בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
לפני:
17נובמבר 2020
כב' סגן הנשיאה ,השופט נתן זלוצ'ובר – אב"ד כב' השופטת יעל רז-לוי כב' השופט שלמה פרידלנדר
המאשימה :מדינת ישראל ע"י ב"כ – עו"ד מורן גז ועו"ד יעל בוקר נגד הנאשם:
מיכאל פרץ ע"י ב"כ – עו"ד עדי קידר ועו"ד יובל קינן
גזר דין תמצית הכרעת הדין .1מעבר כרם שלום הינו המעבר המרכזי בין ישראל לרצועת עזה ,אשר מיועד לשינוע סחורות בין ישראל לרצועה .בהתאם לנוהל תיאום הכנסת סחורות לרצועת עזה ,מותרת הכנסתם של טובין על פי המגבלות שנקבעו על ידי החקיקה הישראלית והרשויות המוסמכות .הכנסת הסחורה האמורה לרצועה מחייבת תיאום מראש או קבלת היתר בהתאם לסוג הסחורה ותלויה אף ביכולת הספיקה של המעבר. .2הנאשם הורשע ,לאחר ניהול הוכחות ,בכך שבתקופה שמתחילת שנת 2013עד תחילת שנת ,2015 הוביל ,אחסן וסיפק סחורה לסוחרים עזתיים או ניסה לספק סחורה שלא בהתאם למגבלות הנוגעות להכנסת סחורות לרצועה תוך שהוא מערים על הבודקים בשתי פרשות :האחת נוגעת לסוחר אוסאמה זוערוב; והשנייה – לסוחר אכרם יאסין .במסגרת פרשיות אלו ביצע הנאשם עבירות ביטחוניות ,כפי שיפורט להלן. .3במסגרת פרשת אוסאמה זוערוב (אישומים ( )5 – 1להלן" :אוסאמה") הורשע הנאשם לאחר שאחסן ,מכר ושינע סחורות עבור אוסאמה בתמורה לתשלום ,וזאת על אף שאוסאמה ,תושב רצועת עזה ,היה מנוע סחר מטעמים ביטחוניים ,לאחר שנחשד כי הוא סוחר עם פעילי חמאס .והנאשם ידע זאת .בשל היותו של אוסאמה מנוע ביטחונית – העסקאות בוצעו ,כביכול ,מול סוחרים אחרים בעזה; לרבות חברת הכיסוי ג'יסר אלמוסתקבל ,שהייתה רשומה על שם אחיו של אוסאמה ,נאג'י זוערוב (להלן" :ג'יסר אלמוסתקבל" ו"נאגי" ,בהתאמה).
עמוד 1מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.4במסגרת האישום הראשון הורשע הנאשם בכך ששינע עבור אוסאמה ,תחת הכיסוי של חברת "ג'יסר אלמוסתקבל" ,בשלוש עד חמש הזדמנויות ,משלוחי צינורות בקוטר צול וצול וחצי .הנאשם קיבל עבור כל הובלה .₪ 2,000זאת ,אף שידע שאוסאמה עומד מאחורי החברה והוא מנוע ביטחונית. .5הנאשם זוכה באישום זה מעבירות של קשירת קשר לפשע (סיוע לאויב במלחמה) ,עבירה לפי סעיף (499א)( )1בחוק העונשין ,תשל"ז( 1977-להלן" :חוק העונשין" .בכתב האישום צוין בטעות כי מדובר בעבירה לפי סעיף 52בצירוף סעיף 59בחוק העונשין) ומעבירה של סיוע לאויב במלחמה, עבירה לפי סעיף 99בחוק העונשין. .6בגין אישום זה הנאשם הורשע בעבירות של מגע עם סוכן חוץ ,עבירה לפי סעיף 114בחוק העונשין; עבירה של איסור פעולה ברכוש טרור לפי סעיף (32א)( )1בחוק המאבק בטרור ,התשע"ו- ( 2016להלן" :חוק המאבק בטרור"); עבירה של קשירת קשר לפשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות) ,עבירה לפי סעיף (499א)( )1בחוק העונשין; ועבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,עבירה לפי סעיף 415סיפה בחוק העונשין. .7במסגרת האישום השני הורשע הנאשם בכך ששינע עבור אוסאמה ,תחת הכיסוי של חברת ג'יסר אלמוסתקבל ,זוויות מגלוונות ועמודי גדר במשקל כולל של 160טון ,בחמש הזדמנויות שונות. הנאשם זוכה מעבירה של סיוע לאויב במלחמה ,עבירה לפי סעיף 99בחוק העונשין. .8בגין אישום זה הורשע הנאשם בעבירה של איסור פעולה ברכוש טרור לפי סעיף (32א)( )1בחוק המאבק בטרור ,ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,עבירה לפי סעיף 415סיפה בחוק העונשין. .9במסגרת האישום השלישי הנאשם זוכה מעבירה של סיוע לאויב במלחמה לפי סעיף 99בחוק העונשין ,והורשע בשלושה אירועים: .10באירוע הראשון ,הנאשם הסכים לבקשתו של אוסאמה כי הזמנה שביצע אוסאמה עם חברה בישראל תירשם על שמו של הנאשם ,אשר יוציא חשבונית על שם חברת "פרץ רפאל" .הנאשם תכנן להוציא תעודת משלוח על שמו של עלאא עקל ,ככיסוי לכך שהוא מעביר את הסחורה לאוסאמה. .11באירוע השני ,במהלך חודש 12/2014הגיעו לנמל אשדוד מעליות אשר יובאו מחו"ל על ידי עלאא עקל ,והוא ביקש מהנאשם שיוביל את המעליות למעבר כרם שלום .הנאשם קשר קשר עם אוסאמה
עמוד 2מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
ועלאא עקל לפיו יסליק עבור אוסאמה ,בתוך הסחורה של עלאא עקל ,לוחות פח במשקל כולל של 37 טון .הבודקים במעבר מנעו את העברת הסחורה. .12באירוע השלישי ,נקבע כי במהלך חודש 01/2015הנאשם העביר ,יחד עם הזמנה של מעליות שביצע עלאא עקל ,גם פח עבור אוסאמה במשקל כולל של 50טון ,בעוד החשבונית ותעודת המשלוח הוצאה על שם אביו של הנאשם. .13בגין אישום זה הורשע הנאשם בביצוע של 3עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור לפי סעיף (32א)( )1בחוק המאבק בטרור ,ועבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפה בחוק העונשין. .14במסגרת האישום הרביעי ,הורשע הנאשם בכך שבשנת 2014אחסן עבור אוסאמה שתי מכולות של ברזל מרובע מבוקע ,ובחודש אוקטובר 2014העביר הנאשם את המכולות לאדם בשם מוחמד ירמור ,על מנת שהוא יובילן למעבר כרם שלום עבור אוסאמה .מוחמד ירמור הוביל את הסחורה למעבר ,אך היא סורבה ושונעה לאחסון במושב שובה. .15בגין אישום זה הורשע הנאשם בניסיון לביצוע עבירה של איסור פעולה ברכוש טרור לפי סעיף (32א)( )1בחוק המאבק בטרור ,בצירוף סעיף 25בחוק העונשין; וכן בניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415סיפה בצירוף סעיף 25בחוק העונשין. .16הנאשם זוכה מהאישום החמישי לאחר שנקבע כי עובדות אישום זה מקבילות לעובדות באירוע השלישי שבאישום השלישי ,ובשל הכפילות זוכה הנאשם מאישום זה. .17במסגרת האישום השישי הנוגע לפרשת אכרם יאסין ,הורשע הנאשם בכך שניסה להכניס ללא תיאום פרופילי ברזל .הנאשם סידר את פרופילי הברזל בצורה שתיראה לגיטימית ,יחד עם פרופילי אלומיניום שלהם היה היתר .באין אישור מתאים להעברת פרופילי הברזל – הבודקים במעבר מנעו את הכנסת הסחורה. .18הנאשם זוכה באישום זה מן העבירות של קשירת קשר לעוון (העברת חומר ללא רישיון) לפי סעיף (499א)( )2בחוק העונשין; וניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון לפי סעיף 20בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני ,תשס"ד( 2007-להלן" :חוק הפיקוח") בצירוף סעיף 25בחוק העונשין, בשל כך שלא הוכח כי מדובר בחומר דו שימושי.
עמוד 3מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.19אולם ,הנאשם הורשע בשל אותו מצג כוזב בגינו קיבל תשלום בעבירות של קשירת קשר לפשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות) לפי סעיף (499א)( )1בחוק העונשין; וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415סיפה בחוק העונשין. .20במסגרת האישום השביעי הורשע הנאשם בכך שאכרם יאסין הוביל למחסנו של הנאשם לגנרטורים וחלקי גנרטורים .הנאשם ניסה להעביר דרך מעבר כרם שלום את הגנרטורים ,שהכנסתם תואמה כנדרש ,יחד עם חלקי גנרטורים שלהם לא היה תיאום כנדרש .הבודקים מנעו את הכנסת הסחורה. .21לבקשת המאשימה בסיכומיה ,הנאשם זוכה באישום זה מעבירת ניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון לפי סעיף 20לחוק הפיקוח וסעיף 25בחוק העונשין; ומעבירה של קשירת קשר לעוון (העברת חומר ללא רישיון) לפי סעיף (499א)( )2בחוק העונשין. .22בגין אישום זה הורשע בשל אותו מצג כוזב בגינו קיבל תשלום הנאשם בעבירות של קשירת קשר לפשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות) לפי סעיף (499א)( )1בחוק העונשין; ובניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415סיפה בצירוף סעיף 25בחוק העונשין. .23הנאשם זוכה מהאישום השמיני בו נטען כי ניסה להכניס לרצועה מכונות קפה השייכות לסוחר אשר עבור סחורתו לא בוצע תיאום ,זאת תחת מכונות קפה של סוחר אשר עבור סחורתו בוצע התיאום בפועל. .24במקביל לביצוע העבירות הביטחוניות הורשע הנאשם גם בעבירות כלכליות. .25במסגרת האישום התשיעי ,הנאשם הורשע בביצוע עבירות רבות לפי סעיף (3א) בחוק איסור הלבנת הון ,תש"ס – ( 2000להלן" :חוק איסור הלבנת הון")" .עבירות המקור" שעל יסודן הורשע כאמור הן העבירות שבהן הורשע באישומים הביטחוניים; שבהם נקבע כי הנאשם ביצע פעולות על מנת להסתיר את העובדה שהרכוש יועד לאוסאמה ושייך לאוסמה ,אשר נחשד בקשר עם ארגון החמאס והוא מנוע מלסחור עם ישראל ,וכן שאוסאמה עומד בפועל מאחורי חברת ג'יסר אלמוסתקבל .הנאשם הציג מצב שווא לפיו המדובר ברכוש השייך לגורמים אחרים כגון חברת ג'יסר אלמוסתקבל ועלאא עקל ,ואף רשם הזמנות שביצע אוסאמה על שמו ,על מנת להסתיר את העובדה כי המדובר בסחורה שיועדה לאוסאמה ,ולהסתיר את הסחר האסור ואת מקור הרכוש.
עמוד 4מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.26במסגרת האישום העשירי ,הנאשם זוכה מעבירות של ניהול ספרים "בסטייה מהותית מן ההוראות" ,לפי סעיף (117א)( )7סיפה בחוק מס ערך מוסף ,תשל"ו( 1975-להלן" :חוק מע"מ", והורשע בכך שלא ניהל חלק מהספרים שהיה אמור לנהל .בהקשר זה נקבע כי לא ניהל כלל יומן עבודה (שירותי שיפוצים) ,ספר הובלות וספר מכונות ,על אף חובתו לנהלם לפי הוראות ניהול הספרים .עוד נקבע כי ניהל בסטייה מהותית ספר תקבולים ותשלומים ,שוברי קבלה ,תעודות משלוח ,חשבוניות מס ,תיק תיעוד חוץ וספר הזמנות (שירותי הובלות) .בשל כך הורשע בעבירת אי ניהול ספרים לפי סעיף )5(216בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן" :פקודת מס הכנסה"). .27האישום האחד עשר עוסק בשלוש פרשות כלכליות שונות אשר נקראו על שם הסוחר שמולו פעל הנאשם באותה הפרשה :פרשת אכרם יאסין ,פרשת אכרם מוסא ופרשת אוסמה זוערוב .מדובר בשלושה אנשי עסקים עזתיים שעמם ,כפי שאף פורט לעיל ,היו לנאשם קשרים עסקיים מתמשכים. .28במסגרת פרשת אכרם יאסין הורשע הנאשם בעבירות רבות בשלוש פרשיות .הנאשם השכיר מחסן שבבעלותו לאכרם יאסין ,מבלי שכלל את ההכנסות שהתקבלו אצלו מאכרם יאסין בגין השכרת המחסן בספריו או דיווח עליהן לרשויות המס; והנאשם אף מכר לאכרם יאסין משאית ,גם זאת מבלי לדווח לרשויות המס .בשל עסקאות אלה ,שאותן כאמור השמיט מספריו; הורשע בעבירות של ניהול פנקסים כוזבים לפי סעיף (117ב)( )6בחוק מע"מ וסעיף )4(220בפקודת מס הכנסה. .29במסגרת פרשת אכרם יאסין הורשע הנאשם גם בכך שבמסגרת עסקיו עם יאסין ,הנפיק 18 חשבוניות מס לעוסקים שונים ,שלא היו צד לאותן עסקאות – אשר בוצעו בפועל עם אכרם יאסין. מדובר בהובלת סחורות מנמל אשדוד ,פריקתן ואחסנתן במחסנו של הנאשם במושב מבטחים, שאותן ביצע הנאשם עבור יאסין ,לאחר שהאחרון הזמין את השירות ואף שילם עבורו .נקבע כי על אף שיאסין היה הגורם שמולו בוצעו העסקאות ,המזמין והמשלם – החשבוניות הונפקו על שמות סוחרים שונים מעזה אשר בינם ובין העסקאות שנעשו בפועל בין הנאשם ליאסין ,לא היה דבר .עוד נקבע ,כי הסכומים הנקובים באותן חשבוניות אינם תואמים לסכומי העסקאות בפועל ואינם משקפים את סך העסקאות החודשי ,אשר הסתכמו בסכומים גבוהים יותר. .30בשל כל האמור הנאשם הורשע בהנפקת חשבוניות מס שלא כדין 18 ,עבירות לפי סעיף (117ב)( )3בחוק מע"מ .לנוכח מספרן הגבוה של העבירות ,נקבע שהן בוצעו בנסיבות מחמירות – לפי סעיף (117ב )2()2בחוק מע"מ .לאחר שנקבע כי גם עוסקים פלסטינאים רשאים לנכות מע"מ במסגרת עסקאות שבוצעו עם ישראל ,הורשע הנאשם גם ב 18-עבירות לפי סעיף (117ב )1בחוק
עמוד 5מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
המע"מ – "מי שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו". .31בשל העלמת עסקאות נוספות במשך תקופה של כ 7-חודשים ,שבמהלכן המשיך הנאשם לעבוד עם יאסין אך לא דיווח כלל לרשויות המס על הכנסותיו מאותן עסקאות שנעשו מול יאסין ,הנאשם הורשע בעבירות נוספות של ניהול פנקסי חשבונות כוזבים ,מתוך כוונה להתחמק מתשלומי המיסים לפי סעיף (117ב)( )6בחוק מע"מ וסעיף )4(220בפקודת מס הכנסה. .32לאחר שנקבע כי הנאשם הנפיק ליאסין ,בשלושה מקרים ,חשבוניות בגין עסקאות שבוצעו בין יאסין לצד שלישי ,שלא היה חלק מאותן העסקאות – הנאשם הורשע ב 3-עבירות נוספות של ניהול פנקסים כוזבים ,לפי סעיפים (117ב)( )6בחוק מע"מ וסעיף )4(220בפקודת מס הכנסה ,וב 3-עבירות לפי סעיף (117ב )1בחוק מע"מ. .33פרשה נוספת באישום זה היא פרשת אכרם מוסא .מוסא היה סוחר עזתי נוסף שעמו היו לנאשם קשרים עסקיים .במסגרת עסקיו של הנאשם עם מוסא מכר לו הנאשם סחורות שונות .גם כאן ,כמו בעניין יאסין ,רוב החשבוניות הונפקו לעוסקים שונים שלא היו צד לאותן עסקאות (לגבי 4מהן נקבע כי הן הוצאו לחברה בבעלותו של מוסא ולפיכך הוצאו כדין) .הנאשם הורשע בכך שפעל במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק ממס – 24עבירות לפי סעיף (117ב )1בחוק מע"מ .מכיוון שהנאשם כלל חשבוניות אלה בספריו – הורשע גם בניהול פנקסים כוזבים; 24עבירות לפי סעיפים ( 117ב)()6 בחוק מע"מ וסעיף )4(220בפקודת מס הכנסה. .34הפרשה השלישית באישום זה היא פרשת אוסאמה זוערוב .במסגרתה הורשע הנאשם בכך שהעלים 10עסקאות של הובלת סחורה למעבר כרם שלום עבור אוסאמה זוערוב ,בסך .₪ 13,000 הוא לא דיווח על אותן עסקאות על אף שקיבל תשלום בגינן .לנוכח השמטת עסקאות אלה מספריו הורשע הנאשם ,גם בפרשה זו ,בניהול פנקסים כוזבים לפי סעיפים (117ב)( )6בחוק מע"מ וסעיף )4(220בפקודת מס הכנסה. .35בנוסף לאמור ,הנאשם הורשע בכך שכלל בספריו חשבונית מס שהונפקה על שמו ,בעסקה שבוצעה בין אוסאמה לחברה בשם פוליפח בעוד שלא היה לו חלק באותה עסקה .בגין מעשה זה הורשע בניהול פנקסים כוזבים לפי סעיפים (117ב)( )6בחוק מע"מ וסעיף )4(220בפקודת מס הכנסה; וכן בשימוש בחשבונית כוזבת לפי סעיף (117ב)( )5בחוק מע"מ.
עמוד 6מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.36במסגרת אישום שנים-עשר הורשע הנאשם בעבירות שונות על פי פקודת פשיטת הרגל והלבנת הון ,לאחר שנקבע כי בתקופה שבה היה תחת צו כינוס נכסים -ניהל את עסקיו תחת שם עסקו של אביו ,תוך מצג שווא שהוא עובד בעסק כשכיר בלבד ,וכשאביו אינו מעורב למעשה בניהול העסקים. .37במסגרת עסקיו צבר הנאשם נכסים שאותם הסתיר מנושיו ומכונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכונס"); כגון על ידי כך שהפקיד כספים בחשבון הבנק השייך לעסקו של אביו ,רשם נכסים על שם בנו והשתמש ברכב שנרשם על שם אחיו.
