רע"ב 2478/16 סאיד דעאס נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.2.2016 בעת"א 6304-02-16 (כב' השופט א' קיסרי ), בגדרה נדחתה עתירת המבקש לאפשר לו לצאת לחופשה.

רקע

1.לפי הנתונים שנמסרו על-ידי המדינה בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי, המבקש מרצה עונש מאסר בן שנתיים ו-458 ימים בגין עבירות של גניבה בידי עובד וקשירת קשר לפשע, ולאחר שהופעל מאסר מותנה בעניינו. המבקש החל בריצוי עונש מאסרו ביום 23.6.2013 והוא מסווג בקטגוריה ב'1 לעניין יציאתו לחופשות, כמשמעה בפקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.40.00 שעניינה "חופשות אסירים" , לפיה יציאתו לחופשה נתונה לשיקול דעת משטרת ישראל ובהתאם לתנאים הנקבעים על-ידה.

2.המבקש הגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, בגדרה טען כי מאז תחילת ריצוי מאסרו טרם יצא לסבב חופשות, כאשר לאחרונה אושרה לו יציאה לחופשה בת 24 שעות בביתו, ומועד החופשה המתוכננת נקבע ליום 7.2.2016. ואולם, חמישה ימים לפני המועד האמור נמסר לעותר כי משטרת ישראל מתנגדת ליציאתו לחופשות, ועל כן בוטלה חופשתו. העותר טען בעתירתו, כי עמדת המשטרה היא בלתי סבירה בהיותה מבוססת על מידע מודיעיני שמקורו בשמועות. שירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) הבהיר בתגובתו לעתירה, כי קיים מידע מודיעיני עדכני ביותר המצביע על פעילות פלילית של המבקש בזמן ריצוי עונש מאסרו.

3.ביום 14.2.2016, לאחר שעיין בחומר המסווג שהוגש לו ביחס למבקש, הורה בית המשפט על דחיית העתירה. נקבע, כי טענות המבקש בכל הנוגע לספקנות בה יש לנקוט באשר למידע המודיעיני הן במקומן, אולם, גם כאשר בוחנים מידע זה עם קב חומטין, לא ניתן להתעלם מתוכן הדברים ומהקשרם. לפיכך הובהר, כי משהעותר סווג לקטגוריה בגדרה יציאתו לחופשות טעונה אישור של משטרת ישראל, ומשאישור זה לא ניתן, אין למצוא פגם בהחלטת שב"ס שלא לאפשר את החופשה.

4.כלפי החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה דנא, בגדרה נטען כי היה על בית המשפט המחוזי לבחון מדוע בחרה משטרת ישראל לעדכן את שב"ס במידע המודיעיני בדבר פעילותו העבריינית הנעשית מבין כותלי בית הסוהר רק לאחר שאושרה חופשתו, ולא במועד שהתקבל המידע. המבקש מדגיש כי הוא מתפקד בצורה מופתית במהלך ריצוי מאסרו ומפגין מוטיבציה לשינוי אורח חייו, ועל כן היה על שב"ס לחשוד במידע המודיעיני שהועבר לו על-ידי המשטרה, כאשר עובר להעברתו לא היה בידי שב"ס כל מידע מודיעיני נגדו. לגישתו, היה על בית המשפט המחוזי לאשר את חופשתו ולהתעלם מהמידע שבידי המשטרה, נוכח הנסיבות שפורטו. בהקשר זה המבקש שב ומדגיש, כי תוכנו של המידע שבידי המשטרה "חסר כל אחיזה במציאות" והוא "בגדר שמועה" בלבד. לבסוף טען המבקש לעניין החשיבות שבמתן חופשה לאסיר.

5.לשלמות התמונה יצוין, כי בהחלטתי מיום 27.3.2016 הוריתי למשיבה להמציא לעיוני את העתק החומר החסוי שהוגש לבית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

6.לאחר העיון בבקשה ובחומר החסוי אשר עמד בבסיס החלטתו של בית המשפט המחוזי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לקבלת תשובה. הלכה היא, כי בקשה למתן רשות ערעור המוגשת כלפי החלטה הנוגעת לעתירות אסיר, תתקבל, ככלל, מקום בו זו מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים לבקשה (ראו למשל: רע"ב 6444/15 רפאלוב נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 6 (8.11.2015), והאסמכתאות הנזכרות שם). עיון בבקשה שבפנַי

מעלה כי כל כולה עוסקת בעניינו הפרטי של המבקש – הא-ותו-לו, כאשר השאלה המתעוררת במקרה דנא היא האם יש לשלב את המבקש בסבב חופשות, אם לאו. דומה כי מטעם זה בלבד, ניתן לדחות את הבקשה.

7.למעלה מן הצורך, גם לגופם של דברים, לא מצאתי כי יש מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. אכן, כפי שאף ציין בית משפט קמא, לפי עצם טבען ראוי לבחון בזהירות את הידיעות המודיעיני שהוגשו ועמדו בבסיס ההחלטה המנהלית שלא לשחרר את המבקש לחופשה. עם זאת, לאחר העיון במידע המודיעיני החסוי, מצאתי כי לא נפל פגם בהחלטה שלא לשלב את המבקש בסבב חופשות. בהקשר זה יודגש, כי הביקורת השיפוטית המופעלת על החלטות שעניינן חופשות אסירים, מתמקדת בבחינת חוקיות וסבירות הפעלת שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים, כאשר בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי הנתון לרשויות הרלוונטיות

(רע"ב 4234/13 רוזנשטיין נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 11 (16.6.2013), והאסמכתאות הנזכרות שם). בשולי הדברים יצוין, כי אין בעיתוי בו העבירה משטרת ישראל את המידע המודיעיני שברשותה לידי השב"ס, כדי לסייע למבקש. אופן ההתנהלות והיחסים בין הרשויות השונות מושפעים משיקולים שונים השמורים להן, ואין במועד שבו הועברה הידיעה המודיעינית באשר למבקש כדי להשפיע על תוכנה או על משקלה. גם אין מקום לבחינת מידע זה על-ידי שב"ס.

8.הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא.