בש"א 5085/08 אברהם וזאנה נ. שירותי בריאות כללית

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור שכנגד.

ע"א 3922/08 הוגש על ידי המשיבה ביום 1.5.2008 בעקבות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 24.2.2008. המבקש מעוניין להגיש ערעור שכנגד ומבקש ארכה לעשות כן. הבקשה למתן ארכה הוגשה ביום 5.6.2008. בבקשת הארכה צוין כי המועד האחרון להגשת הערעור שכנגד הינו לאחר חג השבועות. נטען כי בימים האחרונים החל ב"כ המבקש בתהליך של העברת משרדו למען חדש, ובשל כך נבצר ממנו להכין את הערעור עד למועד האחרון להגשתו. על רקע זה התבקשה ארכה עד ליום 15.7.2008. המשיבה מתנגדת לבקשה, בטענה כי מאז קיבל המבקש את פסק הדין – ביום 3.4.2008, עמדה לו שהות מספקת על מנת לכלכל את צעדיו.

המועד להגשת ערעור שכנגד קבוע בחיקוק (תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). הארכתו טעונה, על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין, טעם מיוחד. המקרה של ערעור שכנגד נופל לגדריה של ההלכה, לפיה קיומו של הליך תלוי ועומד באותו עניין בפניי בית משפט מהווה טעם מיוחד למתן ארכה. בשל כך, הדגש בבקשה מן הסוג שלפניי הוא על קיומו של טעם סביר לאיחור, ואף אם טעם זה אינו מהווה, כשלעצמו, טעם מיוחד למתן ארכה, הרי שבשים לב לקיומו של הליך תלוי ועומד בבית המשפט, די בו בדרך כלל כדי להצדיק מתן ארכה (ראו בש"א 1308/99 הודה נ' מוניס (לא פורסם, 8.9.99). זאת במיוחד במצבים בהם לא נפגע אינטרס ההסתמכות של המשיב ולא חל שינוי מצב לרעה שלו על יסוד אי הגשת ערעור שכנגד בתוך המועד.

במקרה שלפניי מתבקשת ארכה בשל טעמים הנעוצים בבא-כוחו של המבקש. גם אם ברגיל אין טעמים אלה עולים כדי "טעם מיוחד", שכן לא מ דובר בנסיבות שאינן בשליטת המבקש או בא-כוחו, נוכח קיומו של הליך "תלוי ועומד" בדמות הערעור העיקרי, ובשים לב למשך הארכה המתבקשת, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה. לעניין זה נתתי דעתי לכך שעל פי צו הסיכומים בע"א 3922/08 (מיום 1.6.2008) תחילת הגשת הסיכומים קבועה לחודש ינואר 2009 והשלמת הטיעון בעל פה נקבעה לחודש מאי 2009. לפיכך, הארכת המועד המבוקשת, שהוגשה בשלב מוקדם, אינה כרוכה בסרבול יתר של הדיון ופגיעה ביעילותו ואין בה כדי להשליך על משכו של הדיון בערעור.

התוצאה היא כי המועד להגשת ערעור שכנגד מוארך עד ליום 15.7.2008. אחרי הגשת הערעור שכנגד, ככל שיוגש, יועבר התיק להכנת צו סיכומים מתוקן. ההחלטה תתויק בתיקי השופטים אשר ידונו בערעור ובערעור שכנגד.