.38בשל כל האמור הורשע הנאשם בעבירות הבאות: אי גילוי נכסים ,עבירה לפי סעיף )1(216בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] ,התש"ם( 1980-להלן: "פקודת פשיטת הרגל"); אי מסירת מסמכים לנאמן ,עבירה לפי סעיף )3(216בפקודת פשיטת הרגל; העלמת נכסים ,עבירה לפי סעיף )4(216בפקודת פשיטת הרגל; סילוק נכסים במרמה, עבירה לפי סעיף )5(216בפקודת פשיטת הרגל; השמטת דברים מהודעה ,עבירה לפי סעיף )6(216 בפקודת פשיטת הרגל; והונאת נושים ,עבירות לפי סעיף (439א) בצירוף סעיף (439ב) בחוק העונשין .הונאת הנושים היוותה גם "עבירת מקור" לעניין חוק הלבנת הון; ולפיכך הנאשם הורשע גם בהלבנת הון לפי סעיף (3א) בחוק איסור הלבנת הון.
הראיות לעונש .39המאשימה הגישה את רישומו הפלילי של הנאשם ולפיו הורשע בעבירות הבאות: במסגרת ת"פ 15925-09-13הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף (60א)( )3בפקודת סימני המסחר (נוסח חדש) ,התשל"ב .1972-במסגרת ת"פ 3337/08הורשע הנאשם בעבירות של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288בחוק העונשין ,איומים לפי סעיף 192בחוק העונשין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275בחוק העונשין. .40מטעם הנאשם הגיעו מספר עדים להעיד לזכותו .מר מאיר יפרח [עה 1/לעונש] ,סגן ראש מועצת אשכול ,סיפר כי הוא מכיר את הנאשם מאז שהיה ילד ובהמשך כאשר לימד את ילדיו .כיום הקשר עמו הוא במסגרת תפקידו כסגן ראש המועצה ,כאשר הנאשם מבצע עבודות ציבוריות לאחר זכיה במכרז .העד התרשם מן הנאשם כאדם אמין העומד בהתחייבויותיו .לכך הוסיף כי הנאשם ביצע עבודה במועדון קשישים בהתנדבות .מר אסף פרנקו [עה 2/לעונש] ,מנכ"ל מוסדות החינוך ביישוב נווה וחבר וועד היישוב ,הכיר את הנאשם ובנו לפני כשנתיים ,במהלך ביצוע פרויקט פיתוח ובינוי משותף .הוא תיאר את הנאשם כאדם מסור ,העומד בהתחייבויותיו ובעל "ידי זהב" ,אשר ביצע את
עמוד 7מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
עבודתו עם ברק בעיניים ולא התחמק מלשוב לצורך תיקון תקלות .הוא התרשם כי לנאשם מוטיבציה גדולה לסייע לאחרים גם מחוץ למסגרת העבודה ,וכדוגמא ציין שהנאשם שיפץ בהתנדבות מגרש ילדים מוזנח .איתן אהרון [עה 3/לעונש] ,מזכיר מושב מבטחים וגזבר היישוב ,שם גר גם הנאשם ,מכיר את הנאשם היטב כ 10-שנים ,ואף לפני כן הכיר אותו היכרות שטחית .הוא תיאר את הנאשם כמי שהיה זמין תמיד להתנדב ולתרום עבור היישוב .התרומה התבטאה בכך שביצע עבודות עבור היישוב ,ייעץ ותרם מהידע המקצועי שלו ואף אפשר לעד גישה חופשית למחסנו לצורך השאלת ציוד לטובת היישוב .הנאשם תמיד ביצע את הדברים על הצד הטוב ביותר ,וסייע לעד לבצע את תפקידו.
.41בנוסף לעדים הוגשה מטעם הנאשם אסופת תעודות ומכתבי הוקרה ותודה רבים ,המעידים על פועלו הרב של הנאשם ותרומתו במהלך השנים לגורמים ומוסדות שונים :מכתבי תודה והוקרה רבים מפלוגות שונות בצה"ל ,על פועלו ותרומתו הרבה להן – לרבות על הקמת אתר הנצחה לחללי גדוד תקשוב ,מאל"מ מוטי שושן ,על תרומתו לחיילי ומפקדי גדוד 603במהלך "צוק איתן" ,מאל"מ רמי צור על תרומתו של הנאשם במהלך מבצע "חומת מגן" ,על ארגון ערב צוות מפלוגת צמ"א 603 ועוד .כן הוגשו מכתבי תודה מבית השנטי על תרומתו הרבה ותמיכתו של הנאשם; על הקמת סככה וספסלים בישיבה; על תמיכה בבית הספר לרכיבה במשך 4שנים; וכן מכתבי הוקרה ממשרד התעשייה עבור השנים .2009 – 2005
טיעוני המאשימה לעונש .42בהתייחס לאישומים ,7 – 1המאשימה עמדה בטיעוניה על כך שהעבירות בהן הורשע הנאשם הן חמורות מאוד ,בייחוד לנוכח העובדה כי הנאשם הינו אזרח ישראלי ,תושב עוטף עזה ,שהיה מודע למשמעות מעשיו העברייניים; וכן נוכח פוטנציאל הפגיעה בביטחון המדינה .הפסיקה עמדה לא אחת על החומרה וסיכון הציבור הכרוכים במימון הטרור ,אשר יש בו משום תרומה משמעותית לפעילות הארגון ולהשגת מטרותיו .הנאשם ניצל את האפשרות להכניס ציוד לרצועה המתאפשר מטעמים הומניטריים ואת רצונה של ישראל לסייע לאזרחי הרצועה ,וסיפק ברזל בכמויות גדולות לאוסאמה ,ששימש ידו הארוכה ואיש הרכש של החמאס .בכך סייע הנאשם לשגרת הפעילות המכוונת נגד ישראל. .43נ כונותו של הנאשם לעשות שימוש בחברת כיסוי ,כדי להמשיך להעביר סחורה לאוסאמה על אף היותו מנוע ביטחונית ,מצביעה על כך שאין המדובר במעידה חד פעמית ,אלא במתן יד חופשית לאוסאמה להעביר סחורות תחת שמו של אחיו נאג'י במסגרת אותה חברה ששימשה ככיסוי לכך שמדובר בעצם באוסמה ,וזאת בהזדמנויות רבות ,תוך שיתוף פעולה עם אזרחים ישראלים ובהיקף סחורות גדול .ריבוי המעשים מחייב החמרה מהותית בענישה .כך גם העובדה שהנאשם הוא אזרח
עמוד 8מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
ישראלי ,בעל חובת נאמנות למדינה ,אשר מבדילה את הנאשם לחומרה ,מבחינת רמת הענישה, בהשוואה לסוחרים עזתיים אשר סחרו עם ארגוני טרור ונדונו על כך בבתי המשפט בישראל .עוד צוין כי ממעשיו של הנאשם ניתן ללמוד על מוטיבציה להפיק רווחים כלכליים בכל מחיר ,גם אם משמעות הדבר היא לתת יד למימון ארגון טרור על ידי הספקת מוצרי ברזל לארגון. .44עוד טענה המאשימה ,כי חומרת מעשיו של הנאשם מתעצמת נוכח המצב הביטחוני במדינת ישראל .בשל כך ,על בית המשפט לנקוט יד קשה כלפי אלו המאפשרים מימון ארגוני טרור וקידום מטרותיהם ולהרתיע מפני מעשים כאלה ,במיוחד כך ,נוכח העובדה שפעילות הנאשם התרכזה בשנים שבהן שלטונות מצרים פעלו לחסימת מנהרות בין רצועת עזה ומצרים ,שבהן השתמש החמאס. .45המחוקק התייחס בחומרה לצד הכלכלי של מימון טרור ,ולכן קבע עונש מרבי של 7שנות מאסר וקנס בגובה פי 10מהסכום הבסיסי .מדובר בפגיעה בערך חברתי בעל חשיבות עליונה ,שכן הוא נועד להגן לא רק על הפרט אלא על המדינה כולה .לפיכך הנאשם הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי המדינה כולה .כמו כן ,מעשיו של הנאשם פגעו לא רק בביטחון המדינה אלא גם באוכלוסייה האזרחית בעזה ובסוחרים ,ועל ידי כך – גם בהכנסת הסחורות לעזה ובתדמית ישראל בעולם. .46מעשים מסוג זה הפוגעים בביטחון המדינה מעידים על מסוכנות רבה ,וראויים לענישה מחמירה ומרתיעה ,תוך העדפת האינטרס הציבורי ושיקולי הרתעה על פני שיקולי ענישה אחרים; זאת על מנת לאותת לאזרחי ישראל שאין זה כדאי להפר חובת נאמנות זו. .47נוכח האמור מבקשת המאשימה מבית המשפט כי יקבע ,בגין אישומים ,7 – 1בהתחשב במספר העבירות וכמות הסחורה בכל הברחה – מתחם עונש כולל של 10 – 8שנות מאסר בפועל ,קנס גבוה ומאסר על תנאי. .48לסיכום טענה המאשימה כי לנוכח עברו של הנאשם ,העובדה שלא נטל אחריות למעשיו ולא עשה דבר על מנת לתקנם – יש למקם את עונשו של הנאשם בגין אישומים אלה בחלק העליון של המתחם. .49בהתייחס לאישומים 11-10טענה המאשימה כי המעשים שבהם הורשע הנאשם ,שבמסגרתם רימה את רשויות המס וגזל כסף מהקופה הציבורית ,פגעו בבסיס עליו מושתתים דיני המיסים ,ויש לכך השלכות חמורות על המשק ,הכלכלה והמרקם החברתי .המעשים פוגעים בערך השוויון בנשיאת נטל המס .מעשים מסוג זה פוגעים אף בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול המס ובבסיס האמון בין השלטון והציבור [לתמיכה בטענותיה אלה הפנתה המאשימה
עמוד 9מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
לע"פ 71687/02יצחק בן שמואל עיני נ' מדינת ישראל ( ,)1.1.2004בו נקבע כי בנוסף לפגיעה בערך הרכוש ,בביצוע עבירות מס נפגעת גם השיטה המיסויית שהחברה אימצה לעצמה המבטיחה חלוקה שוויונית של נטל המס].
.50לאחר שהפנתה לפסיקה המבססת את מדיניות הענישה לשיטתה ,אשר חלקה תידון בהרחבה להלן ,בפרק אודות מדיניות הענישה – טענה המאשימה כי מתחם העונש ההולם עומד על 24 – 15 חודשי מאסר בפועל ,קנס כספי בין ₪ 150,000ו ₪ 75,000-ובנוסף עונש מאסר על תנאי.
.51המאשימה התייחסה בטיעוניה גם לרכיב הקנס אותו יש להטיל לשיטתה בעבירות כלכליות, לצד רכיב המאסר [רע"פ 777/13אודיג נ' מדינת ישראל ,רע"פ 74/13חלידו נ' מדינת ישראל ( .])17.3.2013בהקשר זה הפנתה לסעיף 63בחוק העונשין ,שלפיו גובה הקנס המקסימלי הוא פי 4 מהרווח שהופק בעבירה ,וזוהי נקודת הפתיחה לקביעת מתחם הענישה .ההיגיון העומד מאחורי קביעה זו ,שלטענת המאשימה קיבל ביטוי בספרות ובפסיקה ,הוא למנוע את הכדאיות הכלכלית של ביצוע עבירות מסוג זה – אשר קשה לגלותן .ככל שהקנס יהיה שווה או קרוב לרווח הפוטנציאלי מביצוע העבירה – יהיה כדאי לעבריינים לנסות את מזלם ,כאשר לכל היותר ,אם ייתפסו – יאלצו לשלם את סך המס שאותו העלימו [עמ' .]12-11
.52בהתייחס לנזקים שנגרמו ושצפויים להיגרם על ידי ביצוע העבירה טענה המאשימה כי סכום המע"מ שנגרע כתוצאה מביצוע העבירות עולה לסך ( ₪ 534,000בערכים נומינאליים) ,והיקף העסקאות שהועלמו עולה לסך כ.₪ 900,000-
.53בהתייחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה הפנתה המאשימה לכך שהנאשם ביצע את העבירות בעצמו ולבדו ,תוך שהוא שולט בפעילות העסקית על שם אביו ,רפאל פרץ .בנוסף לכך, מדובר בריבוי עבירות שביצע הנאשם במשך תקופה ארוכה ,ולא במעידה חד פעמית; וזאת תוך שהוא גוזל כספים מהקופה הציבורית ומעשיר את כיסו הפרטי מבלי לבחול באמצעים.
.54בהתייחס לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ,המאשימה טענה כי אין ראיות לפגיעה חריגה במשפחת הנאשם ,יותר מכפי שכל משפחה אחרת ,שבה בן המשפחה צפוי למאסר ,הייתה נפגעת .לא הובאו ראיות על מצב בריאותי חריג .כמו כן לא הובאו ראיות לנזק חריג שנגרם לנאשם מהרשעתו או מביצוע העבירות .הנאשם כפר במיוחס לו לאורך כל הדרך ולא הכיר באחריותו למעשיו.
עמוד 10מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.55בהתייחס לחלוף הזמן מביצוע העבירות ,המאשימה טוענת כי יש אמנם לתת לכך משקל מסוים, אולם אין בכך כדי להוות חסם מכניסתו של הנאשם למאסר בפועל .זאת בהתחשב בחומרת העבירות שבהן הורשע [בהקשר זה הפנתה לע"פ 23692-03-12אבו מדיעם נ' מדינת ישראל ( ,)11.7.2012לע"פ 7369/06מדינת ישראל נ' אסדי עלי ( )30.5.2007ולע"פ 1825/95א.צ ברנוביץ ובניו חברה לקבלנות נ' מדינת ישראל (.])12.1.1998
.56המאשימה התייחסה אף לעברו הפלילי של הנאשם – שפירוטו הובא לעיל במסגרת הראיות לעונש ,והפנתה לכך שבשנים 2012 – 2010הוטלו על הנאשם 6קנסות מנהליים בגין עבירות שונות לפי חוק מע"מ ,ותיק נוסף נסגר כנגד תשלום כופר.
.57לאור התקופות הסמוכות ואופי העבירות המאשימה ביקשה לראות באישומים 11-10משום אירוע אחד.
.58בהתחשב בכל האמור ,המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם 17חודשי מאסר בפועל ,ולהטיל עליו קנס בסך ₪ 100,000וכן מאסר על תנאי של 12חודשים ,שלא יעבור עבירות מהסוג שבו הורשע – בגין הרשעתו באישומים .11-10
.59בהתייחס לאישום 12טענה המאשימה כי היקפן הכספי של העבירות שבהן הורשע הנאשם עומד על .₪ 5,950,082הערך החברתי שנפגע בביצוע עבירות פשיטת רגל דומה לעבירת קבלת דבר במרמה; שכן החייב פושט הרגל אינו משלם לקופת הכינוס ,ובכך מקבל במרמה את המגיע לנושים. העלמת סכומים בסדר הגודל שאותו העלים הנאשם חותרת תחת מוסד פשיטת הרגל ,מרמה את נושיו של החייב ואת בית המשפט אשר האמינו לטענתו בדבר מצבו הכספי הקשה .בהתאם לכך, הערך החברתי המוגן הוא פגיעה באמון בית המשפט והציבור בהליך פשיטת הרגל .אמון זה חשוב מאוד למערכת העסקית ומאפשר מידה מסוימת של ביטחון לספקים המעניקים אשראי ללקוחותיהם .כמו כן ,אמון זה מאפשר לקיחת סיכונים עסקיים ,בידיעה שבמקרה של פשיטת רגל – ניתן יהיה להיפרע ,במידה מסוימת ,מן הלקוח.
.60בהתייחס לעבירת הלבנת ההון טענה המאשימה כי הערכים המוגנים שנפגעו הם המלחמה בהון השחור והפיכת ביצוע העבירה לבלתי משתלם .הפגיעה בערכים המוגנים היא חמורה לשיטתה של המאשימה ,כאשר הפגיעה העיקרית היא במי שעשה עסקים עם הנאשם וציפה תחילה לקבלת תשלום ,ולאחר מכן להיפרע במסגרת הליך פשיטת הרגל – והתבדה בשני המקרים .החומרה של הלבנת ההון נובעת מהיקף הסכומים שהולבנו.
עמוד 11מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.61באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה טענה המאשימה ,כי הנאשם תכנן את העבירה כבר ברגע שהחל לעבוד בעסק של אביו ,כביכול כשכיר ,כאשר ידע מראש שלא יעביר דיווחים מלאים לנושיו ואף הנפיק תלושי שכר לעצמו .הנזק שנגרם מביצוע העבירה הוא לקופת הכינוס ולנושיו של הנאשם ,אשר לא זכו לפירעון חובות הנאשם כלפיהם.
.62בשל קושי באיתור פסיקה המתארת מקרים דומים ,המאשימה הקבילה את העבירות שבהן הורשע הנאשם לקבלת דבר במרמה ,והפנתה לפסיקה העוסקת בכך .המאשימה ביקשה לקבוע שני מתחמי ענישה – האחד להלבנת ההון והשני להונאת הנושים.
.63בגין עבירות הלבנת ההון מאישומים 12ו[ 9-תוספת בפרוטוקול בעמ' ]392ביקשה המאשימה לקבוע מתחם ענישה של 4-3שנות מאסר בפועל; ובגין העבירות של הונאת נושים 6-4 ,שנות מאסר בפועל.
.64עוד ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם קנס בסך ,₪ 500,000 – ₪ 250,000וזאת על אף מצבו הכלכלי הרשמי כפושט רגל.
.65בהסתמך על האמור לעיל באשר לעבר הפלילי ,אי תיקון מעשיו ואי הכרה באחריותו – ביקשה המאשימה להשית על הנאשם עונש ברף הבינוני של מתחם הענישה שייקבע לאישום זה.
