בג"ץ 5806/17 פלוני נ. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב

השופטת ד' ברק-ארז :

1.

העתירה שבפנינו נסבה על החלטות של בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, הוא המשיב 1, ושל בית הדין הרבני הגדול, הוא המשיב 2, בהליכים המתנהלים בין העותרת לבין המשיב 3.

2.

העותרת והמשיב 3 מנהלים הליכי גירושין וחלוקת רכוש בבית הדין האזורי. ביום 15.5.2017 קבע בית הדין האזורי כי "ברור כי הצדדים אינם רוצים האחד בשני בצורה מוחלטת", והורה על חיוב הצדדים בגירושין (להלן: החלטת החיוב בגירושין ). העותרת הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצוע של החלטה זו בטענה כי לאחר הגירושין היא תתקשה לאסוף מידע הנוגע לנכסי המשיב 3 הנמצאים במוסדות פיננסיים באנגליה ובארצות-הברית. ביום 22.6.2017 דחה בית הדין האזורי את הבקשה.

3.

בהמשך לכך, העותרת הגישה ערעור לבית הדין הגדול על החלטת החיוב בגירושין, וכן בקשה נוספת לעיכוב ביצוע של ההחלטה האמורה עד למתן החלטה בערעור. ביום 9.7.2017 דחה בית הדין הגדול את הבקשה לעיכוב ביצוע, וקבע כי לצורך הדיון בערעור שהגישה, על העותרת להפקיד ערבות בסך 30,000 שקל בקופת בית הדין. בית הדין הגדול ציין כי "בנסיבות פירוד כה ממושך יש להפריד בין נושא הרכוש ונושא סידור הגט כאשר אין ראיה שמי מהצדדים עשוי להיפגע כתוצאה מסידור הגט".

4.

העתירה, כפי שתוקנה על-פי החלטה של בית משפט זה, מכוונת לכך שיעוכב ביצועה של החלטת החיוב בגירושין עד להכרעה בערעור שהגישה העותרת לבית הדין הגדול, וכן לכך שיינתן לה פטור מהחיוב בהפקדת העירבון שקבע בית הדין הגדול לצורך הדיון בערעור או למצער זה יופחת ל"סכום סמלי בלבד".

5.

המשיבים הגישו תגובות לעתירה והודעות עדכון בהתאם להתפתחויות שאירעו בינתיים בהליך התלוי ועומד בבית הדין הגדול. המצב העדכני משתקף בהחלטת בית הדין הגדול מיום 19.9.2017 אשר צורפה לתגובת העותרת מיום 28.9.2017. בהחלטה זו צוין כי המשיב 3 הסכים לעיכוב סידור הגט עד לשמיעת הערעור, וכן להפחתת סכום העירבון בהתאם לשיקול דעת בית הדין. בהתאם לכך, בית הדין הגדול הורה לעותרת להפקיד עירבון בסך 15,000 שקל בקופת בית הדין, וקבע כי עם הפקדת סכום זה ייקבע מועד לדיון בערעור בהקדם האפשרי. בתגובתה של העותרת מיום 28.9.2017 צוין כי היא עומדת על עתירתה, ומבקשת לקבל פטור גם מהעירבון המופחת משום שלטענתה אינה יכולה לעמוד בו.

6.

לאחר שבחנו את טענות הצדדים בשים לב למצב הדברים העדכני אנו סבורים כי העתירה התייתרה בחלקה, ובחלק שלא התייתר אין עילה להתערבותנו.

7.

כפי שנפסק לא אחת, בית המשפט הגבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הדתיים, והתערבותו בהן מוגבלת למקרים שבהם נפל בהחלטות פגם ממשי כגון חריגה מסמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או במקרים חריגים אחרים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק (ראו למשל: 580/11 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים (31.1.2011)). כלל זה מקבל משנה תוקף בכל הנוגע להחלטות דיוניות של בית הדין הרבני, כדוגמת ההחלטה דנן

(ראו: בג"ץ 1527/14

פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (9.3.2014)).

8.

אכן, אין להקל ראש בחשש מפני חסימת הגישה לערכאות בשל קביעת ערבון גבוה מדי. לצד זאת, יש לזכור כי יישום העקרונות בעניין זה מסור לערכאות השונות, וכי התערבות בעניין זה אינה עניין של יום ביומו. בנסיבות העניין, כפי שצוין, נוכח הסכמתו של המשיב 3 להפחתת סכום העירבון, בית הדין הגדול הפחית את הסכום לסך של 15,000 שקל, מחצית מהסכום שבו חויבה העותרת לכתחילה. לא מצאנו כי במכלול הנסיבות המקרה דנן מצדיק את התערבותנו (השוו: בג"ץ 2917/10 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול , פסקה 12 (17.6.2010)).

9.

על כך יש להוסיף, כי משניתנה הסכמתו של המשיב 3 לעיכוב ביצוע החלטת החיוב בגירושין עד להכרעה בערעור בבית הדין הגדול, הבקשה למתן סעד בהקשר זה התייתרה.

10.

סוף דבר: העתירה נדחית. במכלול נסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.