בג"ץ 1836/14 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ. הוועדה

בגדר הבקשה שלפניי, אשר הועברה לטיפולי בהתאם להחלטת כב' הנשיא א' גרוניס, עותר המבקש לעיין בכתבי בי הדין בהליך שבכותרת. עניינו של הליך זה בהחלטת המשיבים 1 ו-3 שלא ליתן לעותרת (להלן: תנובה ) היתר לייבוא אבקת חלב לישראל בפטור ממכס. תנובה הביעה התנגדותה לעיון המבוקש, ואילו המשיבים אינם מתנגדים לו.

הטעם בבסיס בקשת העיון הינו הליך של בקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר הוגש על ידי המבקש בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, ואשר עניינו בטענה לפיה תנובה ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול, תוך קביעת מחיר בלתי הוגן ביחס למוצר מסוג גבינת קוטג' (ת"צ 46010-07-11, להלן: התובענה הייצוגית ). לטענת המבקש, אינטרס העיון שלו נובע מכך שהעתירה דנן עוסקת בסוגיה קרובה לזו של התובענה הייצוגית, שכן גם היא נוגעת למעמדה של תנובה כמונופול ולהתנהלות הנגזרת מכך. תנובה, מצידה, טוענת כי אין כל קשר בין עניינה של התובענה הייצוגית לבין עניינה של העתירה שבכותרת. לשיטתה, בקשת העיון נובעת מרצונו של המבקש לערוך "מסע דיג" במסמכיה, וזאת לאחר שבקשה ל גיל וי ולעיון במסמכים אשר הוגשה מטעם המבקש בגדר התובענה הייצוגית, נדחתה (ובקשת רשות ערעור ביחס להחלטה נדחתה אף היא). עוד טוענת תנובה, כי העתירה ונספחיה כוללים סודות מקצועיים ומסחריים שלה, ואף מטעם זה אין לאפשר את העיון.

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין, מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). כידוע, ככלל - ובהיעדר איסור שבדין - נקודת המוצא הינה כי יש להיעתר לבקשת העיון, וזאת על רקע ההכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון.

ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, הרי שעליו מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו (ראו למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים , פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים

(8.10.2009), פסקאות 25-24). אכן, עוד טרם כניסתן של תקנות העיון לתוקף נפסק כי "הכלל הוא אפוא שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית - המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ע"א 4825/97 גהל נ' פקיד שומה למפעלים גדולים , פ"ד נה(2) 433 (2000); וראו גם: בג"ץ 9474/00

גל נ' ראש עיריית חיפה , פ"ד נט(3) 714 (2004), ובג"ץ 10076/02 רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר

(22.8.2005)).

בענייננו, צודקת תנובה כי הסוגיה העומדת בבסיס העתירה אינה זהה לזו שבבסיסה של התובענה הייצוגית. עם זאת, לא ניתן לשלול את הטענה לפיה בין שני ההליכים עשויה להתקיים "קירבה רעיונית" מסוימת, שמא נאמר "חוט מקשר" (מבלי ש אבי ע, כמובן, עמדה כלשהי לגופם של דברים). בנסיבות אלו, דומה כי די בטענתו הכללית של המבקש לפיה העיון דרוש לו לצורך ההתדיינות בתובענה הייצוגית, כדי לעמוד בדרישת ההנמקה של בקשת העיון. ודוק: לא אחת נפסק כי עיון בתיק בית משפט לצורך התדיינות בהליך אחר הינו לגיטימי, וכי ככלל אין הכרח שמבקש העיון יסביר כיצד עשוי העיון להועיל לו בהתדיינות במסגרת ההליך האחר (ראו, רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ , פיסקה 10 והאסמכתאות הנזכרות שם (להלן: פרשת דומיקאר )).

מאידך, איני סבור כי תנובה הרימה את הנטל לשכנע כי קיים טעם קונקרטי וכבד משקל אשר יש בו כדי להצדיק את מניעת העיון. אכן, טענת בעל דין לפיה המסמכים בהם מתבקש העיון כוללים סודות מסחריים, עשויה לקבל משקל מוגבר באופן יחסי באיזון הכולל אותו עורך בית המשפט בהכריעו בבקשות עיון. דברים אלו מקבלים משנה תוקף מקום בו מבקש העיון הינו מתחרה עסקי של בעל הסוד המסחרי (פרשת דומיקאר

לעיל). ואולם, במקרה שלפניי, ה טענה בדבר קיומם של סודות מסחריים ומקצועיים נטענה על ידי תנובה בחצי פה, באופן לקוני וכללי. בדוגמאות הספורות אשר הובאו לעניין זה אין כדי לשכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה בתנובה. בכך נבדל מקרה זה מן המקרה בפרשת דומיקאר , בו התנהל הדיון מתוך נקודת מוצא כי המסמכים שבתיק כוללים סודות מסחריים (מה גם שבשונה מפרשת דומיקאר , בענייננו מבקש העיון אינו מתחרה עסקי של תנובה).

אוסיף, כי העובדה שבמסגרת הליך התובענה הייצוגית נדחתה בקשה מטעם המבקש ל גיל וי ועיון במסמכים, אינה מהווה נימוק מבורר לשלילת העיון, ולוּ

מן הטעם שלא נטען כי קיימת זהות בין המסמכים אשר לגביהם התבקש ה גיל וי והעיון לבין אלה המצויים בתיק שלפניי. מכל מקום, יש לזכור כי התכליות העומדות בבסיס הוראות הדין לעניין הליכי גיל וי ועיון, שונות מאלה העומדות בבסיס ההוראות שבתקנות העיון, וממילא אף קיים שוני בין המבחנים החלים בכל אחד מן ההסדרים.

התוצאה היא, כי בקשת העיון מתקבלת והמבקש יהא רשאי לעיין במסמכים שבתיק. העיון ייערך בתיאום עם מזכירות בית המשפט ובהתאם לנוהל המקובל. עם זאת, רואה אני לעכב את העיון למשך 5 ימים מיום המצאתה של החלטה זו לידי תנובה. ככל שתגיש תנובה, במסגרת תקופה זו, בקשה מנומקת ומפורטת להגביל את העיון במסמך כזה או אחר בשל פגיעה ממשית וקונקרטית באינטרס מוגן, היא תובא לפניי ואדון בה לגופה.