הוא שפטור מערבון חושף את בעל הדין שכנגד לסיכון כי יתקשה לגבות הוצאות. במקרה זה לא עמד המבקש בנטל להוכיח כי לא יוכל להסתייע בקרובים ובמכרים לצורך גיוס כספי העירבון. המבקש לא הניח פירוט מלא ותשתית מספקת לעניין זה, לרבות בכל הנוגע לאפשרות להסתייע בהוריו. במצב דברים זה, אין מקום לפטור את המבקש מהפקדת עירבון. עם זאת, לאור כל האמור, ובהתחשב במעמדם היחסי של הצדדים ובגובה ההוצאות הצפוי בהליך מהסוג הנדון, באתי לכלל מסקנה כי יש להעמיד את סכום העירבון על 3,000 ₪. איני רואה אפשרות לקבל את הבקשה להמיר את העירבון בחלופה של הודעת קיזוז. אמנם, נראה כי במצב שבו ההליך בערכאה המבררת נסב אך ורק על גובה הפיצוי ואין מחלוקת לגבי עצם הזכאות, ניתן לשקול במקרים מסוג זה המרת העירבון בהודעת קיזוז (ראו רע"א 3983/05 חסון נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 5.6.2005); רע"א 11153/04 בן דור נ' אליהו (לא פורסם, 14.3.2005)). אולם בענייננו לא ברור לחלוטין מהו גדר המחלוקת, והאם הוא מתפרש גם על שאלת החבות לנזקי המבקש. בנסיבות אלה לא ניתן להורות על חלופת העירבון המבוקשת. המבקש יפקיד אפוא את העירבון שנקבע בתוך 14 ימים מהמצאת החלטה זו. אם לא יופקד העירבון יידחה ההליך ללא התראה נוספת.