רע"ב 6444/15אמיל רפאלוב נ. שרות בתי הסוהר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בנצרת (כב' השופט י' בן חמו ) (להלן: בית המשפט לעניינים מינהליים ), בעת"א 34885-07-15, מיום 8.9.2015, בגדרה נדחתה עתירתו של המבקש על החלטת המשיב, שלא לאפשר לו לקיים " ביקורים פתוחים " עם בת זוגו.

רקע והליכים קודמים

2.

החל מיום 4.6.2013, מצוי המבקש במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, במסגרתם הוא מואשם בביצוע עבירות של סחר בסמים, החזקת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד. על-פי תקנה 12 לתקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תנאי החזקה במעצר), התשנ"ז-1977, מתאפשר לנאשם המצוי במעצר, לקיים ביקורים שבועיים, לפרק זמן של כ-30 דקות, כאשר, בהתאם לפקודת נציבות בתי הסוהר, ביקורים אלה הינם " ביקורים סגורים ", דהיינו שקיימת הפרדה פיזית בין העצור לבין מבקרו. לצד זאת, בסמכותו של מפקד יחידה בשירות בתי הסוהר להתיר לעצוּר לקיים " ביקור פתוח ", בהתאם לבקשתו. ביום 4.3.2015, קיים המבקש ביקור פתוח עם בת זוגו. במהלך חודש יולי 2015, הגיש המבקש בקשה לקיים ביקור פתוח נוסף עם בת זוגו. תחילה, אושרה בקשתו זו של המבקש. ואולם, לאחר שהתגלו פריטים אסורים בתאו של המבקש, כמו גם מידע מודיעיני, הנוגע למעורבותו של המבקש בסמים, הוחלט לדחות את בקשתו של המבקש ולא להתיר לו לקיים ביקור פתוח נוסף.

1.

המבקש הגיש לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירה נגד ההחלטה, שלא לאשר לו לקיים ביקור פתוח עם בת זוגו. ביום 8.9.2015, דחה בית המשפט לעניינים מינהליים את העתירה, בקובעו כי לא נפל כל פגם בהחלטת המשיב. בית המשפט לעניינים מינהליים ציין, כי לאחרונה הוארך, בפעם השישית, מעצרו של המבקש בשלושה חודשים נוספים, וכי מיוחסות למבקש עבירות חמורות, ובין היתר, סחר בנשק, סחר בסמים, נהיגה תחת השפעת סמים ואיומים. על רקע זה, נקבע כי " מדובר [במבקש] שעל פי קביעות שיפוטיות של הערכאות בבית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון, המסוכנות הנשקפת ממנו היא כה גבוהה שלא ניתן לאיינה בשום חלופת מעצר ושהצדיקה הארכת מעצר בפעם השישית, דבר שהוא חריג ביותר לכל הדעות ". עוד הדגיש בית המשפט לעניינים מינהליים, כי שירות בתי הסוהר ניסה " לבוא לקראתו " של המבקש, אך " המציאות תפחה על פניו ". זאת שכן, לאחר שאושר ביקורו הפתוח של המבקש, התגלו בתאו 19 כדורים פסיכיאטריים; 3 צינורות כלי עישון; דבק מגע; חוטי חשמל מאולתרים; ו-6.5 כדורי מורפיום.

הבקשה לרשות ערעור ותגובת המשיב

2.

בבקשה שלפניי טען המבקש, כי בית המשפט לעניינים מינהליים נפל לכלל שגגה כאשר דחה את עתירתו, בהסתמך על המסוכנות הנשקפת ממנו, ועל עובדות כתב האישום שהוגש נגדו. זאת שכן, " עובדת היותו עצור עד תום ההליכים לתקופה כה ארוכה, יש בה בכדי להוות שיקול לקבלת בקשתו לקיים ביקור פתוח, ולא כהנמקה לדחיית בקשתו ". נטען, בהקשר זה, כי המבקש הוא בגדר עצור בלבד, אשר נהנה, בשלב זה, מחזקת החפות. משכך, לטענת המבקש, לא היה מקום לבחון את בקשתו על בסיס שיקולים אלה, אותם יש לשקול אך ורק כאשר מדובר באסיר מורשע. עוד נטען, כי יש מקום לאפשר למבקש לערוך ביקור פתוח עם בת זוגו גם על רקע תכליות דיני המעצרים בישראל, אשר נועדו לייצר איזון בין הפחתת מסוכנותם של הנאשמים לבין ההגנה על זכות החפות המוקנית להם. לכך יש להוסיף, לשיטתו של המבקש, את העובדה שאושרו לו בעבר ביקורים פתוחים עם בת זוגו. המבקש הדגיש, כי לא הוּבא לידיעתו שאושר לו לקיים ביקור פתוח נוסף, טרם שנדחתה בקשתו. עוד טען המבקש, כי התרופות אשר נמצאו בתאו, הוחזקו על-ידו, על-פי מרשם.

