בג"ץ 2944/10 אברהם קוריצקי נ. בית הדין הארצי לעבודה

המשנה לנשיאה ח' מלצר:

1.

בתאריך 13.10.2015 ניתן פסק הדין בבג"צ בהליכים שבכותרת (להלן- פסה"ד בבג"צ 2944/10 ). בית המשפט פירש בפסה"ד ב-בג"צ 2944/10 את דברי החקיקה הרלבנטיים, איזן ביניהם, וקבע, בין השאר, בקבלו את העתירות באופן חלקי, כדלקמן:

" הוראותיו של הסכם הרציפות , לרבות הוראת סעיף 11 שבו – נותרו בעינן והן בעלות תוקף מחייב גם לאחר כניסתו לתוקף של התקנון האחיד . יחד עם זאת, את התיבה: "המשכורת הקובעת המירבית

הנהוגה לגבי המבוטחים בקרן" , שבסיפא לסעיף 11 ל הסכם הרציפות , יש לפרש כיום (לאחר כניסתו לתוקף של התקנון האחיד ), באופן שבו המשכורת הקובעת המהווה את "תקרת" סכום ההשתתפות של הקרן בפנסיה של הגמלאי – תיקבע על פי שיטת החישוב של המשכורת הקובעת, החלה על מבוטח פעיל בקרן,

בהתאם להוראותיהם של חוק הפיקוח על הביטוח והתקנון האחיד (דהיינו: שיטת ממוצע היחסים של השכר לגבי מבוטחי " קג"ם " בענייננו, והשיטה המשלבת בין שיטת 3 השנים האחרונות, ביחס לזכויות שנצברו עד למועד הקובע, ושיטת הממוצעים ביחס לתקופה שמהמועד הקובע ואילך, ביחס למבוטחי "מבטחים", ובכפוף להוראות פרק ט' ל תקנון האחיד , הקובעות "תקרת עלייה ריאלית של השכר הקובע", מהחודש הקובע ואילך), וזאת בהתחשב בכך שמדובר בעמית שהוא צד ל"הסכם רציפות זכויות" שנחתם על ידי שר האוצר. כפועל יוצא מכך יש לקחת בחשבון, לצורך חישוב "תקרת" השכר הקובע עבור הקרן המשתתפת – את

כל תקופת עבודתו של המבוטח, הנהנית מרציפות, עד למועד פרישתו , ולא רק את תקופת עבודתו כשהיה מבוטח בקרן המשתתפת. המשכורת הקובעת עבור המדינה, לתקופת עבודתו של הגמלאי בשירות המדינה, תישאר עם זאת, המשכורת הקובעת כהגדרתה ב חוק הגימלאות , דהיינו: המשכורת הקובעת ערב פרישתו משירות המדינה "

(שם בפיסקה 94 לפסה"ד ב-בג"צ 2944/10 ; ההדגשות במקור – ח"מ).

בעקבות האמור נקבע בסיום פסה"ד בבג"צ 2944/10 , בין השאר, כדלקמן:

" לסיכום: דעתי היא כי דין העתירות להתקבל באופן חלקי ויש להפוך את הצו על-תנאי למוחלט, כך שפסק דיננו זה יבוא חלף פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה הנכבד.

כפועל יוצא מכך ייקבע כי על המוסד המשלם ( המדינה בענייננו) מוטלת החובה לשלם את מלוא הפנסיה של מי שזכאי לקבל גמלה לפי הסכם הרציפות (כפי שאף נהגה לעשות בפועל, עד למועד התקנתו של התקנון האחיד ), כאשר על הקרן המשתתפת מוטלת החובה להעביר את חלקה בתשלום (ועל המדינה לדאוג לקבלו), בהתאם לאמור בפסק-דין זה. משמעות הדבר היא שחישוב המשכורת הקובעת עבור תקופת שירותו של הגמלאי בשירות המדינה ייעשה על פי האמור ב חוק הגימלאות , ואילו חישוב "תקרת" השכר הקובע עבור חלקה של הקרן המשתתפת בתשלום הגמלה, ייעשה בהתאם לשיטת החישוב הקבועה בתקנון האחיד החל עליה, ביחס למבוטח פעיל בקרן (שיטת ממוצע היחסים של השכר ביחס ל קג"ם

בענייננו, או השיטה המשלבת בינה לבין שיטת 3 השנים האחרונות, ביחס ל מבטחים בענייננו, ובכפוף להוראות פרק ט' ל תקנון האחיד , הקובעות תקרת עלייה ריאלית לשכר הקובע, החל מהחודש הקובע ואילך), כאשר לעניין חישוב זה (של "תקרת" "המשכורת הקובעת" בקרן ) יש להביא בחשבון את מלוא תקופת עבודתו של הגמלאי, הנהנית מרציפות זכויות (לרבות תקופת עבודתו בשירות המדינה).