טיעוני ההגנה לעונש .66ההגנה ,מפי עו"ד עדי קידר ,טענה ,ביחס לאישומים הביטחוניים (אישומים ,)7 – 1כי מקביעות בית המשפט בהכרעת הדין ,בהשוואה לכתב האישום שהוגש ,עולה כי ניהול התיק היה מוצדק; שהרי הנאשם זוכה מהעבירה החמורה ביותר בכתב האישום ,ונוכח קביעות עובדתיות אשר מוציאות מן המעשים והעבירות הביטחוניות את עוקצם .נטען כי העבירות שבהן הורשע הנאשם בהכרעת הדין הינן בסמכות בית משפט שלום (למעט מגע עם סוכן חוץ והלבנת הון) .על כן ,לטענת ההגנה ,טיעוני המאשימה אינם תואמים את הכרעת הדין ,אלא את כתב האישום ונסיבותיו ,כאשר המאשימה מתעלמת למעשה מהכרעת הדין ומהפסיקה.
.67ההגנה רואה את כלל האישומים הפליליים-ביטחוניים כאירוע אחד ,שמהווה מסכת עובדתית אחת; בהתאם להלכה שנקבעה בע"פ 4910/13ג'אבר נ' מדינת ישראל ( )29.10.2014וע"פ 4456/14
עמוד 12מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
אביגדור קלנר נ' מדינת ישראל ( )29.12.2015מדובר באירועים ומעשים בעלי מאפיינים משותפים ודומים במהותם ,כאשר גם פער הזמנים בין אירוע לאירוע קטן ואינו מנתק את הקשר ההדוק העושה אותם ל"אירוע" אחד.
.68עוד נטען כי בשנת 2015הוחמרה מדיניות האכיפה של מעבר הסחורות בכרם שלום ,והוחל להעמיד לדין מובילים ,נהגים ,בעלי סחורות וכד' -מה שלא נעשה קודם לכן .כך עולה מדבריהם של עדים במשפט זה ,שמואל וקנין ועמי שקד ,אשר הסבירו על מצב האכיפה לפני ואחרי גל המעצרים שבו נעצר הנאשם (ב ;)2015-מ-נ 9/וכן מהצהרת המדינה בעניין ע"פ 6434/15מדינת ישראל נ' עבד אל חכים שביר ([ )4.07.2017ב"כ הנאשם הפנה גם לת"פ (מחוזי ב"ש) 7002/15מדינת ישראל נ' אמיר אולי ( )10.07.2016וכן לת"פ (מחוזי ב"ש) 49187-12-11מדינת ישראל נ' דני אוחנה ( .]) 17.08.2015מכאן שלא ננקט כל הליך חקירתי או פלילי נגד נהגים ,שולחי סחורה וכדומה קודם השינוי משנת .2015הנאשם לא הוזהר במפורש ,ולא נעשה לו שימוע ,בניגוד להתנהלות כלפי אחרים .יש להתחשב בכך; בבחינת "אין עונשין אלא אם כן מזהירין".
.69נטען כי הגם שבית המשפט לא מצא לנכון לזכות את הנאשם מטעם זה ,ראוי כי בית המשפט יתחשב בטענה זו של הגנה מן הצדק ,נוכח אכיפה בררנית ,לעניין העונש ,בהתאם לסעיף 40יא()9 בחוק העונשין ,שלפיו התנהלות רשויות החוק עשויה להוות שיקול לעניין העונש .ההגנה הפנתה, בהקשר זה ,לשותפיו של הנאשם – נאג'י ,שחיבר ,יאסין ואחרים שהואשמו בכתבי אישום נפרדים בקשר עם הפרשה בכללותה .ההגנה טענה כי ה"הנחות" שניתנו לנאשמים עזתיים אינן מוצדקות.
.70עוד נטען ,ביחס למחשבתו הפלילית של הנאשם ,כי מקביעת בית המשפט עולה שהנאשם לא הוזהר מספר פעמים כפי שטענה המדינה ,אלא כי היה עליו שלא לעצום עיניים .יש משמעות עונשית להבדל בין מי שעצם עיניים לבין מי שביצע עבירה ביודעין [ההגנה הפנתה לעמוד 62בהכרעת הדין]. לעמדת ההגנה ,בה כרעת הדין ניטל העוקץ הביטחוני מהעבירות באופן מובהק אם לא לחלוטין. ההגנה סבורה כי הגם שמדובר בעבירה של מגע עם סוכן חוץ – מחשבתו הפלילית של הנאשם היא בגדר עצימת עיניים ,והיסוד העיקרי בה הוא יסוד המרמה ולא היסוד הביטחוני.
.71ההגנה ציינה כי המדינה לא הוכיחה מי הוא אותו אוסאמה זוערוב ,אלא רק כי נאסר לסחור איתו .המדינה בחרה שלא לפרסם כי אין לסחור עם אוסמה ,והערפל וחוסר הבהירות שנוצרו עקב כך מהווים נסיבה לקולא לפי סעיף 40ט( )7בחוק העונשין .עוד צוין כי במקרה זה ,אין מקום להבחנה בין הסוחרים העזתיים לישראלים; כאשר כל שנקבע בעניין אוסאמה הוא כי אסור לסחור
עמוד 13מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
אתו ולא כי הסחורה הגיעה לחמאס .מכאן שגם אזרח ישראלי נמצא בדילמה כמו הסוחר העזתי, אשר יכול ויציג את מרכולתו באופן תמים והסחורה תגיע לחמאס.
.72ההגנה הוסיפה כי בעניין שביר הודגש כי יש לבחון גם את מהות הסחורה ,מה התגלגל לאותן ידיים ומהי חשיבות הציוד .המדינה בחרה שלא להביא חוות דעת להוכחת הנזק ,אם בכלל .לטעמה של ההגנה – המוצרים שעברו כאן אינם עלולים לגרום לנזק משמעותי.
.73עוד טענה ההגנה כי במקרה זה הנאשם היווה חוליה קטנה מבחינה כלכלית ,וגם מבחינת הרווח שהיה צפוי לו .הסחורה הגיעה ממפעלים שונים ,והנאשם רק נתן שירותי אחסון והובלה תמורת אלפי ₪בודדים .על כן ,בהתאם לסעיף 40ט בחוק העונשין – יש להתחשב לקולא ברווח הנמוך מאוד מן העבירות ,בנזק הנמוך יחסית שגרמו ,ובחלקו הלא-משמעותי של הנאשם בהן.
.74עוד ציינה ההגנה ,כי המדינה בעצמה מעבירה סחורות לעזה ,אף שידוע כי חלקן משמשות לבניית מנהרות וטילים; וכן מעבירה כספים לחמאס; כאשר מדובר בפעילות משמעותית הרבה יותר ממעשי הנאשם .לפיכך ,קיים קושי בכך שהמדינה אשר בעצמה מעבירה כספים לחמאס מבקשת להטיל על הנאשם 8שנות מאסר בשל העברת אי-אלו סחורות של מה בכך .גם בכך יש להתחשב כשיקול להפחתת העונש.
.75אשר למדיניות הענישה הדגישה ההגנה כי לא מצאה מקרה דומה בפסיקה שמאפייניו היו ברובם אזרחיים ,אך העבירה ביטחונית ,כמו במקרה הזה .בענייננו ,לאחר שנוטלים את העוקץ הביטחוני מהעבירות ,העונש המתאים הינו עונש נמוך של חודשי מאסר בלבד .אף לעניין העברת הסחורות ,הפסיקה עוסקת בעבירות של מתן שירות לארגוני טרור ברמה חמורה מענייננו .לדוגמא, אפילו במקרים שבהם עורכי דין נתנו שירות לארגוני טרור ,ובמקרים של הברחת חפצים עבור אסירים ביטחוניים בכלא – החמורים בהרבה מענייננו – עונש הסתכם בחודשי מאסר בודדים .כך גם בעניינם של אחרים בפרשה ,נאג'י ,שחיבר ויאסין; אשר על שניים מהם נגזרו עונשי מאסר של חודשים ספורים ,חרף נסיבות חמורות מענייננו.
.76אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה נטען כי יש להתחשב בחלוף הזמן של מעל 5שנים מהיום שבו הוגש כתב האישום נגד הנאשם .הפגיעה במשפחה קשה; בבחינת "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא" .במקרה זה ,אין כל סיכון שהנאשם יעבור שוב עבירות מסוג זה ,לאחר שבמשך תקופה ארוכה הוא משקם את חייו ועובד בחברה של בנו.
עמוד 14מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.77הנאשם אב לשלושה ,כולם שירתו בצבא ואחת הבנות כרגע בשירות צבאי .המשפחה נורמטיבית לחלוטין .מעדויות ההגנה לעונש ,לרבות מכתבי התודה ,ניתן ללמוד כי הנאשם הוא אדם של נתינה.
.78הנאשם נעצר ביום ,9.2.2015וביום 16.3.2016הועבר ממעצר מאחורי סורג ובריח למעצר בפיקוח אלקטרוני .מיום 15.6.2017הנאשם משוחרר .יש להתייחס גם לתקופה שהנאשם היה עצור בפ יקוח אלקטרוני ,בהתאם לפסיקה .מן האמור עולה כי הנאשם היה שנה שלימה כלוא בתנאים ביטחוניים קשים ,ולאחר מכן עצור תקופה ממושכת בפיקוח אלקטרוני .כמו כן ,בעובדה שהנאשם, במשך שלוש שנים ,שיקם את עצמו ,לא נפתחו לו תיקים נוספים ,והוא ניתק עצמו לחלוטין מענייני המסחר – יש כדי לשכנע שהחזרתו לכלא לא תתרום דבר .נוכח תקופת המעצר הממושכת – עונש של עבודות שירות תואם את רמת הענישה שהדגמה .על כן ההגנה מבקשת כי תיבחן האפשרות לריצוי העונש בדרך של עבודות שירות.
.79ביחס לאישומים הכלכליים טען להגנה עו"ד יובל קינן [פרוטוקול מיום .]5.7.20בטיעוניו ציין, כי על פי הכרעת הדין – סך כל סכומי המע"מ שהועלמו לחלוטין ,במובן זה שלא הונפקו חשבוניות בגין אותם סכומים ,עומד על כחצי מיליון .₪בהתייחס למס הכנסה טען ,כי הגם שהעבירה מתייחסת למחזור שהועלם – לעניין העונש יש להתחשב ברווח (הכנסה שהועלמה בניכוי הוצאות), וכן בגובה המס שנגרע מהמדינה .בהקשר זה הפנה לע"פ 70/80יחיא נ' מדינת ישראל ,שבו נקבעה ההלכה כי לעניין העונש יש להתייחס להכנסה החייבת.
.80באשר לעבירות הסיוע לאחר [סעיף (117ב )1בחוק מע"מ ] ,טענה ההגנה כי המקרה שלפנינו שונה ממרבית המקרים בפסיקה ,בהתח שב בכך שבענייננו כל החשבוניות הנדונות דווחו והמס על פיהן שולם על ידי הנאשם; בעוד שבמקרים האחרים נוכה מס התשומות והתקבל כסף מאוצר המדינה, בעוד מנפיק החשבונית אינו משלם את מס העסקאות .בנוסף – מוסכם ,לפחות בפרשת אכרם מוסא, שהטובין נמכרו בפועל; והוויכוח ניטש רק לגבי זהות הלקוח שמצוין בחשבונית .כלומר ,המדינה לא הפסידה כסף ,בניגוד למקרים אחרים שבהם הוצאו חשבוניות פיקטיביות בגין עסקאות שלא בוצעו מעולם.
.81במסגרת טענתה לאכיפה בררנית הפנתה ההגנה לעניינן של מחסן לוגיסטי פוינט וחברת ענבי הנגב .פרשות אלה נחקרו כבר בדצמבר ,2015קרי :במהלך פרשת התביעה בתיק זה .מנהל ענבי הנגב הודה מפורשות שאינו מנפיק חשבוניות לאכרם יאסין אלא לסוחרים עזתיים ,ובכל זאת לא הואשם בגין זאת ,על אף שהוגש נגדו כתב אישום בעניין אחר .ההגנה הפנתה לחקירתו במשטרה של הנאשם בתיק של ענבי הנגב [ת"פ 8866-11-18מדינת ישראל נ' אלרמילי ,ת 1/שורות .]208 – 195
עמוד 15מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.82לוגיסטי פוינט ,שגם היא הואשמה כי לא הנפיקה חשבוניות לאכרם יאסין אלא לענבי הנגב, בסופו של דבר הורשעה ,בהסדר טיעון ,בעבירה לפי סעיף 117א בחוק מע"מ ,השונה באופן מהותי וחמורה פחות מן העבירה לפי סעיף 117ב.
.83עוד ט ענה ההגנה כי אין מדובר בענייננו בחשבוניות זרות במובנן ה"קלאסי" הנדון בספרות המשפטית; שהרי הן הוצאו בגין עסקאות שהתקיימו בפועל; וכי גם הסוחרים של אכרם יאסין השיבו תשובות דומות לתשובות הנאשם; ועובדה זו אמורה להיחשב שיקול לקולא.
.84כמו כן ,ההגנה ביקשה להתחשב בהליך האזרחי בעניינו של הנאשם [ע"מ 2996-11-15מיכאל פרץ נ' מנהל מע"מ באר שבע ( [)2.2.2020ובסנקציות שהוטלו שם; וזאת בהתאם לע"א 1497/01 עזרא הובר נ' הממונה האזורי מע"מ חיפה ,פ''ד נז( ,947 )5שבו נקבע כי על אף שניתן להטיל סנקציה פלילית במקביל לאזרחית – על הערכאות להתחשב זו בזו ,בהתחשב בשילוש תשלום המס במסגרת ההליך האזרחי .בהקשר זה הפנתה ההגנה לערעור של הנאשם התלוי ועומד בבית המשפט העליון על פסק הדין בהליך האזרחי.
.85באשר לנסיבות המחמירות ,הדגישה ההגנה שההרשעה בנסיבות מחמירות הייתה לנוכח מספר האישומים שבהם הורשע הנאשם – מעל 6אישומים; בעוד שמבחינת הסכומים הנאשם אינו עומד בקריטריון של נסיבות מחמירות .מדובר בעניין חריג עד כי לא נמצאה הרשעה דומה.
.86בהתייחס לעבירות פשיטת הרגל והונאת הנושים ,ההגנה הפנתה לדברי העד מטעם כונס הנכסים הרשמי ,שהעיד כי אין מגישים כתבי אישום בעבירות כאלה ,למעט מקרים ספורים וחריגים של קבלת דבר במרמה בסדר גודל של מיליונים ותרמית של צדדים שלישיים – שלא נעשו בענייננו.
.87בהתייחס להלבנת ההון ,ההגנה הפנתה לכך שמדובר בסכום נמוך יחסית לעבירות האלה ,ולכן גם כאן לא אותרה פסיקה בת-היקש .אף בהלבנת הון בסכומים גבוהים יותר – הפסיקה מתייחסת לעבירת המקור ולהלבנת ההון כאל "אירוע" אחד ,והענישה בגינו היא על המכלול של הלבנת הון ביחד עם עבירות המקור ,תוך גזירת עונשי מאסר של 11 – 4חודשי מאסר .בהקשר זה הפנתה ההגנה לגזר הדין ב-ת"פ 18291-12-12מדינת ישראל נ' בלווא ( – )13.8.2018שם התייחסו למעשי הנאשמים בכל האישומים ,כאירוע אחד ובהתאם נקבע לגביהם מתחם עונש אחד – אשר בתוכו נכלל גם האישום הכולל את עבירת הלבנת ההון וכן את עבירת המקור.
עמוד 16מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.88עוד הפנתה ההגנה לכך שהמתחמים בעבירות מס נקבעים על פי הסכומים .בענייננו ,סכום המע"מ שהועלם הגיע לכחצי מיליון ,₪והסכום לפני ההעלמה היה כמיליון .₪ההגנה הגישה טבלת פסיקה מרוכזת המשקפת מתחם של מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות עד 18חודשי מאסר בפועל.
.89לבסוף הדגישה ההגנה כי הייתה הצדקה לניהול המשפט על ידי הנאשם גם באישומים הכלכליים ,בשים לב לפער בין הסכומים בכתב האישום לבין הסכום שבסופו של דבר הנאשם הורשע בהעלמתו.
.90לסיכום ביקשה ההגנה כי הענישה תהיה חופפת לענישה בגין העבירות הביטחוניות.
.91הנאשם עצמו פנה לבית המשפט ואמר כי ייתכן שעשה דברים שלא היה צריך לעשותם ,אולם הוא אינו הדמות המתוארת בכתב האישום .הוא הלין על כך שמתוך 1,000נהגי משאיות שנכנסו למעבר ואף הם עשו מעשים דומים בנוגע להכנסת ציוד לרצועת עזה ,רק נגדו בוצעה אכיפה; וכי לדעתו הדבר קרה בעקבות פניותיו הרבות לאלוף המתאם בשטחים ,בנוגע להתנהלות במעבר הגבול.
.92הנאשם סיפר כי מיום שחרורו מהמעצר ניתק כל קשר עם הסוחרים העזתיים ועם המעבר לעזה. לסיכום ,ביקש את התחשבות בית המשפט בתקופת המעצר הממושכת ,במחיר ששילם ובניסיונו לשקם את משפחתו ,וכן בקושי הרב הצפוי לו אם יוחזר לכלא.
דיון והכרעה מניין ה"אירועים" ,לצורך קביעת מתחם העונש ההולם .93בטרם נפנה לקביעת מתחם העונש ההולם ,יש לקבוע תחילה כיצד למיין ולקבץ את העבירות, המעשים והאישומים בענייננו ל"אירוע" או "אירועים" ,לעניין סעיף 40יג בחוק העונשין. .94סעיף 40יג(ב) בחוק העונשין קובע כלהלן" :הרשיע בית-המשפט נאשם בכמה עבירות המהוות כמה אירועים ,יקבע מתחם עונש הולם כאמור בסעיף 40ג(א) לכל אירוע בנפרד ,ולאחר מכן רשאי הוא לגזור עונש נפרד לכל אירוע או עונש כולל לכל האירועים; גזר בית-המשפט עונש נפרד לכל אירוע ,יקבע את מידת החפיפה בין העונשים או הצטברותם".