3.

במענה לטענותיו של המבקש, סבור המשיב כי לא מתקיימות, במקרה דנא, העילות למתן רשות ערעור, ומכל מקום אין כל הצדקה להתערב בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים. נטען, כי ההחלטה לדחות את בקשתו של המבקש לקיים ביקור פתוח נוסף, נעשתה על רקע ממצאים שהתגלו בחיפוש בתאו ומידע מודיעיני שהיה מצוי בידי המשיב. בנסיבות אלה, כך נטען, החלטת המשיב היתה החלטה סבירה, אשר התבססה על איזון ראוי בין כלל השיקולים העומדים על הפרק.

דיון והכרעה

4.

כלל הוא, כי בקשות רשות ערעור המופנות נגד החלטות הנוגעות לעתירות אסירים, תתקבלנה אך ורק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים (רע"ב 5127/15

בן עזרא נ' מדינת ישראל (20.8.2015); רע"ב 3358/15 הרוש נ' בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (10.8.2015); רע"ב 4811/14 פלוני נ' שירות בתי הסוהר (21.9.2014)). לאחר שבחנתי את הבקשה שלפניי על נספחיה, נחה דעתי כי היא אינה נמנית על המקרים המצדיקים מתן רשות ערעור. זאת שכן, בקשה זו נוגעת במובהק לעניינם הפרטני של הצדדים לה, והיא אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית. מטעמים אלה, כשלעצמם, דין הבקשה להידחות.

5.

אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש, גם לגופו של עניין. סעיף 13 לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.42.00 קובע, כי:

"א.

1)

ככלל הביקורים יהיו סגורים, ביקורים פתוחים יינתנו בכפוף להחלטת מפקד היחידה ובהתאם ליכולת המתקן.

2)

[...]

3)

[...]

4)

[...]".

על-פי סעיף זה, ברירת המחדל עבור ביקורם של אסירים ועצירים היא על דרך של ביקור סגור. במקרים מסויימים, רשאי מפקד היחידה לאשר קיומו של ביקור פתוח. סעיף זה אינו קובע אמות מידה וכללים מנחים, באשר לשיקולים שעל מפקד היחידה לשקול, על מנת לאשר או למנוע קיומו של ביקור פתוח. כמו-כן, ובניגוד לטענת המבקש, לא נערכת כל הבחנה בין אסיר לבין עציר, לעניין סעיף זה. משכך, על מפקד היחידה לקבל את ההחלטה האמורה, בהתאם לשיקול דעתו ובכפוף לכללי המשפט המינהלי הרגילים, ובראשם כללי הסבירות והמידתיות (ראו למשל: רע"ב 9552/09 כהן נ' שירות בתי הסוהר (2.4.2012); רע"ב 6956/09 יונס נ' שירות בתי הסוהר (7.10.2010)). במקרה שלפנינו, החליט מפקד היחידה, תחילה, לאשר את בקשתו של המבקש לקיים מפגש פתוח עם בת זוגו. מפקד היחידה ציין בהחלטתו, מיום 16.8.2015, כדלקמן:

"הנ"ל מבקש ביקור פתוח עם בת זוג שלו [...] מאשר ביקור פתוח בפיקוח סוהר צמוד [...]".

על גבי אותה החלטה, התווספו, ביום 18.8.2015, הדברים הבאים:

"עדכון סגן מפקד מתאריך 18.8.2015 – לאור חמ"ן [חומר מודיעיני – א.ש.] שלילי עדכני, מציאת הסלקות ואמצעים אסורים, יש לבטל את הביקור הפתוח שאושר לאסיר [...]".

אם כן, הטעמים שהובילו את מפקד היחידה, במקרה דנן, לדחות את בקשתו של המבקש לקיים ביקור פתוח עם בת זוגו, היו מידע מודיעיני שלילי שהתגלה לגביו, כמו גם הימצאותם של אמצעים אסורים, ברשותו של המבקש. סבורני, כי על-פי כל אמת מידה, טעמים אלה הינם טעמים סבירים ומידתיים, אשר הצדיקו את ההחלטה למנוע מן המבקש לקיים ביקור פתוח, בנסיבות העניין. משכך, ולאור העובדה שלא נשללו מן המבקש ביקורים באופן מוחלט, אלא אך ורק ביקורים פתוחים, אשר אישורם כפוף לשיקול דעתו של מפקד היחידה, לא נפל כל פגם בהחלטה האמורה.

6.

הבקשה לרשות ערעור נדחית, אפוא.