רע"ב 8802/14 פלוני נ. שרות בתי הסוהר

1.

בקשה להסרת איסור פרסום בענין החלטתי מיום 23.3.2015 (להלן: ההחלטה ) שעניינה עתירת המבקש לביקורים.

2.

המבקש מרצה עונש של 26 שנות מאסר בגין הרשעה במסכת חמורה של עבירות החזקה בתנאי עבדות ועבירות אלימות ומין בנסיבות מחמירות, שביצע כלפי בני "משפחה" שהקים, שמנתה מספר נשים וילדים רבים. ריצוי המאסר החל ביום 4.7.2011.

3.

ביום 23.3.2015 דחיתי את בקשת המבקש לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 9.11.2014, בגדרה נדחתה עתירתו להתיר לארבע נשים שהיו מעורבות בפרשה לבקרו בכלא, וזאת בין היתר על יסוד עמדתה של הוועדה המשולבת לגילוי עריות ואלימות במשפחה .

4.

בבקשה שלפני מבוקש כי ההחלטה תפורסם בשמו המלא של המבקש, וכי יוסר איסור הפרסום שהוטל על הפרשה. בבקשה נטען כי הכלל הוא שפסקי דין מתפרסמים בשמות מלאים, וכי במקרה דנן לא מתקיים אף חריג המצדיק את ערפול שמם של המעורבים בפרשה. כן נטען כי הפרשה וההחלטה מעוררות שאלות בעלות ענין ציבורי.

5.

דין הבקשה להידחות.

6.

עקרון פומביות הדיון כפוף לסייגים הקבועים בחוק ( סעיף 24 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960; סעיף

68 וסעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ; ע"פ 5877/99 יאנוס נ' מדינת ישראל , נט (2) 97 (2004)). חזון נפרץ הוא כי שמות צדדים להליכים משפטיים מתפרסמים כ"פלוני" או "פלונית", בעיקר כאשר מעורבים קטינים. יצוין גם, כי בימים האחרונים ממש (ביום 6.8.2015) נכנס לתוקפו חוק בתי המשפט (תיקון מס' 77), התשע"ד-2014 (ס"ח התשע"ד 662), שעיקרו באיסור פרסום, בחריגים מסוימים, של פרטי בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף וכן של דיונים לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו.

7.

במקרה דנן איסור פרסום שמו של המבקש נדרש לשם הגנה על קטינים וקורבנות המעורבים בפרשה, ולפיכך אין הצדקה להסירו (בג"ץ 559/82 יפת נ' בית המשפט , לו (4) 642 (1982); ר"ע 176/86 פלונית נ' פלוני , מ (2) 497 (1986)).

כמו כן, בתגובת המשיב מצוין כי על הפרשה הוטלו צווי איסור פרסום אשר ניתנו על ידי הערכאה הפלילית שדנה בעניינו של המשיב, ועל ידי בית המשפט לנוער שדן בעניינם של הקטינים המעורבים בפרשה (ראו החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט נ' סולברג ) מיום 4.8.2011

במ"ת 6789-08-11 מדינת ישראל נ' פלוני , במסגרתה הוחלט על היקף הפרסום המותר בפרשה). למותר לומר שהחלטות אלה בדבר איסור הפרסום בעינן עומדות.

8.

ערב חתימת החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות להגיב לתגובת המשיב. לאחר עיון בה איני מוצא טעם להיענות לבקשה זו.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית.