פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9827/17
לפני:
כבוד השופט ג' קרא
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר- מחלקת האסיר - זימונים
2. מדינת
ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז-לוד בתיק עת"א 22678-12-17
מיום 13.12.2017 שניתנה על ידי כב' השופט ארז יקואל
בשם המבקש:
בשם המשיבים:
בעצמו
עו"ד לירון הופפלד
החלטה
1.
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופט א' יקותיאל ) מיום 13.12.2017 בעת"א 22678-12-17, שדחה את עתירת האסיר שהגיש המבקש להתיר את יציאתו לחופשה מיוחדת לצורך ביקור בקברו של אביו בסמוך ליום השלושים לפטירתו.
2.
המבקש מרצה מאסר בן 11 שנים בגין הרשעתו בביצוע עבירה של אינוס קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, והיא בת משפחה (ריבוי מעשים). העבירות בוצעו לאורך למעלה משנה בבתה של בת זוגו דאז. המבקש החל בריצוי מאסרו ביום 8.4.2008, ועל פי הנמסר משירות בתי הסוהר מועד סיום ריצוי עונשו המלא של המבקש עתיד לחול ביום 7.4.2019. לעניין יציאה לחופשות, המבקש מסווג בקטגוריה א' כהגדרתה בפקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.40.00 בדבר "חופשות אסירים" (להלן: הפקודה ). ביום 18.6.2017 התקיים דיון בעניין יציאתו של המבקש לחופשות ושחרורו המוקדם, שבסיומו הומלץ על ידי הוועדה לגילוי עריות (להלן: וג"ע ) שלא לאשר למבקש לצאת לחופשות, ובכלל זה גם לא לחופשות חריגות, בהתבסס בין היתר על חומר חסוי בעניינו של המבקש. זאת חרף עמדת גורמי המרכז לבריאות הנפש (להלן: מב"ן ) שלא הביעו התנגדות ליציאתו לחופשות כאמור.
3.
ביום 11.11.2017 נפטר אביו של המבקש, ובאותו היום המבקש ביקש לצאת לחופשה מיוחדת לצורך השתתפות בלוויית אביו. לאחר ביצוע בדיקות שונות על ידי גורמי מב"ן ווג"ע, ביום 16.11.2017 הוחלט לאפשר למבקש לצאת לחופשת מיוחדת וזאת מטעמים הומאניים. מאחר שבעת מתן ההחלטה חלף מועד הלוויה, המבקש יצא לחפשה חריגה בת 4 שעות לצורך ביקור משפחתו במהלך השבעה.
4.
ביום 5.12.2017 המבקש פנה בשנית, וביקש לצאת לחופשה מיוחדת נוספת לצורך עלייה לקברו של אביו ביום השלושים לפטירתו. גורמי מב"ן לא התנגדו ליציאת המבקש לחופשה מיוחדת בת שש שעות בתנאים מגבילים, ואולם בחוות דעתה של וג"ע הובעה התנגדות לבקשה. נוכח עמדת וג"ע, הגורמים הנדרשים בשירות בתי הסוהר הביעו גם הם התנגדות לבקשה. ביום 10.12.2017 הועברה עמדת משטרת ישראל, שאף בה הובעה התנגדות ליציאת המבקש לחופשה, נוכח עמדת גורמי הטיפול. ביום 11.12.2017 התקבלה החלטת מפקד מחוז מרכז בשירות בתי הסוהר שדחה את בקשת המבקש לצאת לחופשה חריגה נוספת. ביום 12.12.2017 הגיש המבקש עתירת אסיר, בה תקף את ההחלטה האמורה.
5.
ביום 13.12.2017 התקיים דיון בעתירה בפני בית המשפט לעניינים מינהליים, שבמהלכו הוצג חלקה החסוי של חוות דעת וג"ע בעניינו של המבקש מיום 18.6.2017. בית המשפט הציע לצדדים לשקול את יציאתו של המבקש לקברו של אביו בליווי, ואולם המבקש התנגד להצעה זו. בתום הדיון דחה בית המשפט את עתירתו של המבקש, מאחר ונמצא כי ההחלטה שלא לאפשר למבקש לצאת לחופשה מיוחדת הינה החלטה סבירה ואין להתערב בה, בהיותה נסמכת על עמדה מקצועית של וג"ע. עוד נקבע בפסק הדין כי המבקש יכול לפנות לשירות בתי הסוהר בבקשה לצאת בליווי לקברו של אביו במועד אחר, וכן כי על המשיב לעשות כל שלאל ידו על מנת לאפשר למבקש לומר קדיש על אביו במניין אסירים.
6.
