בש"א 327/07 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ. המוסד לביטוח לאומי

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת מבית משפט השלום בקריות לבית משפט השלום בתל-אביב.

התביעה, שהעברת מקום הדיון בה נתבקשה, היא תביעת שיבוב שהגיש המשיב נגד המבקשת בגין גמלאות נכות כללית אשר שולמו וישולמו על ידו לאדם בשם עמרי אקרמן (להלן: הנפגע ) שנפגע בתאונת דרכים, אשר היה מעורב רכב שהיה מבוטח על ידי המבקשת. יצוין, כי על אף שהבקשה שבפניי מנוסחת כבקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, הרי מדובר למעשה בבקשה לאיחוד דיון לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן המבקשת עותרת לכך שהדיון בתביעה, שהוגשה נגדה על ידי המשיב לבית משפט השלום בקריות, יאוחד עם הדיון בתביעה שהגיש נגדה הנפגע לבית משפט השלום בתל-אביב בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה.

לטענת המבקשת, מאזן הנוחות במקרה דנן נוטה להעברת מקום הדיון בתביעה לבית משפט השלום בתל-אביב. זאת, נוכח מקום הימצאם של בעלי הדין ושל העדים הפוטנציאליים. עוד מציינת המבקשת כי במסגרת ההליך בבית משפט השלום בתל-אביב מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, שלטענת המבקשת יש במינוים כדי לסיים את המחלוקת בעניין שיעור הנכות הרפואית של הנפגע. המשיב מתנגד לבקשה להעברת מקום הדיון. לטענתו, התביעה שהגיש נגד המבקשת לבית משפט השלום בקריות היא תביעת שיבוב חוזית המבוססת על ההסכם שנכרת בין הצדדים. תביעה זו הוגשה בסדר דין מקוצר והיא נסבה על פירוש התנאים בהסכם. לעומת זאת, התביעה שהגיש הנפגע בבית משפט השלום בתל-אביב היא תביעה נזיקית לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, שהדין המהותי והפרוצדוראלי שחל עליה הוא שונה. המשיב טוען עוד, כי לקביעות המומחים הרפואיים בנוגע לשיעורי הנכות במסגרת התביעה הנזיקית אין כל נפקות לעניין חבותה של המבקשת במסגרת התביעה החוזית.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להעביר את מקום הדיון בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת מבית משפט השלום בקריות לבית משפט השלום בתל-אביב, או לאחד את הדיון בתביעת המשיב נגד המבקשת ובתביעת הנפגע נגד המבקשת. שתי התביעות מבוססות על עילות תביעה שונות, האחת על עילה חוזית והאחרת על עילה נזיקית, והן אינן תלויות האחת בשנייה. בית משפט זה אף ציין בעבר בדונו בהסכם בין חברות הביטוח השונות למשיב, שבו נקבע הסדר השיפוי ביחס לגמלאות שמשלם המשיב לנפגעי תאונות דרכים, כי:

"עובדת היותו של ההסדר החוזי הסדר כולל וקבוע מראש, העומד על רגליו שלו ואיננו תלוי בצלע האחרת במשולש – זו הנמתחת בין הניזוק למזיק – היא העומדת בבסיס יעילותו והיא המגשימה את תכליתו" (ראו, דנ"א 10114/03 המוסד לביטוח לאומי נ' "אררט", חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם), פיסקה 13 לפסק דינו של השופט (כתוארו דאז) א' ריבלין ).

בנסיבות אלה איחוד הדיון בשתי התביעות יביא לסרבול ההליכים ולהארכתם. עוד יצוין, כי המבקשת אף לא בעמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה באופן מובהק להעברת מקום הדיון בתביעה מבית משפט השלום בקריות לבית משפט השלום בתל-אביב.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת עורך-דין בסך 10,000 ש"ח לטובת המשיב.