עמוד 17מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.95בהתאם לסעיף זה ,ולפסק-הדין המנחה – ע"פ 4910/13ג'אבר נ' מדינת ישראל ()29.10.2014 (להלן" :עניין ג'אבר") ,הבחינה של "אירוע אחד" היא תכליתית-פונקציונאלית ,כך שמספר עבירות שיש ביניהן קשר הדוק והן חלק ממסכת עבריינית אחת ,ייחשבו לאירוע אחד. .96בית המשפט העליון קבע מבחני עזר לצורך יישום ההלכה שנקבעה בעניין ג'אבר בע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (:)3.9.2015 "כדי לעמוד על עוצמת הקשר שבין העבירות ׂשּומה על בית המשפט לעמוד על נסיבותיו העובדתיות של העניין שלפניו ,ולבחון אם יש בהן כדי להצביע על קשר הדוק בין העבירות .נסיבות עובדתיות אלה מהוות 'מבחני עזר' לקביעת עוצמת הקשר .במסגרת זו ניתן לבחון ,למשל ,האם ביצוען של העבירות מאופיין בתכנון; האם ניתן להצביע על שיטתיות בביצוע העבירות; האם העבירות התרחשו בסמיכות של זמן או מקום; האם ביצועה של עבירה אחת נועד לאפשר את ביצועה של העבירה האחרת או את ההימלטות לאחר ביצועה ,וכיוצא באלו נסיבות עובדתיות .קיומה של נסיבה אחת או יותר מנסיבות אלו (ואין זו רשימה סגורה) עשוי להעיד על קשר הדוק בין העבירות השונות ,המלמד כי באירוע אחד עסקינן .בבחינת הנסיבות העובדתיות ,מן ההכרח לבית המשפט להעמיד לנגד עיניו את השאלה האם השקפה על העבירות כעל כמה אירועים תהא מלאכותית ,באופן שיגרע ממהות העניין בכללותו ,או שלא ישקף את סיפור המעשה כהווייתו" [שם ,פסקה 22בפסק דינו של כב' השופט נ' סולברג].
.97בחינה פונקציונאלית ותכליתית של כתב האישום מעלה כי יש לסווגו לשני תחומים ,התחום הביטחוני והתחום הכלכלי ,כאשר את התחום הכלכלי מצאנו כי יש לחלק לשלושה חלקים .מכאן, שיש לראות בעבירות שבהן הורשע הנאשם ארבעה אירועים כדלהלן; .98האירוע הראשון ,העבירות הביטחוניות (אישומים )7 – 1שבוצעו על ידי הנאשם ופגעו בביטחון המדינה ואזרחיה ,אשר יש בנסיבותיהן להצביע על קשר הדוק בין העבירות הנמנות עם קבוצת אישומי ם זו .ממכלול עבירות אלו עולה דפוס פעולה דומה ,שמטרתו לנהל פעילות עסקית לא חוקית אפילו במחיר של סיכון לפגיעה בביטחון המדינה ותוך שהנאשם מערים על הביקורת במעבר כרם שלום .כך הנאשם ניהל באופן שיטתי ומתוכנן הברחה של סחורות לרצועת עזה ,ואף סחר עם תושב רצועה אשר הוגדר כמנוע סחר עם ישראל ,והכל תוך זלזול בחוק ובתכליתו ובביטחון המדינה. .99האירוע השני ,אישומים 11-10הנוגעים לעבירות הכלכליות ,שלגביהם שני הצדדים מסכימים כי מדובר באירוע אחד ,זאת לנוכח סמיכות הזמנים ,מהות העבירות והדמיון ביניהן .בהתאם לכך, יש לקבוע מתחם עונש אחד בגין כל העבירות שבהן הורשע הנאשם במסגרת שני אישומים אלה.
.100האירוע השלישי נוגע לעבירות הלבנת ההון שבהן הורשע הנאשם במסגרת אישומים 9ו.12- לאחר בחינת הדברים ,ראינו לנכון לצרף את עבירות הלבנת ההון בהן הורשע הנאשם הן באישום 9 הן באישום ;12שכן חרף השוני בעבירות המקור בשני אישומים אלה – העבירות שלובות זו בזו, בשל כך שעיקר הכסף שהולבן במסגרת אישום 9נכלל בסך הסכום שהולבן במסגרת אישום .12 נבהיר כי מקור הכסף שהולבן במסגרת אישום 9הוא ביחסיו העסקיים של הנאשם עם אוסאמה
עמוד 18מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
זוערוב ,ובמשולש העסקאות אוסאמה-פוליפח-ג'יסר אלמוסתקבל .את הכנסותיו מאותן עסקאות, כמו גם מעסקאות נוספות שביצע תחת שם העוסק המורשה "פרץ רפאל" ,העלים הנאשם מהכונס ומנושיו במסגרת המעשים המנויים באישום .12
.101האירוע הרביעי נוגע לעבירות על פי פקודת פשיטת הרגל וכן עבירת הונאת הנושים שבהן הורשע הנאשם במסגרת אישום . 12מדובר בעבירות שונות ונפרדות מהעבירות האחרות בהן הורשע הנאשם ,ולמעט סמיכות הזמנים – אין תלות בין העבירות באישום זה לעבירות האחרות ואין ביניהן קשר הדוק .הנאשם העלים מקופת הכינוס באופן גורף את עיקר הכנסותיו ,ללא אבחנה ביניהן וללא קשר למקורן האסור.
הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות .102סעיף 40ג בחוק העונשין מורה ,כי יש לקבוע "מתחם עונש הולם למעשה העבירה שביצע הנאשם בהתאם לעיקרון המנחה" ,שהוא ,כאמור בסעיף 40ב" ,קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" .סעיף 40ג ממשיך ומורה כי בקביעת המתחם יש להתחשב "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ,במידת הפגיעה בו ,במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40ט", שם מוזכרות הנסיבות שעניינן מידת התכנון ,שיעור חלקו של הנאשם ,הנזק הצפוי והנזק שנגרם, סיבות המעשה ,יכולת ההבנה של הנאשם ,יכולתו להימנע מהמעשה ,מצוקתו הנפשית. אישומים :7 – 1העבירות הביטחוניות .103הנאשם הורשע בכך שהעביר או ניסה להעביר ,דרך מעבר כרם שלום ,סחורות אשר לא התקבל עבורן התיאום הנדרש .וזאת ,בניגוד להוראות החוק ותוך שהוא מסכן את ביטחונה של מדינת ישראל .מעבר כרם שלום הוקם על מנת לאפשר העברת סחורות לרצועת עזה ,וזאת מתוך הבנה כי מדובר בצורך הומניטרי על מנת לאפשר לתושבי הרצועה יכולת קיום ,ובשל הצורך בקשר מסחרי הכרחי בין ישראל והרצועה .העברת הסחורות במעבר מתבצעת תחת בידוק ביטחוני ,וזאת מתוך ידיעה כי רצועת עזה נשלטת על ידי ארגון טרור ,ומשכך יש צורך בבקרה אחר הסחורות הנכנסות, כדי להגן ככול הניתן על ביטחונה של מדינת ישראל ולמנוע התעצמות ארגוני טרור .על מערך בקרה חשוב זה הנאשם הערים או ניסה להערים. .104עיקר חומרת מעשיו של הנאשם הינה בקשר שקשר עם אוסאמה זוערוב ,סוחר מעזה אשר היה מנוע סחר עם מדינת ישראל ,משום שנחשד בהעברת סחורות לחמאס ,ארגון המתכנן פיגועי טרור במדינת ישראל ,משלח טילים ובונה מנהרות שחלקן ישמש לפעולות טרור נגד המדינה .על אף
עמוד 19מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
שהנאשם ידע כי אוסאמה מנוע סחר מסיבות ביטחוניות – הנאשם המשיך להעביר עבורו סחורות בדרכים שונות ,תוך התעלמות מהחשש שעלולה להיגרם בכך פגיעה באזרחי מדינת ישראל. .105אין צורך להכביר במילים על המלחמה העקובה מדם שמנהלים ארגוני הטרור ומנגד המאמץ שמנהלת מדינת ישראל נגד ארגוני הטרור והתעצמותם במישורים רבים ,לרבות נגד המאמץ להתעצמות הכלכלית של ארגוני הטרור ויכולתם להשיג משאבים למימון מטרתם לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה. " כידוע ,הדברים נכונים ,ואף ביתר שאת ,לגבי מדינת ישראל המנהלת מיום היוסדה מאבק מתמשך בטרור (ראו למשל פקודת מניעת טרור ,שנחקקה סמוך לאחר הקמת המדינה) .מאבק זה מתבצע במספר חזיתות. זה מכבר התגבשה ההבנה שהמלחמה בטרור אינה מתמצה בסיכולו של מפגע רגעים ספורים לפני שהוא מבצע את זממו .מדובר במאבק רחב שנועד לפגוע באופן תשתיתי בארגוני הטרור ,במשאבים העומדים לרשותם ובפעילותם השוטפת .מאבק זה כולל אמצעים מגוונים ,בהם אמצעים משפטיים[ "...ע"פ 6434/15 מדינת ישראל נ' עבד אל חכים שביר (.])4.7.2017
.106עבירות אלו מקבלות מימד נוסף של חומרה בשל כך שבוצעו על ידי הנאשם אשר הינו אזרח ישראלי החב חובת נאמנות למדינת ישראל ,אך נהג בה כמי שבוגד בה מבית .בהקשר זה נפנה לע"פ 1803/08דוד שמיר נ' מדינת ישראל (:)09.03.2009 "חומרת מעשיו של המערער – ועימה ,חומרת הענישה הראויה – מועצמת דווקא על רקע היותו אזרח ישראל ,וכך ראה בית משפט זה את הדברים" :התקופה בה אנו חיים היא עקובה מדם ,והכול ,ובעיקר אלה החייבים נאמנות למדינת ישראל ,מצווים לנקוט בכל אמצעי אשר עשוי לצמצם את היקפם של מעשי הטרור .לאותה מטרה מצווים גם בתי המשפט להרים את תרומתם כדי להרתיע את הרבים ( "...ע"פ 2131/03סעדי נ' מדינת ישראל (לא פורסם ,)22.12.03 ,מפי השופט א' א' לוי) .ועוד" :אכן ,עבירות ביטחון חמורות הן יהא מבצען אשר יהא ,אך הן חמורות פי כמה כאשר מבצעיהן נמנים עם אזרחי המדינה ותושביה החוברים אל הגרועים שבאויבי המדינה ומסייעים בידם לבצע פעולות טרור" (ע"פ 7314/04אבו קישק נ' מדינת ישראל (לא פורסם ,)16.5.06 ,מפי השופטת א' חיות)".
.107הברחת הסחורות ,הסלקתן והעובדה שהנאשם קשר קשר עם גורמים נוספים מעלה ,כי למעשיו של הנאשם קדם תכנון והן בוצעו מתוך מחשבה כיצד להערים על הבודקים במעבר .מן הראיות עולה הקשר המסועף של הנאשם ,במסגרת העבירות הביטחוניות ,עם גורמים מעזה ומישראל; וביניהם סמי שחיבר ,עלאא עקל ,נאג'י זוערוב ועוד; אשר נועד להערים על הפיקוח על העברת הסחורות ,מתוך מטרה להפיק מכך רווח ,כאשר הראיות חושפות שיחות טלפון ותיאומים רבים בין הגורמים. .108כמו כן ,על מנת לקדם מטרה זו ,הנאשם נקט בשיטה שלפיה סידר את החומרים קודם הכנסתם למעבר באופן שיקשה על הבודקים להבחין כי הוכנסו גם סחורות שלא התקבל עבורן תיאום כנדרש ,על ידי כך שהסליק את הסחורה האסורה בתוך סחורה מותרת .הנאשם גם הוציא תעודות משלוח על שמות גורמים אחרים ,על מנת להסתיר כי הסחורה מיועדת לאוסאמה זוערוב, וכל זאת כשהוא יודע כי אוסמה מנוע מלסחור עם ישראל בשל מניעה ביטחונית .הנאשם אף העביר
עמוד 20מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
סחורות לחברת ג'יסר אלמוסתקבל ,אשר שימשה ככיסוי למעורבותו של אוסאמה ,ואותה ניהל רשמית נאג'י ,אחיו של אוסאמה זוערוב .כפי שהוכח ,מי שניהל בפועל את ג'יסר אלמוסתקבל היה אוסאמה זוערוב ,והנאשם ידע זאת ,ומכאן החומרה המיוחדת במעשיו של הנאשם. .109הנאשם התנהל בעניין זה גם מול אכרם יאסין .הנאשם ניסה להבריח סחורות לרצועה ,בשיטה דומה לזו שביצע עבור אוסאמה זוערוב ,תוך הסתייעות וקשירת קשר עם גורמים נוספים. .110יוער כי ניתן לסווג את הסחורות המוכנסות לעזה לשני מינים :סחורה דו שימושית ,הטעונה היתר בהתאם בחוק הפיקוח; וסחורה שאינה דו שימושית ,אשר לצורך הכנסתה יש לבצע תיאום. .111כפי שציינו בהכרעת הדין ,המאשימה לא הוכיחה כי הסחורות מושא תיק זה הינן בגדר ציוד דו שימושי .עם זאת ,מדובר בסחורה שיכולה לפגוע בביטחון המדינה ואזרחיה ,ומכאן הנזק הצפוי להיגרם ממעשיו של הנאשם .ידוע כי ברזל ,פח ,צינורות ופרופילי אלומיניום שמגיעים לרצועת עזה, משמשים את ארגוני הטרור להתחמשות ולבניית מנהרות שעלולות להביא לנזק עצום ,עד לכדי פגיעה בחיי אזרחים חפים מפשע ,פגיעה בחיילנו ובריבונות המדינה .וכאמור ,ומעבר לכך ,עצם העברת סחורה "מתחת לרדאר" ובאופן בלתי מפוקח ומתואם ,לתוככי רצועת עזה הנשלטת על ידי ארגון טרור ,נושאת בחובה סיכון בטחוני ופוגעת בערך המוגן של ביטחונם ושלומם של תושבי ואזרחי המדינה. .112אשר לחלקו של הנאשם בביצוע העבירה ,אכן הנאשם היווה חוליה אחת בתוך שרשרת העברת הסחורות .עם זאת ,הנאשם שימש כחוליה מרכזית ומשמעותית ,ולרוב אף זו אשר ביצעה או ניסתה לבצע בפועל את המשימה הסופית במעבר כרם שלום .לולא הנאשם – אותן העברות או הניסיון לביצוען לא היו יכולות להתבצע .הנאשם הוא אשר פרק את הסחורה והעמיסה על משטחים ,באופן שיסתיר את הסחורות הבלתי חוקיות ,והיה החוליה המקשרת אל מול אוסאמה זוערוב ,אכרם יאסין וגורמים נוספים. .113אשר לידיעתו ולמחשבתו הפלילית של הנאשם ביחס למניעה הביטחונית של אוסאמה ציינו
בהכרעת הדין ,כי – "הגם שמהראיות והעדויות העומדות בפנינו לא עולה כי הנאשם הוזהר בכתב או במפורש בשיחה רשמית לבל יסחר עם אוסאמה מכיוון שהוא מעביר סחורה לארגוני טרור והגם שהעדים ציינו ששוחחו עם הנאשם [צוין בטעות אוסאמה] בעניין זה והדגישו כי הדברים נאמרו לו בשיחת חולין ולא באזהרה מפורשת – לאחר שעיינו בראיות ,לרבות חקירותיו של הנאשם והעדים האחרים בשב"כ ובמשטרה והתרשמנו מהעדים שהעידו בפנינו בבית המשפט ,אנו קובעים כי הנאשם ידע שאוסאמה מנוע ביטחונית ושהמניעה הביטחונית היא בשל כך שאוסאמה נחשד בכך שהוא מספק סחורה לחמאס" [הכרעת הדין,
עמ' .]103
.114בהכרעת הדין קבענו כי הגם שניתן לייחס לנאשם כי צפה היתכנות של העברת הסחורה לחמאס ,נוכח ידיעתו כי אוסמה מנוע מלסחור עם ישראל – עדיין המדובר במודעות הרחוקה מן
עמוד 21מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
המאפיינים הברורים הנדרשים לצורך הרשעה בעבירה של סיוע לאויב בשעת מלחמה .היא נסמכת יתר על המידה על הלכת הצפיות ועל הלכת עצימת העיניים; וחסרה בה בוודאות הקרובה שעליה ניתן להגיד כי היא שקולה לחפץ ממשי בתוצאה .על כן ,הנאשם זוכה מן העבירה של סיוע לאויב בשעת מלחמה [הכרעת הדין ,עמ' .]128 – 126 .115לצד זאת ,הנאשם הורשע בגין מעשים אלו בעבירות של מגע עם סוכן חוץ ואיסור פעולה ברכוש טרור ,לאחר שנקבע ,כי הנאשם היה מודע לביצוע העבירות ,ואף היה מודע לכך שאוסאמה מנוע סחר מאחר שנחשד בהעברת סחורות לחמאס .כאן אין המדובר בעצימת עיניים אלא בידיעה של ממש; כאשר לא נדרשת הוכחה שאוסאמה בפועל העביר לחמאס את הסחורה [הכרעת הדין ,עמ' .] 122 – 112על כן לא נכונה טענת ההגנה כי העבירות הללו בוצעו ביסוד נפשי של עצימת עיניים, וטענה זו אשר באה למעשה למזער את חומרת המעשים ונסיבות ביצועם ,אין לקבלה. .116אשר לסיבה שהובילה את הנאשם לביצוע העבירה [סעיף 40ט(א)( )5בחוק העונשין] ,ההגנה טענה כי מניעיו של הנאשם הינם כלכליים ולא ביטחוניים ,ויש בכך כדי ליטול את העוקץ ממעשיו. אכן ,מחומר הראיות עולה כי הנאשם לא ביצע את העבירות מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ואזרחיה .עם זאת ,לא ניתן להתעלם מידיעתו של הנאשם כי מעשיו אסורים על פי חוק ,ומתוך ידיעה כי הסחר מול אוסאמה זוערוב אסור מטעמים ביטחוניים ,ועל אף האמור ,ובידיעה שזהו מצב הדברים ,הנאשם המשיך במעשיו ללא כל היסוס או מחשבה שנייה ,וביצע את העבירות או ניסה לבצען .מכאן שאף אם הנאשם לא חפץ בפגיעה בביטחונה של המדינה – עדיין היה אדיש לפגיעה בה, והכל תמורת בצע כסף.