על החלטה זו הוגשה העתירה דנן בה שב המבקש על בקשתו להוצאתו לחופשה מיוחדת, לשם ביקור בקברו של אביו. בבקשתו טוען המבקש כי אין למנוע ממנו לצאת לקבר אביו, מאחר שבחופשה הקודמת הוא יצא ללא כל תקלה. עוד לטענתו, הוא נמצא בשנה האחרונה לריצוי עונשו, שבמהלכו הוא תפקד כראוי ולא נרשמו לחובתו עבירות משמעת. המבקש טוען כי אין לקבל את עמדת וג"ע האחרונה, אלא את עמדתה הקודמת ואת עמדת מב"ן, ולאפשר לו לצאת לחופשה מיוחדת. המבקש מוסיף כי אין למנוע ממנו חופשה בשל הכחשתו את העבירה בה הורשע.
7.
בתגובתו טוען המשיב מנגד, כי ההחלטה שלא להתיר את יציאתו של המבקש לחופשה חריגה התקבלה על בסיס עמדתה המקצועית של וג"ע וכי על אף עמדתה השונה של מב"ן החלטה זו הינה סבירה, עניינית ומאוזנת, ונמצאת במתחם שיקול הדעת המסור לרשויות המוסמכות. המשיב מוסיף כי בהתאם לקביעתו של בית המשפט לעניינים מינהליים, הוצע למבקש לצאת בלווי לקברו של אביו, ואולם המבקש סירב להצעה זו גם לאחר הדיון. כמו כן המשיב מציין כי באפשרותו של המבקש לומר קדיש על אביו בנוכחות מניין מתפללים אסירים באגף בו הוא שוהה.
8.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וממילא כך גם ביחס לבקשותיו של המבקש לקביעת דיון דחוף בעתירתו.
9.
הלכה היא כי רשות ערעור בעתירת אסיר לא תינתן כעניין שבשגרה, אלא רק במקרים מיוחדים שבהם הבקשה מעוררת שאלות בעלות חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (ראו: רע"ב 5089/13 אוחנה נ' שירות בתי הסוהר (24.7.2013); רע"ב 10235/16 שררה נ' שרות בתי הסוהר ( 1.1.2017 ); רע"ב 3236/17 כהן נ' שירות בתי הסוהר ( 20.4.2017 ); רע"ב 1757/17 פלוני נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר ( 23.2.2017 ) (להלן: עניין פלוני )). סוגיות כגון אלו שמעלה המבקש בנוגע ליחס שבין המלצת מב"ן לבין המלצת וג"ע, נדונו לא אחת בפסיקה, ואינן חורגות מעניינו הפרטני של המבקש (השוו: רע"ב 8734/08 פלוני נ' מדינת ישראל ( 18.2.2009 )).
10.
גם לגופו של עניין לא מצאתי כי יש להתערב בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים. כידוע, לאסיר אין זכות קנויה לצאת לחופשה, ובכלל זה אף לא לחופשה מיוחדת. ההחלטה אם לאשר חופשה כזו אם לאו נתונה לשיקול דעתו של המשיב, שמתחשב בחוו"ד של הגורמים המקצועיים המוסמכים (ראו: רע"ב 10186/16 אלטורי נ' שירות בתי הסוהר (1.1.2017) (להלן: עניין אלטורי ); עניין פלוני , בפיסקה 5). על פי הפקודה, אישור חופשה בעניינם של אסירים שהורשעו בעבירות כגון אלו בהן הורשע המבקש מותנה בקבלת חוות דעתם הן של וג"ע, והן של מב"ן, כאשר חוות דעת שלילית מטעם וג"ע עלולה להביא למסקנה כי אין לאשר את יציאתו של המבקש לחופשות אפילו אם היא נוגדת חוות דעת מטעם מב"ן (ראו: רע"ב 8267/10 פלוני נ' מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר (22.12.2010); עניין פלוני ). בענייננו, בית המשפט קבע, לאחר שקילת מכלול הנתונים שהוצגו בפניו, לרבות החומר החסוי בעניינו של המבקש, כי החלטת המשיב הינה סבירה בנסיבות העניין, ולאחר עיון במכלול החומרים אף אני סבור כך.
11.
אמנם, לזכותו של המבקש עומדת העובדה כי לא נרשמו לחובתו עבירות משמעת ואולם אין בכך כדי להצדיק התערבות בהחלטתו של המשיב (השוו: עניין פלוני ), וזאת בפרט נוכח הצעותיהם של המשיב ושל בית המשפט לעניינים מינהליים לאפשר למבקש לעלות לקברו של אביו בליווי.
ניתנה
היום, ח' בטבת התשע"ח (26.12.2017).
ש ו פ ט