בש"א 393-23 בש"א 393-23

1.נשיא בתי משפט השלום במחוז ירושלים, השופט ש' הרבסט, הביא לידיעתי כי התובעת בתהל"מ (משפחה י-ם) 11859-04-22, אשר נפתח בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, היא בת דודתה של עובדת במזכירות אותו בית משפט. עניינו של ההליך בתביעה לתשלום דמי מזונות ומדור. כמו כן, עיון במערכת "נט המשפט" העלה כי בין הצדדים מתנהלים שני הליכים נוספים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תלה"מ (משפחה י-ם) 10654-04-22 ותלה"מ (משפחה י-ם) 52759-04-22) (שלושת ההליכים יכונו להלן יחד: ההליכים).

בנסיבות אלו, התבקשו הצדדים להליכים להודיע אם יש לדעתם מקום להעביר את הדיון בהם לבית משפט במחוז שיפוט אחר, ואם התשובה לכך חיובית, לציין מהו בית המשפט שאליו ראוי, לדעתם, להעבירם.

2.התובעת סבורה כי בנסיבות העניין אין מקום להורות על העברת ההליכים לבית משפט במחוז שיפוט אחר. התובעת מציינת כי בטרם נפתח ההליך דנן, הגיש הנתבע בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להעברת ההליכים למחוז שיפוט אחר, וכי רק בעקבות בקשה זו נודע לבת דודתה על קיומם של ההליכים. התובעת מוסיפה כי היא אינה מצויה בקשר עם בת דודתה, והיא מדגישה כי התנהלותה מול בית המשפט לענייני משפחה בירושלים נעשית באמצעות באת כוחה. עוד טוענת התובעת כי מובן מאליו שהמותב הדן בהליכים לא יושפע מהעובדה שבת דודתה עובדת במזכירות בית המשפט. כמו כן, התובעת טוענת כי בשל קשיי ניידות, העברת ההליכים למחוז שיפוט אחר תפגע בה, וכי העברה כאמור אף תוביל להחלפת הייצוג הניתן לה מטעם הסיוע המשפטי. זאת, חרף היכרותה העמוקה של באת כוחה עם ההליכים שמתנהלים בין הצדדים במחוז ירושלים. בנוסף, התובעת סבורה כי יש טעם לפגם בהתנהלותו הדיונית של הנתבע אשר נמנע מלהגיש כתבי הגנה בהליכים, ואת טענותיו באשר לצורך להעבירם למחוז שיפוט אחר העלה "'רגע לפני' מתן פסקי דין בהעדר הגנה".

3.הנתבע, מצדו, סבור כי יש להורות על העברת ההליכים לבית משפט במחוז שיפוט אחר. הנתבע טוען כי נפלו פגמים רבים בטיפול מזכירות בית המשפט לענייני משפחה בירושלים בהליכים, וכי פגמים אלו הביאו לפגיעה בזכויותיו. הנתבע מציין כי הוא אינו יודע מה טיב הקשר של בת דודתה של התובעת עם שופטיו ורשמיו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים שקיבלו החלטות בעניינו, אך הוא סבור כי בנסיבות העניין יש לערוך "בדיקה מעמיקה" באשר לאופן הטיפול בהליכים. כמו כן, הנתבע מבקש כי בית משפט זה יורה על ביטול כל החלטה שניתנה נגדו במסגרת ההליכים, וזאת עד להשלמת בדיקה כאמור. בדומה לכך, הנתבע מבקש כי בית המשפט יורה על מתן "צו ביניים" ביחס להליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו בעקבות ההליכים.

4.בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, לא מצאתי להורות על העברת ההליכים לבית משפט במחוז שיפוט אחר. העובדה שהתובעת היא קרובת משפחה מדרגה שנייה של עובדת במזכירות אותו בית משפט אינה מקימה, כשלעצמה, עילה להעברת ההליכים לבית משפט במחוז שיפוט אחר (ראו והשוו: בש"א 8294/22 פלוני נ' פלונית (11.1.2023)). טענות הנתבע באשר לאופן הטיפול בהליכים המתנהלים בין הצדדים – שנטענו בעלמא ובהיעדר בסיס עובדתי מינימלי – אין בהן כדי לשנות ממסקנה זו (ראו והשוו: בש"א 3949/22 קירשנבאום נ' טל, פסקה 4 (12.7.2022)). לכך יש להוסיף כי ההליכים מתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מזה כתשעה חודשים, ובמהלך תקופה זו ניתנו על ידי המותב הדן בהם עשרות החלטות, באופן שמחזק את המסקנה כי אין מקום להורות על העברת מקום הדיון בהם (ראו והשוו: בש"א 7782/22 איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ נ' אברג'יל, פסקה 3 (23.1.2023)). למותר לציין כי ככל שהמותב הדן בהליכים יסבור שקיימת מבחינתו עילת פסלות ספציפית, חזקה עליו כי יפעל בהתאם לכללי הפסלות הקבועים בדין (ראו, למשל: בש"א 6513/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 3 (14.11.2022)).

5.לבסוף אציין כי ההליך דנן אינו האכסניה המתאימה להעלאת השגות על החלטות שניתנו על ידי המותב הדן בהליכים – ומשכך אין מקום להידרש לטענות אלו של הנתבע (ראו, למשל: בש"א 6222/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 6 (23.10.2022)).

6.אשר על כן, ההליכים בתלה"מ (משפחה י-ם) 10654-04-22; תהל"מ (משפחה י-ם) 11859-04-22; ותלה"מ (משפחה י-ם) 52759-04-22 יוסיפו להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.