נסיבות ביצוע העבירות הכלכליות .117בנוסף לעבירות הביטחוניות ,הנאשם הורשע גם בביצוע עבירות כלכליות רבות ,במסגרת אישומים .12 – 9ראשיתן של אותן עבירות הוא בתכנונן המוקדם; כאשר הנאשם ,פושט רגל באותה העת ,החל לעבוד בעסקו של אביו ,כביכול כשכיר ,ובפועל כבעל שליטה מלאה בפעולות החברה, כאשר אביו כלל אינו מעורה בנעשה בעסק .באמצעות העסק ,הנאשם ביצע עבירות כלכליות רבות, וגרם לגריעת מס מהקופה הציבורית בהיקף של כ ,₪ 500,000-ולהעלמת הכנסות מנושיו ,במסגרת הליך פשיטת הרגל ,בסך כ – ₪ 3,000,000-כעולה מן הקביעות בהכרעת הדין.
.118הנאשם למעשה ניהל את עסקיו במרמה וחוסר שקיפות כלפי הרשויות לאחר שקיבל הכנסות עליהן כלל לא דיווח ,הנפיק חשבוניות שאינן משקפות את העסקאות שבוצעו בפועל ואת הכל העלים מקופת הכונס ,לאחר שכאמור ,עבד בעסק אשר רשום על שם אביו .התמונה המצטיירת הינה של מי אשר חובות הדיווח ,תשלום מס ,וציות להוראות של בית המשפט ,הינן בגדר המלצה בלבד מבחינתו.
עמוד 22מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.119הנאשם ביצע את העבירות בעצמו ,במשך תקופה ממושכת ,ללא מעורבות של אחר – תוך שעסקו של אביו נמצא תחת שליטתו המלאה והיחידה ,ומבלי שהופעל עליו לחץ חיצוני כלשהו .אביו של הנאשם לא היה חלק מההליך המשפטי ,ועל אף היותו הבעלים הרשום של העסק "פרץ רפאל" – הוא לא היה מעורב בניהול העסק או בעל השפעה כלשהי על הנאשם ,אשר כאמור פעל בעצמו. .120מניעיו של הנאשם לביצוע העבירות ,לרבות הביטחוניות ,היה בצע כסף .אותו מניע עיוור אותו וגרם לו להתעלם מהנזקים הצפויים בשל מעשיו :גריעת מס מקופת המדינה ,פגיעה במערכת גביית המס ,גריעת כספים מקופת פשיטת הרגל והותרת נושיו ללא יכולת להיפרע .הנאשם ,כאדם בוגר ובעל ניסיון רב שנים בתחום העסקים ,יכול וצריך היה לצפות את התוצאות האמורות של מעשיו.
טענת הנאשם להגנה מן הצדק .121טענותיו של הנאשם להגנה מן הצדק נבחנו על ידנו בשלב הכרעת דינו של הנאשם .לא מצאנו כי היה בטענותיו אלו כדי להביא לזיכויו .ההגנה טוענת כי ,בהתאם לפסיקה ,יש מקום לבחינת טענות הנאשם להגנה מן הצדק גם בשלב גזירת דינו. .122טענת הנאשם להגנה מן הצדק נחלקת לשניים .הטענה האחת נוגעת למדיניות האכיפה במעבר כרם שלום ,ביחס להברחות ,כאשר עד למעצרם של המעורבים בפרשה ,וביניהם הנאשם ,לא ננקט כל הליך חקירתי או פלילי נגד המבריחים .החל מגל המעצרים בו נעצר גם הנאשם ,בשנת ,2015 הוחלט לאכוף את הנהלים במעבר בצורה שונה ,וזאת ללא כל אזהרה מוקדמת. .123הטענה השנייה נוגעת לאכיפה בררנית ביחס ליתר המעורבים בפרשה .ההגנה טוענת כי אחרים, שפעלו כפי שפעל הנאשם ,כלל לא הועמדו לדין; או שהופלו לטובה .בכלל זה ,ניתנו "הנחות", במסגרת הסדרי טיעון ,לסוחרים העזתיים המעורבים בפרשה. .124הפסיקה הכירה בכך שניתן לדון בטענת ההגנה מן הצדק בשלב גזירת העונש ,אפילו נדחתה הטענה בשלב הכרעת הדין .על יישומה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק לעניין העונש נאמר בעניין ע"פ 7621/14אהרן גוטסדינר נ' מדינת ישראל ( ,)01.03.2017פיסקה 49בפסק דינו של כב' השופט הנדל, כלהלן: "אין צידוק מבחינת הדין והדוקטרינות של הגנה מן הצדק ,במובן הרחב והצר ,לזכות את המערערים מאחריותם בפלילים .האחריות נופלת על כתפיהם ,ורק על כתפיהם ,בכפוף לניתוח הפרטני בדבר חלקו של כל מערער ומערער .שונים הדברים ביחס לעניין העונש .כאן ,הפגיעה בתחושת הצדק דורשת פתיחות לשמיעת הטענה ואף לקבלתה במקרה המתאים ובמידה הראויה .יש לתת ביטוי לכך אך אין להגזים. מסקנה זו עשויה להיות יפה לכל אחד מהנאשמים אך המידה תבחן נאשם ונאשם על פי מעשיו .כך דרכה
עמוד 23מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
של הגנה מן הצדק ביחס לעונש .אין בכוחה או אפילו באופייה להעניק פטור מלא .אף אין הכרח כי יקבע שאין להטיל עונ ש מסוים ,דוגמת עונש מאסר בפועל .לפעמים ,ההשפעה של הדוקטרינה תהיה במידת העונש .למשל ,ביחס לכימות תקופת המאסר או שיעור גובה הקנס[ ".ראו גם רע"פ 7052/18מדינת ישראל נ' רפי רותם ( ,)05.05.2020פיסקה 33בפסק דינו של כב' השופט סולברג].
.125בשאלה אם מקומה של דוקטרינ ת ההגנה מן הצדק בשלב קביעת המתחם או בשלב גזירת העונש בתוך המתחם ,בהתאם לתיקון 113בחוק העונשין ,ציין כב' השופט הנדל בע"פ 7621/14 אהרן גוטסדינר נ' מדינת ישראל ( ,)01.03.2017פיסקה 50בפסק דינו ,כלהלן: "...יתכן וישאל השואל מה משמעותה של הגנה מן הצדק הבאה לידי ביטוי בגזר הדין ,לאחר שתיקון 113 לחוק העונשין (ובפרט סעיף 40יא לחוק העונשין) מאפשר לבית המשפט לשקול אף את הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה בקבעו את העונש .יתרה מכך בסעיף 40ט לחוק העונשין – נסיבות הקשורות בביצוע העבירה – מוזכר בסעיף " :5הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה" .סעיף 40יא ,שעניינו נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ,מופיע בתת סעיף " :9התנהגות רשויות אכיפת החוק" וכן בתת סעיף " : 10חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה" .אמנם העניין האחרון אינו נטען בענייננו אך פעמים שטענה זו מוזכרת כחלק מטענת הגנה מן הצדק .אם כך ,אף בלא הגנה מן הצדק יש ובית המשפט שוקל נסיבות אלה לקולא בגזירת העונש .מהו הקשר אפוא בין טענה להגנה מן הצדק ותיקון 113לחוק העונשין? התשובה לכך כפולה – מהותית ופורמאלית .במובן המהותי ,יש חפיפה מסוימת בין שתי המסגרות והעניין מעיד על אחידות בתפיסה העונשית .מכאן נסיק שכשם שהגישה העונשית בשיטה הישראלית היא אינדיבידואלית, כך גם יישום טענת הגנה מן הצדק .ואולם לצד החפיפה החלקית ,יש הבדלים מהותיים בין שתי המסגרות. החלת הדוקטרינה משמעותה היא ,כפי שציינתי ,שעוצמת הנסיבות העוטפות את רגע האירוע היא כזו שיש בה כ די להשפיע לא רק על הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ,אלא אף על מעשה העבירה עצמו. במובן הפורמאלי ,הדבר בא לידי ביטוי בכך שבעוד שההתחשבות בנסיבות העבירה שאינן קשורות בביצועה ,על פי תיקון 113לחוק העונשין ,עשויה להשפיע רק על גזירת העונש בתוך המתחם שנקבע; החלת הגנה מן הצדק עשויה להשפיע אף על קביעת מתחם העונש עצמו ,או ליתר דיוק ,על נקודת ההתחלה ואף על נקודת הסוף של התוצאה העונשית .בכל מקרה ,דעתי היא כי בשל הנסיבות המיוחדות שבתיק זה ,קם בסיס לשקול תחולת ההגנה מן הצדק על גזר הדין של המערערים בהתאם לנסיבותיהם .אף קם צידוק להחיל את ההגנה במידה מסוימת במקרה המתאים .מצוידים בכלים אלה ,יש להתייחס לכל מערער ומערער".
.126בעניינו ,נוכח אופי הטענות של הנאשם הנוגעות לסביבת ביצוע העבירה והמצב האכיפתי ,נראה כי יש מקום לדון בטענות אלו במסגרת קביעת המתחם ,שכן המדובר ,על פי הנטען ,בטענות הקשורות לנסיבות ביצוע העבירה. .127כאמור ,דנו בטענות אלו במסגרת הכרעת הדין .ביחס למצב האכיפתי במעבר כרם שלום והנהלים הנוגעים לכך קבענו כי " ...מוכנים אנו לקבל ,כי אכן עולה מעדויות שונות שהמדיניות לא הייתה ברורה וסדורה עד תום ,וכי גם אם היו צווים שנגעו לחומרים המותרים והאסורים בהכנסה ,הרי הפרסום לא היה ברור ומרוכז באופן מיטבי ,ונראה כי לאחר האירועים מושא כתב האישום ,פורסמו ועודכנו הנהלים (ראה לדוגמא נוהל תיאום הכנסת סחורות לרצועת עזה בחודש יוני [ ")2015הכרעת הדין ,עמ' .]62
.128התייחסות לעניין זה מצאנו גם בעניין ת"פ (מחוזי ב"ש) 7002-15מדינת ישראל נ' אמיר אולי ( ,10.07.2016פיסקה ,)8שם ציין כב' השופט ביתן ,אם כי הנסיבות שם שונות בתכלית מהתיק שלנו:
עמוד 24מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
"נסיבות המקרה כאן מיוחדות .מדובר במעשה שבוצע בשנת ,2013בתקופה בה המדיניות המוצהרת והפרקטיקה הנהוגה של גורמי אכיפת החוק היתה שלא להפעיל הליכים ולא להטיל סנקציות נגד מי שניסה להבריח מישראל לעזה סחורה מפוקחת ,ללא היתר ,ובמקרים שפקחי הגבול תפסו סחורה כזו ,הם החזירו אותה לבעליה .רק בשנת 2015שונתה המדיניות ,והמדינה החלה להגיש כתבי אישום נגד מי שניסה להבריח ,או הבריח ,מישראל לעזה סחורות מפוקחות או דורשות תיאום ,שלא כדין" .
יש לבחון טענה זו של הנאשם ביחס לשני עניינים שבהם הורשע הנאשם :האחד נוגע לעצם הסחר עם אוסאמה זוערוב; והשני נוגע להכנסת סחורות לרצועת עזה ללא תיאום כנדרש. .129ביחס לסחר עם אוסאמה זוערוב אשר היה מנוע סחר ,אין אי בהירות; שכן העיקר הוא בכך שהנאשם העביר סחורה למנוע סחר מתוך ידיעה והבנה של משמעות מעשיו .אין המדובר בטועה תמים אשר כשל בשל מדיניות האכיפה הלא ברורה; אלא במי שניצל אותה באופן ציני כדי לסחור עם מנוע סחר .מכאן שאין לקבל טענה זו ביחס לסחר מול אוסאמה זוערוב.
.130אשר להכנסת הסחורות לרצועה ,כפי שקבענו בהכרעת הדין ,באותן השנים שבהן בוצעו העבירות – המדיניות של גורמי האכיפה לא הייתה עקבית ונראה שלעיתים נהגו שלא להפעיל סנקציות נגד הברחות סחורה שלא כדין לרצועת עזה והסתפקו בהחזרת הסחורה שלא נעשה לה תאום מוקדם חזרה לישראל .הנהלים לא היו ברורים ולא פורסמו בצורה גלויה ומסודרת .רק בשנת 2015שונתה מדיניות זו .עם זאת ,כפי שצוין בהכרעת הדין ,מהתנהלותו של הנאשם עלה בבירור כי הוא היה מודע לכך שמעשיו אינם חוקיים .הוא פעל בכוונה להערים על הבודקים במעבר ,קשר קשר עם גורמים נוספים ,וברור שביצוע העבירות לא נבע מחוסר הבנה או ידיעה .מוכנים אנו לקבל כי יש משקל לטענה זו לעניין העבירות הנוגעות להכנסת הסחורות דרך המעבר ללא תיאום ,בשל אותו חוסר בהירות; אם כי משקלה של טענה זו נמוך מאוד שכן הנאשם ביצע את האמור מתוך מודעות וכוונה להערים על ה בודקים .עניין זה הינו בשולי העבירות הביטחוניות שבהן הורשע הנאשם ,כאשר עיקר החומרה נעוץ בסחר עם אוסאמה זוערוב. .131אשר לטענת ההגנה של אכיפה בררנית ביחס לאחרים בפרשה ,נפנה לדברים שנאמרו ברע"פ 3823/19פלוני נ' המחלקה לחקירות שוטרים (:)02.10.2019 "אכיפה בררנית מתרחשת כאשר במקרים דומים וללא טעם טוב להבחנה ,הדין נאכף נגד אחד אך אינו נאכף נגד אחר .כלומר ,יש להוכיח הפליה – יחס שונה לנאשמים שאין ביניהם הבחנה רלוונטית .אכן ,שיקול דעת רשויות התביעה האם להעמיד לדין צריך להיות מופעל באופן שוויוני .ההלכה הפסוקה קבעה כי שוויון זה – "אינו טכני .פרשות נבדלות זו מזו במאפייניהן ובנסיבותיהן ,והדין וההלכה הפסוקה מתירים לרשויות מרחב תמרון נכבד בהיבטים הנוגעים לאכיפה הפלילית ...בדל"ת אמות שיקול דעת זה ,עשויה הרשות לבכר להימנע מלהעמיד לדין אדם זה או אחר מטעמים טובים וענייניים .התביעה יכולה להביא בגדר שיקוליה שיקולים שונים הנוגעים לאינטרס הציבור; לשאוף למקד את אכיפתה במקרים חמורים; ושיקולים נוספים כיוצא באלה .סדרי עדיפויות באכיפה הם שיקול לגיטימי ...על כן ,אכיפה בררנית אינה היפוך של אכיפה מלאה .למעשה ,בשל מחסור אינהרנטי במשאבים אנושיים וחומריים ,אכיפה מלאה אינה מעשית ואינה אפשרית .הבעיה באכיפה הבררנית אינה טמונה אפוא בהיותה חלקית ,אלא בפגמים הקשורים בהפעלת שיקול הדעת של רשויות האכיפה" (ע"פ 6328/12מדינת ישראל נ' פרץ ,בפס' 29 (( )10.9.2013להלן :עניין פרץ) .ההדגשות הוספו)".
עמוד 25מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.132במקרה זה ,הה גנה לא הצליחה להראות כי אכן ננקטה כלפי הנאשם מדיניות מפלה ביחס לאחרים בפרשה .ביחס לאלו אשר נטען לגביהם כי כלל לא הועמדו לדין ,לא ידוע מהם שיקוליה של המאשימה באי-העמדתם לדין ,ומהן הראיות אשר עמדו בפניה בעניינם .ההגנה לא הוכיחה ,אפוא, כי שיקולי התביעה היו פגומים .אשר לאחרים בפרשה אשר הועמדו לדין – לא התרשמנו כי נעשו להם "הנחות" לא ראויות .לגבי חלקם ,עונשם נגזר במסגרת הסדרי טיעון ,ושיקולי המאשימה לגביהם אינם ידועים לנו; מה גם שהם אינם אזרחים ישראלים ואינם חבים חובת נאמנות למדינת ישראל .יצוין כי ישנם נאשמים נוספים אזרחים ישראלים שהועמדו לדין באותה פרשה ובהאשמות דומות ,ומשפטם עדיין מתנהל.
הערכים שנפגעו מביצוע העבירות .133הנאשם במעשיו פגע בביטחונה של מדינת ישראל ואזרחיה .הנאשם אף פגע בריבונותה של מדינת ישראל עת ניסה לרמות את מנגנוני הביטחון והאכיפה ,לצורך הברחת סחורות ללא קבלת אישור מהגורמים המוסמכים לכך .הנאשם לא הסתפק אך בהכנסת סחורות לרצועת עזה ללא תיאום ,אלא אף ביצע זאת עבור מי שהיה מנוע סחר; ועל כן חמורים מעשיו של הנאשם שבעתיים. חומרתם של מעשים אלו גוברת על רקע התקופה שבה בוצעו העבירות – לאחר מבצע צוק איתן. בתקופה זו ספגו ארגוני הטרור בעזה פגיעה קשה ,ועשו ככל יכולתם כדי להתחמש ולהתחזק על מנת לפגוע באזרחי ישראל ,בין היתר על ידי בניית מנהרות וצבירת תחמושת .לשם כך נדרשו לארגוני הטרור משאבים שאותם ניסו להשיג גם דרך העברתם בעורמה במעבר כרם שלום. .134הנאשם במעשיו אף פגע בתושבי הרצועה בכך שחיבל בנוהל הספקת הסחורות ובקיומם ההומניטרי של תושבי הרצועה שנסמכים על התנהלותו התקינה של המעבר .הפגיעה באה לידי ביטוי גם בפן המסחרי אשר חשוב לשני הצדדים. .135עבירות המס פוגעות במנגנון גביית המס ובערך השוויון ,שכן כאשר אחד מתחמק – נטל ההוצאה הציבורית מתחלק באפן בלתי שוויוני על האחרים.
.136הערכים המוגנים הנפגעים בעבירות פשיטת הרגל הינם פגיעה באמון הציבור בבתי המשפט ובהסדר פשיטת הרגל ,פגיעה בערך השוויון בחלוקה בין הנושים ,ופגיעה בביטחון במתן הלוואות ואשראי שהם חיוניים לקיומו של מסחר תקין.
עמוד 26מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.137הלבנת הון פוגעת ביכולת לאתר את עבירות המקור ולהילחם בהן ,שכן הסתרת פירות העבירה מטשטשת את עקבותיה.
.138מדובר בעבירות חמורות בעלות פוטנציאל פגיעה רחב .כמו כן ,מדובר במעשים רבים אשר בוצעו במשך תקופה משמעותית ומתמשכת .מנגד ,הסכומים אשר הועלמו ,באופן יחסי לעבירות מסו ג זה ,לא היו גבוהים במיוחד .לפיכך יש לומר שהפגיעה בערכים המוגנים האמורים הייתה בינונית.