משכך, אציע לחברי כי נורה למדינה ולקרנות לחשב מחדש את סכום הגמלה שעל העותרים – ועל עמיתים כדוגמתם (הקשורים בהסכם רציפות

זכויות ופרשו מעבודה בשירות המדינה לאחר "המועד הקובע") – לקבל, ולשלמו להם לרבות הפרשים בגין תשלומי העבר, ממועד הזכאות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, בהתאם לאמור בפסק-דין זה. מטבע הדברים, יישומו של פסק דיננו זה יחייב שיתוף פעולה הדוק והעברת מידע בין המוסדות לצורך חישוב הפנסיה במקרים קונקרטיים, ואף על הגימלאים

לסייע, במקרי צורך, בהשלמת מידע, או בהבהרת אי- בהירויות .

כן אציע כי נחייב את המדינה ואת הקרנות לשאת, יחד ולחוד, בהוצאותיהם של שני העותרים ב-בג"צ 2944/10 בסכום כולל של 40,000 ש"ח, וכך גם בהוצאותיה של העותרת ב-בג"צ 8692/11 באותו הסכום. המדינה והקרנות אף תישאנה, ביחד ולחוד, בהוצאות ההסתדרות בשתי העתירות בסכום כולל של 40,000 ש"ח.

לסיום דומה שראוי להזכיר את הקריאה: "אל תשליכני לעת זקנה ככלות כוחי אל תעזבני" (תהילים ע"א ט'), שברוחה על כולנו לנהוג כציווי."

( פיסקאות 119-117 לפסה"ד בבג"צ 2944/10 ; ההדגשות במקור – ח"מ).

2.

בהמשך דחה המשנה לנשיאה ( כתארו אז), השופט

א' רובינשטיין – עתירות לדיון נוסף בפסה"ד ב-בג"צ 2944/10 (ראו: החלטה ב- דנג"צ

7730/15; דנג"צ 7649/15; להלן – ההחלטה בדנג"צ 7730/15 ), בהתייחסו לטענות שעלו בעתירות לדיון נוסף, בדבר קושי ביישום פסה"ד בבג"צ 2944/10 , נקבע בהחלטה ב- דנג"צ

7730/15, בין השאר, כדלקמן:

" לעניין הטענות בדבר הקושי ביישומו של פסק הדין – אין חולק, כי אכן יש בפתרון שנפסק, שבו הלך בית המשפט בהקשר מסוים לטובת המדינה והקרנות, כדי לגרום להן קושי מסוים באיתור המשכורות ונתונים אחרים של הגמלאים הרלבנטיים לשם חישוב המשכורות הקובעות. ואולם, גם בכך לא די להורות על דיון נוסף בפסק דין של בית משפט זה; על המדינה והקרנות יהא ליצור שיתוף פעולה עם הגורמים המדינתיים הרלבנטיים וכן עם ההסתדרות, כדי לאסוף את הנתונים ולבצע את פסק הדין כהלכתו, ובמקום שבו הדבר לא יהא אפשרי אובייקטיבית, חזקה שיימצאו פתרונות הוגנים בקירוב – בהסכמת הגורמים הרלבנטיים, לרבות ההסתדרות."

(שם, בפיסקה

ט"ז להחלטה ב- דנג"צ 7730/15).

פסה"ד בבג"צ 2994/10 וההחלטה ב- דנג"צ

7730/15 וב-דנג"צ 7649/15 יקראו ביחד להלן: פסק הדין.

3.

לאחר פסק הדין הועלו טענות מצד העותרים וגמלאים שונים כי פסק הדין איננו

מיושם והוגשה בקשה למתן הוראות (שלמעשה היתה מעין בקשה לביזיון). בעקבות זאת קיים המשנה לנשיאה מספר תזכורות בנושא ובסיומן, בעקבות החלטה של המשנה לנשיאה מתאריך 08.07.2018 – המשיבות 2, 3, 6 ו-7 בבג"צ 2944/03 הודיעו, בתאריך 29.07.2018 כי הגיעו למתווה מוסכם ליישום בקירוב של פסק הדין , וזאת לאחר ניהול משא ומתן ממושך בסיוע מומחים מובילים בתחום האקטואריה, הסטטיסטיקה והפנסיה. לשאר הצדדים ניתנה האפשרות להגיב על ההודעה האמורה ורק העותרים בבג"צ 2994/10 ניצלו אפשרות זו בהודעתם שבכותרת (שאר הצדדים בחרו שלא לעשות כן, אף שניתנו להם ארכות לצורך זה).

4.

נוכח כל האמור לעיל – אנו נותנים תוקף של החלטה למתווה המוסכם הנ"ל, שתצלומו מצורף כנספח 1 להחלטה זו, ומהווה חלק בלתי נפרד מ ההחלטה .

5.

המועדים הנזכרים בנספח 1 הנ"ל יתחילו להימנות מתאריך 01.11.2018 (ככל שהמשיבים לא עשו כך קודם לכן), ובהתאמה למועד החדש הנ"ל – יועתקו כל המועדים והמרווחים הנזכרים בנספח 1 הנ"ל.

6.

כל השגה פרטנית, ככל שתהיה כזו, לגבי סטייה מהמתווה נספח 1

הנ"ל – תובא, במידת הצורך, בפני בית הדין האזורי לעבודה המוסמך.