מדיניות הענישה הנהוגה מדיניות הענישה בעבירות הביטחוניות – אישומים :7 – 1 .139נקדים ונציין ,כי בחינת מדיניות הענישה בעבירות אלו מעלה כי אין מקרה אחד אשר דומה לאחר .יש ליתן את הדעת לנסיבותיו של כל מקרה ,ולכך שבחלק מהמקרים – גזירת הדין נעשתה לאחר הסדר טיעון ,שנסיבותיו אינן ידועות לנו. .140ב-ת"פ 37117-02-15מדינת ישראל נ' משראוי ( – )28.1.2016הנאשם ,תושב רצועת עזה, הורשע לאחר ניהול הוכחות בעבירה של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף (114א) בחוק העונשין ,מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף ()1(85ג) בתקנות ההגנה [שעת חירום] ( 9עבירות) ,איסור פעולה ברכוש טרור לפי סעיף (9א)( )1בחוק איסור מימון טרור ( 10עבירות) וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415בחוק העונשין .וזאת ,בגין עבירות שביצע בין השנים .2015 – 2005 הנאשם מכר וסיפק ציוד חשמלי והנדסי לפעילי חמאס .נקבע כי הנאשם ידע כי מדובר בפעילי חמאס וכי הארגון יעשה בו שימוש למטרות טרור .בית המשפט השית על הנאשם 4.5שנות מאסר וקנס בסך .₪ 100,000יש לאבחן עניין זה מענייננו בכך שמדובר במי שאינו אזרח ישראלי ואינו חב חובת נאמנות למדינת ישראל .כמו כן ,מדובר בהברחה ממצרים לרצועת עזה ולא מישראל לרצועה. .141ב-ע"פ 4143/17מחמד עאבד נ' מדינת ישראל ( – )13.08.2018המערער ,עורך דין במקצועו, הורשע לאחר ניהול הוכחות בגין העברת מסרים בין אסירי חמאס השוהים בבתי כלא שונים בישראל ,ובין אסירי חמאס וגורמי חוץ .כמו כן ,הוא הורשע בעבירות כלכליות הקשורות לתמורה הכספית שקיבל עבור פעולותיו .המערער הורשע בעבירות של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת; מגע עם סוכן חוץ; איסור פעולה ברכוש טרור; ועבירות מרמה והלבנת הון .על המערער הושת עונש הכולל ,בין היתר 7.5 ,שנות מאסר ,קנס בסך של ,₪ 50,000וכן חולטו כספים שנתפסו בביתו
עמוד 27מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
ובחשבון הבנק שלו .בית המשפט העליון הפחית את עונש המאסר ל 5.5-שנים (יתר רכיבי העונש נותרו על כנם). .142ב-ע"פ 3968/16אחמד צעידי נ' מדינת ישראל ( – )7.7.2016בית המשפט העליון הפחית את עונשו של המערער מ 32-חודשי מאסר ל 21-חודשי מאסר ,וביטל את הקנס שהושת עליו .המערער היה מעורב בשלושה מקרים של הברחת טובין ממצרים לעזה עבור החמאס – 2,000ליטר סולר ו30- פחים של פיברגלס נוזלי .המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של מגע עם סוכן חוץ3 , עבירות של שירות להתאחדות בלתי מותרת 2 ,עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (מתן שירות)2 , עבירות של איסור פעולה ברכוש טרור וסיוע לעבירה של איסור פעולה ברכוש טרור [פסק דינו של בית המשפט המחוזי ראו ת"פ (מחוזי ב"ש) 27227-02-15מדינת ישראל נ' אחמד צעידי ( .]) 20.10.2015יצוין כי במקרה זה ,בשונה מענייננו ,מדובר על מי שהיה תושב רצועת עזה ולא אזרח ישראלי ,וההברחה הייתה ממצרים לרצועת עזה ולא מישראל לרצועה. .143ב-ע"פ 8998/16פלוני נ' מדינת ישראל ( – )18.1.2017בית המשפט העליון הפחית את עונשו של המערער מ 40-חודשי מאסר ל 30-חודשי מאסר ,והותיר בעינו קנס בסך .₪ 50,000המערער ,תושב רצועת עזה בעל אישור כניסה לישראל לצורך עסקיו ,הורשע במסגרת הסדר טיעון במתן שירות להתאחדות בלתי מותרת ועשיית פעולה ברכוש אסור למטרות טרור .עיקר העבירות שביצע היו בגין העברת ברזל לעזה מתוך ידיעה כי הוא מיועד לחמאס .גם בהקשר זה יצוין כי מדובר במי שאינו אזרח ישראלי ,בניגוד לענייננו. .144המאשימה הסתמכה בין היתר על ת"פ 8024/08מדינת ישראל נ' גליואת סייד (– )1.12.2008 בו הורשע הנאשם במסגרת הסדר טיעון בקשירת קשר לביצוע עוון ,קשירת קשר לביצוע פשע ,סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,סיוע להעביר לשטחי הרשות ציוד דו שימושי מפוקח ועשיית מעשים מטעים .הנאשם שם קשר קשר עם אחרים ,וביניהם תושב הרצועה ,להעביר לעזה כמות גדולה של אשלגן חנקתי ,שממנו ניתן ליצר חומר נפץ והעברתו לעזה אסורה ,על ידי הטעיית הגורמים במעבר כי מדובר בקמח .יצוין כי הסדר הטיעון כלל הסכמה עונשית לפיה המאשימה תגביל עצמה לעונש של עד 31חודשי מאסר (לתיק זה צורף תיק תעבורה של נהיגה בזמן פסילה) על הנאשם נגזרו 28חודשי מאסר ועל שותפו נגזרו 44חודשי מאסר וכן קנס של ( ,₪ 5,000לגבי השותף הדבר היה במסגרת הסדר טיעון סגור) [ת"פ 8023/08מיום .]1.12.2008יש לאבחן מקרה זה מענייננו בכך שמדובר בעונש אשר ניתן במסגרת הסדר טיעון סגור ,וכן כי בענייננו הנאשם הורשע בריבוי עבירות ,וכן בעבירה חמורה של מגע עם סוכן חוץ ,אם כי על פני הדברים מהות החומר אשר משמש להכנת חומרי נפץ ,יש בה פן מסכן יותר.
עמוד 28מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.145תפ"ח 36121-03-17מדינת ישראל נ' מורתג'א ( )15.7.2018הינו מקרה חמור של חברות בארגון החמאס ופעילות להשגת מטרותיו ,ונסיבותיו חמורות מענייננו .הנאשם השתתף בלימודים אסורים, צעדות והפגנות של החמאס ונשבע לו אמונים .במבצע צוק איתן רכש ,מימן והעביר ,לחמאס ולארגונים דומים 7,000 ,מנות לנזקקים ,חליפות צבאיות לאימון ,בריכה לאימון ועוד .על הנאשם נגזרו 9שנות מאסר (ללא קנס) ,במסגרת הסדר טיעון שבו עתרו הצדדים לעונש זה במשותף. .146ב-ת"פ (י-ם) 34838-01-14מדינת ישראל נ' ח'ליל גזאוי ( – )14.12.2014הנאשם הורשע בח ברות בארגן הטרור של חמאס ,וכן באיסור פעולה ברכוש למטרות טרור .פסק הדין מתייחס לפעילות ביטחונית ומעורבות פעילה בחמאס .על הנאשם נגזרו 40חודשי מאסר וקנס בסך 200,000 .₪יש לאבחן מקרה זה מענייננו ,שכן המדובר בתושב ישראל אשר אינו אזרח ישראל וכן המדובר בעונש אשר ניתן במסגרת הסדר טיעון .כמו כן ,אף שהיה חבר בארגון החמאס ,תרומתו הייתה בסיוע וסעד ולא במערך הלחימה כאשר בענייננו מדובר במי שעסק בהברחה שיטתית של ברזל תוך סחר עם מי שמנוע. .147ב-ת"פ 8321-04-14מדינת ישראל נ' מדחת מוחמד ורחאב שירין מחמד ( )7.3.2016דובר על העב רת כספים לאסירים ביטחוניים מארגון החמאס ותשלום לעורכי דין המייצגים אותם .מקרה זה אינו רלוונטי לענייננו. .148ההגנה מצידה הפנתה אף היא למספר פסקי דין .ב-ת"פ 7002-15מדינת ישראל נ' אולי ( )10.7.2016שאוזכר לעיל– הנאשם קשר קשר עם אדם נוסף להעביר לשטח הרצועה ללא היתר 20 קרטונים של דבק אפוקסי (חומר דו שימושי) וסיליקון האסור ללא תיאום .אותו אדם נוסף הסליק את החומרים הללו בתוך סחורה לגיטימית כדי להסתירם .הבודקים לא גילו זאת והמשאית נכנסה לרצועה .הנאשם הורשע בהסדר טיעון בעבירה של קשירת קשר לפשע ובעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות .בית המשפט גזר על הנאשם 4חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 5,000הודגש כי עונש זה הוטל על רקע מדיניות אי-האכיפה שנהגה אז .המדובר במקרה חמור פחות מענייננו. מדובר בעונש שנגזר במסגרת הסדר טיעון; העבירות בהן הורשע קלות יותר; לא מדובר בריבוי עבירות וגם לא בסחר עם מנוע ביטחוני. .149ב-ת"פ 40172-05-15מדינת ישראל נ' עגלוני ( –)15.7.2019הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בשתי עבירות של קשירת קשר לפשע (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות); שתי עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; קשירת קשר לעוון (העברת ציוד ללא היתר) ובניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון .נקבע כי הנאשם בשני מקרים יחד עם הקושרים הסליק אלקטרודות לריתוך המשמשות לייצור אמצעי לחימה בין לוחות שיש .הבודקים גילו את האלקטרודות .בית המשפט קבע מתחם בין 6ו 18-חודשי מאסר והשית על הנאשם 10חודשי מאסר
עמוד 29מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
וקנס בסך .₪ 20,000יצוין כי במקרה זה מדובר בעבירות פחות חמורות מענייננו ובשני מקרים בלבד. .150ת"פ 35009-01-15מדינת ישראל נ' חכים שביר ( – )21.9.2015שביר ואחר קשרו קשר להכניס לרצועה 541חבילות כבלי פלדה ללא ההיתר הנדרש .שביר והאחר הגו תוכנית לפיה האחר יסליק את הכבלים בתוך מוצרי החשמל כדי שהבודקים לא יבחינו בכבלים .שביר הורשע בקשירת קשר לעוון ובניסיון להפרעה לעובד ציבור .בית המשפט המחוזי השית על שביר 5חודשי מאסר ,ובית המשפט העליון דחה את הערעור .על האחר נגזרו 100ימי מאסר (החופפים את מעצרו) וקנס בסך [ ₪ 400,000ת"פ .]2712-02-15גם בעניין זה מדובר בעבירות קלות יותר מענייננו. .151ת"פ 49187-12-11מדינת ישראל נ' דני אוחנה ( –)17.8.2015עוסק בהברחת טלפונים ניידים לכלא ,עוד בטרם תוקן החוק ,ואינו רלוונטי לענייננו .גם ת"פ 37431-09-16מדינת ישראל נ' דלאל אלהווא ( – )9.2.2017אינו רלוונטי לענייננו ,שכן עניינו בנאשמת שקיבלה כספים מהחמאס עבור משפחתה ואף תרמה לקנטינה עבור אסירי חמאס .ע"פ 4359/18מדינת ישראל נ' עומר אכסאפי ( ) 16.5.2019אינו רלוונטי אף הוא ,שכן הוא עוסק בהעברת מסרים בין אסירים ביטחוניים וארגוני טרור על ידי עורכי דין. .152בהקש ר זה נתייחס אף לעונשם של אחרים בפרשה .עם זאת ,נדגיש כי בשונה מהנאשם ,אשר ניהל הליך ארוך – עונשם של האחרים נגזר בהסדר טיעון ,כאשר שיקולי המאשימה אינם ידועים לנו .מעבר לכך ,שם מדובר בסוחרים עזתיים ,החיים בטריטוריה הנשלטת על ידי ארגוני טרור ואינם חבים כל חובת נאמנות למדינת ישראל; לעומת הנאשם ,אזרח ישראלי החב נאמנות למדינת ישראל. מעשי הנאשם חמורים יותר ,אפוא; מה גם שבניגוד למצוינים מטה הוא הורשע גם במגע עם סוכן חוץ. .153ת"פ 31744-03-15מדינת ישראל נ' סאמי שחיבר ( – )8.7.2015הנאשם הורשע בהסדר טיעון בשותפות להברחת מלט וחצץ ממצרים לרצועה באמצעות מנהרות ,עבירה לפי פקודת המכס .בית המשפט השית על הנאשם 70ימי מאסר וקנס בסך .₪ 100,000יצוין כי אף שסאמי שחיבר מוזכר בכתב האישום בענייננו – העניין שבו הורשע אינו קשור לאישומים כאן .כמו כן ,סאמי שחיבר אינו אזרח ישראלי; מדובר בהברחה ממצרים ולא מישראל וגזר הדין ניתן בהסדר טיעון. .154ת"פ 46659-02-15מדינת ישראל נ' אכרם יאסין ( – )15.12.2015אכרם יאסין הורשע בהסדר טיעון בניסיון להעברת חומר דו שימושי ללא רישיון ובניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות .אכרם יאסין ניסה להעביר 300ק"ג צינורות אלומיניום ,תוך יצירת מצג כי המשאית מובילה רק סחורה מותרת; העביר לרצועה פרופילי אלומיניום המותרים להכנסה כשבתוכם
עמוד 30מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
מוסלקים פרופילי ברזל האסורים בהכנסה ללא היתר (אישום שישי בענייננו); והעביר חלקי גנרטורים הטעונים היתר (אישום שביעי בענייננו) .בית המשפט קבע מתחם בין 3ו 9-חודשי מאסר וגזר על הנאשם 87ימי מאסר וקנס בסך .₪ 100,000המדובר בעבירות חמורות פחות מבענייננו שכן אין המדובר במי שהוא אזרח ישראלי ,במספר קטן יותר של מקרים; אכרם יאסין לא הורשע במגע עם סוכן חוץ ,והעונש ניתן לאחר הודאה ובהסדר טיעון. .155תפ"ח 4091-03-15מדינת ישראל נ' נאג'י זוערוב ( – )8.2.2017כפי שפורט בהרחבה בהכרעת הדין ,נאג'י הוא אחיו של אוסאמה זוערוב .אוסאמה המשיך בפעילות העסקית שלו לאחר שהדבר לא הותר לו בשל מניעה בטחונית ,באמצעות חברת ג'יסר אלמוסתקבל אשר הייתה רשומה כשייכת לנאג'י .נקבע כי נאג'י רכש ,באמצעות החברה ,ברזל מחברת פולירון שבבעלות ציון בן חמו; ברזל מיורם אלון וחברת איירון סנטר; ומיכאל פרץ (הנאשם בענייננו) מכר לאוסאמה ,במספר הזדמנויות, צינורות ומוצרי ברזל נוספים .באישום נוסף צוין כי אוסאמה מכר בשותפות עם נאג'י לפעיל חמאס, לוחות ברזל; ובאמצעות נהג העביר לוחות ברזל למוצב אימונים של חמאס ,כאשר לוחות אלו היו מיועדים לעשיית דלתות למוצב .נאג'י הורשע בקשירת קשר לפשע (איסור פעולה ברכוש טרור); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; איסור פעולה ברכוש טרור ואיסור בפעולה ברכוש למטרות טרור .בית המשפט גזר על נאג'י 30חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 250,000הערעור לבית המשפט העליון נדחה .גם בעניין זה יצוין כי מדובר במי שאינו אזרח ישראלי ,העונש ניתן בהסדר טיעון ולנאשם בענייננו מיוחסות עבירות נוספות מלבד אלה הקשורות לנאג'י ולחברת גיסר אלמוסתקבל. .156לסיכום סקירת הפסיקה בעבירות הביטחוניות ,נאמר כי מעשי הנאשם התאפיינו בהעברת חומרים וציוד לרצועה שהיה בהם סיכון לסיוע לחמאס למטרות טרור .בכך יש משום חומרה רבה ובמיוחד כשמדובר באזרח ישראלי שחי בעוטף עזה ואשר גם הוזהר שאין לסחור עם אוסאמה שמנוע ביטחונית לסחור עם ישראל ,ולמרות האזהרות המשיך לסחור כאמור בעורמה לשם בצע כסף .בכך עניינו חמור יותר מחלק מהמקרים שנסקרו לעיל ,בהם דובר בתושבי עזה או בהסדרי טיעון .מצד שני ,הנאשם לא עסק בסיוע ישיר לטרור וגם זוכה מהעבירה של סיוע לאויב במלחמה. .157לאור המקובץ; נוכח חומרתם של מעשי העבירה שבהם הורשע הנאשם והנסיבות הכרוכות בביצועם; מחמת חשיבותם של הערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם; ובהתאמות הנדרשות מהבדלי החומרה בין המעשים שנדונו בפסיקה הנזכרת לבין ענייננו – מתחם העונש ההולם לאישומים 7 – 1הוא בין 4ו 7-שנות מאסר בפועל וקנס עד .₪ 300,000
עמוד 31מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
מדיניות הענישה הנהוגה – עבירות כלכליות .158בהתייחס לעבירות כלכליות נאמר: "בית משפט זה כבר קבע ,לא אחת ,כי כשמדובר בעבירות כלכליות ועבירות המס בכלל זה ,על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בהן לפרט ולציבור כאחד ,ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה (ראו בעניין זה רע"פ 522/82עזאם נ' מדינת ישראל ,פ"ד לו( ;414 ,511 )4ע"פ 6474/03מלכה נ' מדינת ישראל ,נח( ;727 ,721 )3ע"פ 624/80חברת וייס ורנסט נ' מדינת ישראל ,פ"ד לה(.)218-217 ,211 )3 בית משפט זה אף קבע ,כי העונש ההולם עבירות פיסקאליות הוא עונש מאסר אשר ירוצה מאחורי סורג ובריח ,וכי אין להסתפק בעבודות שירות .כך למשל ,החלטתי ברע"פ 3137/04חג'ג' נ' מדינת ישראל (לא פורסם) ,אשר עסק באי הגשת דוחות במועד ..." :כאשר עסיקנן בעברייני מס ,אשר תקוותם היא להפיק רווח כספי ,חשוב להטיל לצד הקנס ,גם עונש של מאסר בפועל למען יידע העבריין שאין החוטא יוצא נשכר" (ההדגשה הוספה – ס' ג')" [רע"פ 3873/07עאזר בושנאק נ' מדינת ישראל ( ,)17.10.2007עמ' .]3
מדיניות הענישה באישומים – 10-11ניהול ספרים שלא כדין והעלמת מס חשבוניות כוזבות .159ב-ע"פ 7696/14גבריאלי נ' מדינת ישראל ( )11.2.2015המערער וחברות בניהולו העלימו הכנסות ומס בהיקף של כ 3-מיליון .₪בשל כך הורשע המערער על פי הודאתו בהסדר טיעון, בארבעה אישומים בעבירות על חוק העונשין בגין ניהול משחקי הימורים; וכן בעבירות כלכליות – שתי עבירות לפי סעיפים )1(220ושתי עבירות לפי סעיף )5(220בפקודת מס הכנסה ,עבירה לפי סעיף (117ב)( )1ביחד עם סעיף (117ב )1ועוד שתי עבירות לפי סעיף (117ב)( )8בחוק מע"מ .בית המשפט גזר עליו 12חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 250,000בית המשפט העליון קיבל את ערעורו ,בקבעו כי בית המשפט קמא התבסס על עובדות שהמערער לא הודה בהן .בית המשפט העליון התחשב גם בהימשכות ההליכים – כעשר שנים חלפו מביצוע העבירות עד תחילת שמיעת הראיות – והפחית את עונשו ל 9-חודשי מאסר לריצוי בפועל.
.160ב-ע"פ 20875-06-14ניסים יוגב נ' מדינת ישראל ( )28.9.2014המערער הנפיק חשבוניות על שם חברות שונות שאינן בבעלותו או בניהולו ומבלי שהיה רשאי להוציאן ,במטרה להתחמק מתשלום המס הגלום באותן חשבוניות בסך .₪ 531,384בשל מעשים אלו הורשע ב 162-עבירות של שימוש במרמה או תחבולה במטרה להתחמק ממס ,לפי סעיף (117ב)( )8בחוק מע"מ ,בנסיבות מחמירות לפי סעיף (117ב )3()2בחוק מע"מ .הנאשם נידון ל 14-חודשי מאסר וקנס בסך ,₪ 30,000ובית המשפט המחוזי דחה את ערעורו.
.161ב-רע"פ 5624/15בראונר נ' מדינת ישראל ( )15.11.2015המערער הורשע ,על פי הודאתו בהסדר טיעון ,במסירת ידיעה כוזבת או דו"ח הכולל ידיעה כאמור ,בנסיבות מחמירות לפי סעיף (117ב)()1 ביחד עם סעיף (117ב )3()2וסעיף 119בחוק מע"מ; ניכוי מס ללא מסמך כדין ,בנסיבות מחמירות,
עמוד 32מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
לפי סעיף (117ב)( )5בצירוף סעיף (117ב )3()2וסעיף 119בחוק מע"מ; שימוש במרמה או תחבולה בנסיבות מחמירות ,לפי סעיף (117ב)( )8בצירוף סעיף (117ב )3()2וסעיף 119בחוק מע"מ; הכנה וקיום פנקסי חשבונות ורישומים כוזבים ,לפי סעיף )4(220בפקודת מס הכנסה; ושימוש בכל מרמה, ערמה ותחבולה ,לפי סעיף )5(220בפקודת מס הכנסה .המערער הסיר את המחדל במלואו והביע חרטה בלתי מסויגת על מעשיו .בית המשפט גזר עליו 9חודשי מאסר בפועל וקנס בסך .₪ 50,000 בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו ובית המשפט העליון דחה את בקשתו לרשות ערעור. עיקר הפסיקה שאליה הפנתה המאשימה .162ב-ת"פ 3780/97מדינת ישראל נ' אבו מדיעם ( )29.2.2012הנאשם הורשע ,בהסדר טיעון ,בניכוי מס תשומות מ 26-חשבוניות פיקטיביות בסך ,₪ 668,857הנפקת שלוש חשבוניות מס בסך 54,380 ₪והנפקת 13חשבוניות מס שסך המע"מ מהן ,₪ 74,821לאחר שהציג עצמו כבעליה של חברה שלא הייתה בבעלותו .בשל כך ,הורשע בביצוע 26עבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין; 25עבירות של מסירת דיווח כוזב מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס; 3עבירות של הוצאת חשבונית מס מבלי לבצע עסקאות ו 13-עבירות של הוצאת חשבונית מס ,מבלי שהיה זכאי להוציאן ,מתוך כוונה להתחמק מתשלום מס .בית משפט השלום גזר על הנאשם 24חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 40,000 .₪בית המשפט המחוזי הפחית את העונש ל 18-חודשי מאסר ,בנותנו משקל רב לחלוף הזמן, והדגיש כי הימשכות הליכים תקופה ארוכה כל כך אינה רק באחריות הנאשם [עפ"ג .]2369/03/12
.163ב-עפ"ג 34377/01/19חליל אלכתנאני נ' מדינת ישראל ( )1.5.2019המערער הורשע ב 30עבירות של מסירת דיווח כוזב במטרה להתחמק מתשלום מס ,לפי סעיף (117ב) בחוק מע"מ ,לאחר שהגיש 30דוחות תקופתיים שכללו ידיעות כוזבות בדבר היקף עסקאותיו ,שמהם השמיט 131חשבוניות מס בגין עסקאות שערך .סך המס באותן חשבוניות היה .₪ 745,612בית המשפט גזר עליו 11חודשי מאסר וקנס בסך ₪ 35,000או 6חודשי מאסר תחתיו .בין היתר נלקחה בחשבון העובדה שהמערער לא הסיר את מחדליו .בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
.164ב-עפ"ג 13275-08-17מדינת ישראל נ' דבליו אצ'.סי.סי טכנולוגיות בע"מ ואח' ()1.2.2018 הנאשמים ,חברה ומנהלה ,הורשעו ב 115-עבירות של ניכוי מס ללא מסמך לפי סעיף (117ב)( )5בחוק מע"מ וב 21-עבירות של מסירת ידיעה כוזבת לפי סעיף ( 117ב)( )1בחוק מע"מ .סך המע"מ בחשבוניות בגינן הורשע היה .₪ 281,404בית המשפט גזר על הנאשם 6חודשי מאסר בעבודות שירות ,וקנס בסך .₪ 10,000בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המאשימה והחמיר את עונשו של הנאשם ל 10חודשי מאסר וקנס בסך ;₪ 40,000על אף ההתחשבות בנסיבותיו האישיות של הנאשם ,הסרת חלק נכבד מהמחדל וחלוף הזמן מביצוע העבירות.
עמוד 33מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.165ב-רע"פ 1890/08יגרמן נ' מדינת ישראל ( )28.10.2008הורשע המערער בהתחמקות מתשלום מס בסך .₪ 982,948המערער רכש חשבוניות וניכה באמצעותן מס תשומות – עבירות לפי סעיף (117ב)( )5בחוק מע"מ; חלקן בנסיבות מחמירות לפי סעיף (117ב )3()2בחוק ע"מ .לאחר שהתקבל ערעור המשיבה בבית המשפט המחוזי ,נגזרו על המערער 30חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 300,000 בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור ואישר את הכרעת הדין וכן את עונשו של המערער.
.166ב-רע"פ 1634/10סופה שמירה בע"מ נ' מדינת ישראל ( )23.6.10השתמשו המערערים בחשבוניות פיקטיביות לניכוי מס תשומות בסך .₪ 874,053נגזרו עליהם 20חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 20,000בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על גזר הדין ובית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.
.167ב -רע"פ 5718/05אוליבר נ' מדינת ישראל ( )8.8.2005המערער הורשע ,על פי הודאתו בהסדר טיעון במהלך שמיעת ההוכחות ,בשימוש בחשבוניות כוזבות לניכוי מס תשומות ,במסגרת חברה בניהולו .הוא הורשע ב 40-עבירות של ניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך לפי סעיף (117ב)()5 בחוק מע"מ ,ובהעלמת מס בסך כולל של .₪ 900,000בהסדר הטיעון סוכם על עונש של 9-6חודשי מאסר ותשלום חוב בסך כחצי מיליון .₪לאחר שהחוב האמור לא שולם ,בית משפט השלום גזר על הנאשם 36חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 50,000בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו וקבע כי דין חשבונית זרה כדין חשבונית פיקטיבית ,נסיבות חייו של המערער אינן מצדיקות קבלת הערעור וכן כי המערער לא שילם כל סכום מתוך חובו והפיק תועלת מהסדר הטיעון במחיקת האישומים נגד אשתו .,בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור.
.168המאשימה הפנתה גם ל ע"פ 20875-06-14ניסים יוגב נ' מדינת ישראל ( ,)28.9.2014שנזכר לעיל. עיקר הפסיקה שאליה הפנתה ההגנה .169ב-עפ"ג 43320-05-16מדינת ישראל נ' תייסיר חסארמה ( )24.11.2016המערער הורשע ,על פי הודאתו ,בעבירות רבות של הכנת פנקסי חשבונות כוזבים וקיומם לפי סעיף )4(220בפקודת מס הכנסה ,ושימוש במרמה ,ערמה ותחבולה לפי סעיף )5(220בפקודת מס הכנסה .המערער לא דיווח כדין על הכנסותיו מעבודתו בשווי ,₪ 5,815,835השתמש בחשבוניות מס של חברות שאין לו קשר אליהן וכן מכר חשבוניות פיקטיביות שהופקו בידי חברות שאינן בבעלותו .סכום החשבוניות היה .₪ 1,013,027סך המס שממנו השתמט המערער היה .₪ 330,000הנאשם החל בהסרת המחדל .בית
עמוד 34מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
משפט השלום גזר עליו 6חודשי עבודות שירות וקנס בסך .₪ 50,000בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה על קולת העונש ,בנותנו משקל רב להסרת המחדל במלואו על ידי הנאשם ,וציין כי מדובר בעונש מקל במידת מה עם המערער.
.170ב-ע"פ 43832-10-13שאול נ' מדינת ישראל ( )17.2.2014המערער לא דיווח כדין על הכנסות בסך כחמישה מיליון ,₪והורשע ב 5-עבירות לפי סעיף )1(220בפקודת מס הכנסה .בית המשפט גזר על המערער 12חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 80,000בית המשפט המחוזי הקל בעונש המאסר והעמידו על 6חודשי עבודות שירות .בית המשפט התחשב בחלוף הזמן מביצוע העבירות ( 14שנים) ובעיקר ממועד גילוין עד מועד הגשתו של כתב האישום ( 7שנים); בכך שסך חוב המס לא הובהר ובמחלת המערער.
.171ב-רע"פ 7790/13חיים נ' מדינת ישראל ( )20.11.2013המערער העלים מס בסך ₪ 280,000 והכנסות בסך כ 2.6-מיליון .₪בשל כך הורשע בעבירות לפי סעיף )2(220בפקודת מס הכנסה .בית משפט השלום נתן משקל רב יותר לסכום המס שהועלם מאשר לסכום העסקאות ,התחשב בהסרת המחדל על ידי המערער בגילו ובמצבו הבריאותי והכלכלי ,וגזר עליו 6חודשי מאסר בעבודות שירות וקנס בסך .₪ 25,000בית המשפט המחוזי קבע שהמאסר ירוצה מאחורי סורג ובריח ולא בעבודות שירות ,ובית המשפט העליון דחה את הבקשה לרשות ערעור .הנימוק המרכזי להקלה היה הסרת המחדלים ומצב בריאותו של הנאשם ,ששניהם אינם מתקיימים בעניינו של הנאשם שבפנינו.
.172ב-רע"פ 7814/05שוב נ' מדינת ישראל ( )24.1.2006המערער ,עו"ד ואיש עסקים ,הורשע ,ביחד עם אחרים ,בעבירות לפי סעיף 220בפקודת מס הכנסה [ 3עבירות לפי סעיף 2 ,)1( 220עבירות לפי סעיף 3 ,)2(220עבירות לפי ,])5( 220וכן בעבירה לפי סעיף 423בחוק העונשין; בשל אי דיווח על הכנסות ונכסים ,בשווי של למעלה מ ₪ 2,000,0000-בית משפט השלום גזר על המערער 9חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 100,000בית המשפט המחוזי הפחית את עונש המאסר ל 6-חודשי עבודות שירות והגדיל את הקנס לסך .₪ 1,000,000בית המשפט העליון אישר את העונש.
.173ההגנה הפנתה גם ל-ע"פ 7696/14גבריאלי נ' מדינת ישראל ( )11.2.2015ול-רע"פ 5624/15 בראונר נ' מדינת ישראל ( )15.11.2015שנזכרו לעיל ,וכן לפסיקה נוספת ,בעיקר של בתי משפט שלום ,המצביעים על מדיניות ענישה דומה ועוסקים בעיקר בעבירות לפי פקודת מס ההכנסה.
.174סקירת הפסיקה לעיל [זו שהובאה על ידינו ועל ידי הצדדים] מדגימה הבדל משמעותי בין מי שהורשעו בעבירות לפי פקודת מס הכנסה בלבד ,לבין מי שהורשעו גם ובעיקר בעבירות לפי חוק
עמוד 35מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
מע"מ ,ובעיקר לפי סעיף (117ב) בחוק מע"מ (להבדיל מסעיף (117א) בו); שעליהם נגזרו עונשים כבדים יותר .בענייננו הנאשם הורשע הן בעבירות לפי פקודת מס הכנסה ,הן בעבירות לפי חוק מע"מ ,בחלופה החמורה יותר.
.175נזכיר ,כ י הנאשם נמנע כדרך חיים מניהול ספרים כדין ומדיווח כדין לרשויות המס על הכנסותיו ,והעלים מס באופן שיטתי.
.176לאור המקובץ; בהתחשב טענות הצדדים לעונש בגין אישומים אלה; נוכח חומרתם של מעשי העבירה שבהם הורשע הנאשם והנסיבות הכרוכות בביצועם; מחמת חשיבותם של הערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם; ולאור הפסיקה שהובאה ,בהתאמות הנדרשות מהבדלי החומרה בין המעשים שנדונו בהם לבין ענייננו – אנו מעמידים את מתחם העונש ההולם בגין אישומים 11-10על 24 – 12חודשי מאסר וקנס בסך .₪ 80,000 – ₪ 40,000
עמוד 36מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
מדיניות הענישה באישומים 9ו – 12-עבירות הלבנת ההון .177ב-ת"פ 18444-03-15מדינת ישראל נ' כעכוש ואח' ( )12.4.2018הנאשמים הורשעו ,על פי הודאתם בהסדר טיעון ,בעבירות לפי פקודת פשיטת הרגל ,וכן בהלבנת הון ,קבלת דבר במרמה, איומים ועבירות נוספות .נקבע כי הנאשמים קשרו ביניהם קשר במסגרתו השתמש הנאשם 1בפרטיו של הנאשם ( 2שהיה הבעלים הרשום של חברה -הנאשמת )3והתנהג כאילו הוא בעליה הרשום של החברה – הנאשמת . 3במסגרת הקשר ביצעו השניים עבירות מרמה ,פעלו במטרה להסוות את העובדה שהנאשם ,1פושט רגל באותה עת – מנהל את החברה בפועל ובהמשך לכך מסתיר מהכונס את הכנסו תיו כתוצאה מפעולותיו אלה .כמו כן ,ביצעו השניים עבירות מס רבות במסגרתן השמיטו כ ₪ 1,600,000-מהכנסותיהם .לנוכח האמור הורשעו בעבירות לפי סעיף 42א בפקודת פשיטת הרגל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ,הפרת הגבלות ,מעשי מרמה ,הונאת נושים ,התחזות כאדם אחר ,הפרת חובה חקוקה ,סיוע לרישום כוזב במסמכי תאגיד וסיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; עבירה לפי סעיף (3ב) בחוק איסור הלבנת הון; עבירות רבות של מרמה ,עורמה ותחבולה לפי סעיפים )5(220 ,)4( 220 ,)2(220 ,)1(220וכן סעיף 224א בפקודת מס הכנסה .בעקבות הלוואות שנתן והשמיט מדו"חות מס הכנסה הורשע הנאשם 1גם בעבירות נוספות מפקודת מס הכנסה; אי הודעה על התחלת עיסוק ,לפי סעיף 215א( )1בפקודת מס הכנסה ,אי קיום דרישות לפי סעיף )4(216 ו )5(-בפקודת מס הכנסה ומרמה ערמה ותחבולה )5(220בפקודת מס הכנסה .בהסדר הטיעון נקבע מתחם עונש של 24-6חודשי מאסר ובית המשפט גזר על הנאשם 15 – 1חודשי מאסר ,על הנאשם 2 – 5חודשי מאסר ועל הנאשמת ( 3החברה) – קנס בסך .₪ 5,000
.178ב-ע"פ 4316/13מדינת ישראל נ' רמי חג'אמה ( )30.10.2014המערער הורשע בעבירות לפי סעיפים (3ב) ו11-יב(א)( )1בחוק איסור הלבנת הון בהיקף של יותר מ 117-מיליון ;₪ניסיון לקבלת דבר במרמה לפי סעיף 415בצירוף סעיף 25בחוק העונשין; מרמה עורמה ותחבולה ,בהיקף של 12.3 34.5מיליון ₪לפי סעיף 220בפקודת מס ההכנסה; מסירת דו"ח כוזב בכוונה להתחמק מתשלוםמס לפי סעיף (117ב)( )1בחוק מע"מ ושימוש במרמה לפי סעיף (117ב)( )8בחוק מע"מ בהיקף של 1.4 – 3.94מיליון ₪וכן בשיבוש מהלכי משפט; כל זאת במשך כ 8-שנים ,במסגרת ניכיון שיקים .בית המשפט המחוזי גזר על הנאשם 36חודשי מאסר ,ובית המשפט העליון קיבל את ערעור המאשימה והחמיר את עונשו ל 4.5-שנות מאסר וקנס בסך .₪ 750,000
.179ב-ע"פ 7760/18זוהר מזרחי נ' מדינת ישראל ( )16.5.2019הנאשם הורשע ,בהסדר טיעון ,בכך שהבריח לישראל כ 2,500,00-מיליון ביצים מהרשות הפלסטינאית ,לא דיווח על הכנסות בסך ₪ 2,600,000והלבין הון בסך ;₪ 1,300,000ובכך ביצע עבירות רבות של הפצת מחלה ושיווק ביצים שלא כדין ,קבלת דבר במרמה ,עבירות לפי סעיף 220בפקודת מס הכנסה ,עבירות לפי סעיף
עמוד 37מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
(117ב)( )8וסעיף (117א)( )13בחוק מע"מ ועבירות לפי סעיף (3א) בחוק איסור הלבנת הון .בית המשפט המחוזי השית על הנאשם 16חודשי מאסר .בית המשפט העליון החמיר את עונשו של הנאשם ל 28-חודשי מאסר (מלבד מאסר מותנה שהופעל בהצטברות חלקית) .נוכח הסרת המחדלים על ידי הנאשם וחילוט שנעשה בהסכמה – לא הוטל קנס. עיקר הפסיקה שאליה הפנתה המאשימה .180המאשימה התקשתה לאתר פסיקה בעבירות הלבנת הון על ידי עבירות מקור דומות לענייננו. המאשימה הגישה פסיקה שבה הורשעו הנאשמים בקבלת דבר במרמה בשילוב עם הלבנת הון .אולם מדובר במקרים שונים מאוד מענייננו ,הן בנסיבותיהם הן בסכומיהם הגבוהים מאוד ,ולפיכך אינם רלוונטיים כך לדוגמא בשני המקרים כדלהלן:
.181בע"פ 5668/13ערן מזרחי נ' מדינת ישראל ( )17.3.2016המערער קיבל במרמה ₪ 47,600,000 תוך הצגת מצגי שווא בפני קורבנות רבים ,ועל כן הורשע ב 4-עבירות של גניבה בידי מורשה; 101 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות; 28עבירות של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות; 28עבירות של שימוש במסמך מזויף; 3עבירות של הוצאת שיק ללא כיסוי; עבירה אחת של גניבה; ועבירות רבות של הלבנת הון .בנוסף הורשע בכך שקיבל לידיו במרמה ₪ 10,200,000נוספים והשיבם על חשבון אחרים .בית המשפט גזר על המערער 12שנות מאסר ,ובית המשפט העליון אישר את העונש.
.182ב-ע"פ 72/11חפץ נ' מדינת ישראל ( )21.09.2011המערער הורשע בהצגת מצג שווא כלפי 55 אנשים שונים וקבלה במרמה בסך למעלה מ 100,000 ,₪ 29,000,000-דולר ו 20,000-ליש"ט .בעקבות הבטחת נישואין כוזבת ,הוציא במרמה סך ₪ 80,000מפלונית וסך כ ₪ 3,500,000-מאביה .כן הורשע המערער בהלבנת הון .בית המשפט המחוזי קבע כי יש ביכולתו של המערער להשיב את הכספים והטיל עליו עונשים חלופים – 5שנות מאסר אם יחזיר את הכספים לקורבנות או 15שנות מאסר אם לא ישיבם .בנוסף ,נגזר עליו קנס בסך מיליון .₪בית המשפט העליון הפחית את העונש ל- 12שנות מאסר.
.183ההגנה לא הגישה פסיקה בנוגע לאישום זה ,וטענה כי במרבית המקרים – הלבנת ההון הייתה בסכומים גבוהים באופן משמעותי מבענייננו.
.184אכן מדובר במקרה שנסיבותיו שונות וייחודיות באופן שגם אנו התקשינו באיתור פסיקה דומה ,עם זאת ניתן ללמוד מהפסיקה שהובאה בתחילת פרק זה ,על מדיניות הענישה בעבירות
עמוד 38מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
הלבנת הון שבעיקרה תואמת את גובה ההלבנה .במקרה שלנו מדובר בהלבנת הון של כ3,000,000 - ₪כשיש לה מימד של חומרה כי היא נועדה לא רק להלבנת ההון אלא גם כדי להסתיר את הסחר האסור עם רצועת עזה עם מי שהיתה מניעה לסחור עמו.
.185לאור המקובץ; בהתחשב בטענות הצדדים לעונש באשר לאישום זה; נוכח חומרתם של מעשי העבירה שבהם הורשע הנאשם והנסיבות הכרוכות בביצועם; מחמת חשיבותם של הערכים החברתיים שנפגעו ומידת הפגיעה בהם; ולאור הפסיקה שהובאה ,בהתאמות הנדרשות מהבדלי החומרה בין המעשים שנדונו בהם לבין ענייננו – מתחם העונש ההולם בגין עבירות הלבנת ההון באישומים 9ו 12-הוא 4 –2שנות מאסר .מתחם הקנס ההולם בגין אישומים אלה עומד על
.₪ 200,000 – ₪ 100,000 מדיניות הענישה באישום – 12עבירות פשיטת הרגל והונאת נושים .186ב-ת"פ 40168/06מדינת ישראל נ' אורה שיינרמן ( – )12.7.2007הנאשמת הורשעה ,בהסדר טיעון ,כי הסתירה מכונס הנכסים הרשמי כספים שהופקדו על שמה ,וכן את העובדה שהשתמשה בהם לצרכיה הפרטיים ולכיסוי חוסות נוספים – שאף עליהם לא דיווחה .בנוסף לכך העלימה במרמה נכסים כ 12-חודשים לפני בקשת פשיטת הרגל והונתה את נושיה .על כך הורשעה בעבירות של אי מסירת מידע לפי סעיף 213א בפקודת פשיטת הרגל; הימנעות מלעזור בגילוי נכסים לפי סעיף 214בפקודת פשיטת הרגל; הונאת נושים לפי סעיף (439א) בחוק העונשין; העלמת חובות לפי סעיף )4(216בפקודת פשיטת הרגל והברחת נכסים לפי סעיף )5(216בפקודת פשיטת הרגל .לאחר שבית המשפט כיבד את הסדר הטיעון הוא גזר על הנאשמת 6חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס בסך .₪ 7,500
.187המאשימה התקשתה לאתר פסיקה העוסקת בעבירות פשיטת רגל והונאת נושים; ולפיכך הפנתה לפסיקה העוסקת בקבלת דבר במרמה ,שלטענתה דומה להונאת נושים .אולם הפסיקה שהביאה המאשימה בהקשר זה עוסקת בעבירות שונות ובנסיבות שונות לחלוטין מענייננו ,ולפיכך אי ננו סבורים שניתן ללמוד ממנה על מדיניות הענישה הנהוגה ,על אף הדמיון המסוים בין קבלת דבר במרמה והונאת נושים .לדוגמה ,ת"פ 47792-02-12מדינת ישראל נ' אקווה ( )27.11.2013ות"פ 8310/09מדינת ישראל נ' רודין ( )29.6.2010עוסקים במכירה של דירת מגורים במרמה; ע"פ 23999- 01-14מדינת ישראל נ' חי נומה ( )15.6.2014עוסק בקבלת כסף במרמה; ו-ע"פ 2422/15איתן סרור נ' מדינת ישראל ( )07.11.2010עוסק בהתחזות לסוחר יהלומים וקבלת מיליונים מנפגעים שונים.
עמוד 39מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.188ההגנה התקשתה אף היא לאתר פסיקה דומה לענייננו .לטענתה ,היעדר פסיקה בעניינים דומים משקף כי לא נהוג להעמיד לדין פלילי בגין עבירות פשיטת רגל .ההגנה הפנתה לעדות העד מטעם כונס הנכסים הרשמי שאישר זאת .בנסיבות מתחם העונש ההולם ייקח זאת בחשבון.
.189לאור המקובץ; בהתחשב בהיעדר תשתית מוצקה של תקדימים רלבנטיים ובמיעוט המקרים שבהם ננקטו הליכים פליליים בגין עבירות אלה – אנו קובעים ,בגין עבירות פשיטת הרגל והונאת הנושים באישום ,12מתחם עונש הולם של 8 – 2חודשי מאסר ,שירוצו בעבודות שירות.
גזירת העונש המתאים לנאשם בתוך מתחם העונש ההולם " .190בתוך מתחם העונש ההולם יגזור בית-המשפט את העונש המתאים לנאשם ,בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה כאמור בסעיף 40יא" [חוק העונשין ,סעיף 40ג( ,])40קרי: בפגיעה של העונש בנאשם ובמשפחתו ,בנזקים שנגרמו לו עקב העבירה וההרשעה ,בנטילת האחריות על ידיו וניסיונו לחזור למוטב ,בניסיונותיו לתקן תוצאות העבירה ,בשיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק ,בהתנהגותו החיובית ותרומתו לחברה ,בנסיבות חיים קשות רלבנטיות, בהתנהגותן של רשויות אכיפת החוק ,בחלוף הזמן ובעברו הפלילי של הנאשם .כמו כן ,בתוך מתחם העונש ההולם רשאי בית-המשפט להתחשב בשיקולי הרתעה אישיים וציבוריים [שם ,סעיפים 40ו- 40ז]. בענייננו מדובר בנאשם בן ,52נשוי ואב לשלושה ילדים בוגרים שאחת מהם חיילת .משפחתו מוכרת ביישוב מבטחים שליד רצועת עזה .לטענתו ,בני המשפחה סבלו אף הם עקב ההליכים נגד הנאשם והפרסום הנרחב של הפרשה ,שבו הוצג הנאשם ,בצירוף שמו ותמונתו ,כמי שבגד במדינה וסייע לארגוני ט רור .לא מצאנו כי הפגיעה במשפחת הנאשם הייתה חריגה בהשוואה לסבלן של משפחות אחרות שמי מבניהן הורשעו בעבירות שיש עמן קלון .לחובת הנאשם הרשעות קודמות בעבירה עפ"י סעיף 60בפקודת סימני המסחר; עבירת העלבת עובד ציבור ,איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו .כפי שפורט לעיל בפרק הראיות לעונש .בגזירת עונשו של הנאשם יש לתת משקל רב לשיקולי הרתעה ,בשים לב לכך שהנאשם סיכן ביודעין את ביטחון המדינה .התמונה הכוללת שמצטיירת היא של נאשם שניהל את עסקיו במרמה ,בחוסר שקיפות מוחלטת ובניגוד לדין כשדבר לא הרתיעו מלהמשיך ולעשות כן – גם לא החשש לפגיעה בביטחון המדינה ובלבד שיהיה לו רווח כלכלי מפעילותו העבריינית. .191הנאשם העלים מס ,הונה נושים והלבין הון בעודו פושט רגל ובניגוד לצווים של בית המשפט. גם כאן יש חשיבות להרתעת הרבים מביצוע עבירות כלכליות הפוגעות בקניינם של הנושים, ובחלוקה השוויונית של נטל המס בחברה ובאמון הציבור במערכת המשפט ובהליך פשיטת הרגל.
עמוד 40מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.192הנאשם הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום וניהל הליך מלא ,שבסופו הורשע ברוב העבירות שיוחסו לו .אכן ,אין להחמיר עם נאשם בשל כך שניהל משפט; אך נאשם כזה אינו זכאי להקלה שלה זכאי נאשם שהודה ,הכיר באחריותו למעשיו ,הביע חרטה וחסך זמן שיפוטי ומזמנם של התביעה והעדים .יתרה מכך ,קשה גם לומר כי הנאשם שיתף פעולה עם רשויות החוק ,ועוד יותר חשוב ,לא ראינו כי הנאשם ניסה לתקן את תוצאות מעשיו .נהפוך הוא ,הנאשם העיד בפנינו ,התריס כנגד רשויות המס ,הסביר שכל מה שעשה עשה כשורה ,ולא הציג לכך ראיות ,ולא ניכרה לא רק חרטה אלא רצון כלשהו לתקן את מעשיו.
.193לצד זאת התחשבנו בעינוי הדין הספציפי הגלום בהאשמת הנאשם בעבירה החמורה במיוחד של סיוע לאויב בשעת מלחמה ,שממנו זוכה כאמור.
.194באשר לחלוף הזמן ,חלפו למעלה מ 5-שנים מביצוע העבירות ,ויש לכך משקל לקולא [ע"פ 2103/07אביהו הורוביץ נ' מדינת ישראל ( ,)31.12.2008פסקאות .]338 – 334התארכות ההליכים בתיק זה נבעה ממורכבות ההליך שכלל עבירות ביטחוניות וכלכליות רבות.
.195העידו בפנינו מספר עדי הגנה אשר מעדותם עלה כי מאז שחרורו מן המעצר מאחורי סורג ובריח – הנאשם מנהל חיים נורמטיביים ,החל לעבוד בחברה של בנו בתחום הבניה ,הנאשם ציין כי הוא ניתק כל קשר עם הסוחרים העזתיים ,והוא מנסה לשקם את חייו ,ואינו עוסק כלל בהובלות אל מעבר הגבול .התחשבנו בקושי המיוחד הכרוך ,מבחינת הנאשם ,בקטיעת תהליך זה והחזרתו לכלא לאחר ששוחרר מן המעצר ,כפי שהנאשם אף דיבר עליו במסגרת הטיעונים לעונש.
.196כמפורט לעיל בפרק הראיות לעונש – חברים ומכרים של הנאשם העידו לפנינו על היכרותם עם הנאשם ועזרתו הרבה ,לאורך השנים ,לכל אחד מהם באופן אישי ולקהילה .בהקשר זה הוגשו גם מכתבים ותעודות רבים של הוקרה על תרומותיו הרבות של הנאשם לקהילה ,לרבות חיילי צה"ל, לאורך כל חייו הבוגרים .התרשמנו לחיוב מעדויות ותעודות אלה ונתנו להם משקל.
.197כמו כן ,התחשבנו בכך שהנאשם היה עצור בתיק זה מיום 8.2.2015עד יום ;3.3.2016עצור בפיקוח אלקטרוני מיום 3.3.2016עד יום ,8.12.2016ונתון בתנאים מגבילים כחצי שנה. .198בנסיבות תיק זה ,כאשר לכל האירועים המשותף הוא חתירה חסרת עכבות של הנאשם לבצע כסף ,ללא הבחנה בין המשוכות החוקיות הניצבות בדרכו של הנאשם ,החלטנו להשית עונש כולל לכל האירועים כאמור בסעיף 40יג בחוק העונשין.
עמוד 41מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
.199לאור המקובץ ,אנו גוזרים על הנאשם 7שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו בתיק זה.
הקנס .200ההגנה טענה כי יש להתחשב בענייננו גם בהליך המינהלי בעניינו של הנאשם [ע"מ 29996/11/2015מיכאל פרץ נ' מנהל מע"מ באר שבע ( ,])2.2.2020שבמסגרתו הוטלו עליו כפל מס תשומות ,כפל מס עסקאות וקנסות .אולם ,מכיוון שפסק דין זה תלוי ועומד ב ערעור בבית המשפט העליון אין מדובר בתוצאה חלוטה ,ולפיכך יש קושי להתחשב בכך בהליך זה .בעניין הובר שעליו הסתמכה ההגנה אכן נקבע שניתן להתחשב בעיצומים כספיים שהוטלו בהליך מינהלי מקביל; אולם אין הכרח לעשות כן ,ואין מניעה כי יוטלו הן עונשים ,לרבות קנסות ,בהליך פלילי הן עיצומים בהליך מינהלי בגין אותם מעשים .בעניין הובר הוחלט בסופו של דבר להתחשב בעונש הפלילי שנגזר על הנאשם; אך בית המשפט העליון סייג את הדברים כלהלן: "הכרעה זו מתבקשת ,לדידי ,מנסיבותיו העובדתיות הקונקרטיות של המקרה הנתון .אין להסיק ממנה כי בכל מקרה שבו נגזר על עוסק עונש בהליך פלילי ,וכן מוטל עליו כפל מס בהתאם לסעיף (50א) לחוק ,חיובו גם בקנס מינהלי ייחשב כמהלך עונשי שבית-המשפט ייטה להתערב ולבטלו .הכלל הוא כי בשאלה אם האמצעים שננקטו נגד עוסק ,במישור הפלילי ובמישור המינהלי גם יחד ,עומדים במבחן המידה הראויה, יש להכריע על-פי משקלם המצטבר של האמצעים שננקטו על רקע נסיבותיו המיוחדות של המקרה העומד לבירור" [ע"א 1497/01הובר נ' הממונה האזורי מע"מ ,חיפה פ"ד נז( ,947 )5פסקה .]14 .201על פי סעיף 40ח בחוק העונשין" ,קבע בית המשפט כי מתחם העונש ההולם כולל קנס ,יתחשב, נוסף על האמור בסעיף 40ג(א) ,במצבו הכלכלי של הנאשם ,לצורך קביעת מתחם עונש הקנס ההולם".
במסגרת השיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) בחוק יש להתחשב גם בערך החברתי המוגן שנפגע, במידת הפגיעה בו ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה .יש להתחשב גם בקנס המרבי הקבוע בסעיפים 61ו 63-בחוק העונשין או בהוראת החוק הרלוונטית [ד"ר יניב ואקי ופרופ' יורם רבין, "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה :תמונת מצב והרהורים על העתיד לבוא" ,הפרקליט ,נב (תשע"ד) .]438-439
העונש – סיכום .202לאור המקובץ ,אנו משיתים על הנאשם עונשים וקנס כלהלן: א.
7שנות מאסר בפועל ,בניכויי ימי מעצרו מיום 8.2.2015עד ליום ;3.3.2016
ב.
18חודשי מאסר על תנאי ,אם יעבור ,תוך 3שנים מיום שחרורו ,עבירה מסוג פשע מתוך העבירות שבהן הורשע בתיק זה; ו 8 -חודשי מאסר על תנאי אם יעבור ,תוך 3שנים מיום שחרורו ,עבירה מסוג עוון מתוך העבירות שבהן הורשע בתיק זה.
עמוד 42מתוך 43
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תפ"ח 3767-03-15מדינת ישראל נ' פרץ
17נובמבר 2020
ג.
קנס בסך ₪ 200,000או 6חודשי מאסר תחתיו.
ד.
באשר לחילוט -התביעה הודיעה כי אינה מבקשת חילוט לאור הליכי פשיטת הרגל בהם נמצא הנאשם ועל כן אנו לא מורים על חילוט.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45יום.
ניתן היום ,א' כסלו תשפ"א 17 ,נובמבר ,2020במעמד הצדדים.
נתן זלוצובר ,אב"ד
סגן הנשיאה
יעל רז לוי ,שופטת
עמוד 43מתוך 43
שלמה פרידלנדר ,שופט