בש"א 7715/17 נגר כדורי נ. אלי אטדגי

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: סעיף 78 ) , להעברת מקום דיון בתא"מ 11335-09-17 מבית משפט השלום באשקלון לבית משפט השלום בחיפה. עניינה של התובענה מושא הבקשה בקיומם לכאורה של ליקויים ואיחור במסירתה של דירה שרכשו המשיבים מאת המבקש במסגרת פרויקט מגורים בטירת הכרמל.

2.

לטענת המבקש, יש להורות על העברת מקום הדיון מהטעם שבבית משפט השלום בחיפה תלויות ועומדות נגדו 17 תובענות אחרות בעניינים דומים, מצד בעלי דירות נוספים באותו הבניין, שהדיון בהם אוחד זה מכבר, וכי בכוונתו להגיש בקשה לאיחודו של הדיון מושא הבקשה דנא עם ההליכים האמורים. זאת, ככל שיועבר תחילה מקום הדיון כמבוקש בבקשה. עוד טוען המבקש כי מירב הזיקות בהליך הן למחוז חיפה, שכן הנכס מושא התובענה נמצא במחוז חיפה וזהו גם מקום מגוריהם של המשיבים. לבסוף טוען המבקש כי ההליך נפתח בבית משפט השלום באשקלון בשל תניית שיפוט ייחודית גרידא, כאשר למעשה לא קיימת כל זיקה מהותית לאשקלון בעניין.

3.

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, חרף העובדה שהזיקות בדבר מיקומו של הנכס ומקום מגוריהם של המשיבים במחוז חיפה היו ידועות למשיב כבר בעת החתימה על חוזה המכר, החליט המשיב מטעמיו שלו להכליל בחוזה תניית שיפוט ייחודית דווקא לבית משפט השלום באשקלון. עוד טוענים המשיבים כי לנוכח תניית השיפוט האמורה נאלצו לשכור את שירותיו של בא-כוח ממחוז הדרום, וכן כי בשל רצונם לסיים את ההליך המשפטי מהר ככל שניתן אף ויתרו על זכויות מסוימות שמגיעות להם, לטענתם, על מנת שניתן יהיה לנהל את ההליך בסדר דין מהיר. עיון בכתב התביעה שצורף לבקשה מלמד שאמנם, המשיבים העמידו את תביעתם על סך של 75,000 ש"ח חרף העובדה שאמדו את הנזק שנגרם להם ב-87,500 ש"ח, וזאת "משיקולים של סדרי דין", דהיינו כך שיידון ההליך בסדר דין מהיר. בנסיבות אלה מביעים המשיבים את התנגדותם לכוונתו של המבקש להביא לאיחוד הדיון בתובענה, שכן שאר התביעות העומדות נגדו מתנהלות בסדר דין רגיל ואיחוד הדיון עמן משמעו סרבול והארכת ההליך בעניינם. לבסוף, טוענים המשיבים כי אף מירב הזיקות בתובענה אינן למחוז חיפה, שכן המבקש מתגורר בתל אביב-יפו ואילו הם עצמם אמנם מתגוררים במחוז חיפה אך ברצונם להותיר את הדיון כך שיידון בבית משפט השלום באשקלון.

4.

דין הבקשה להידחות. בין הצדדים קיימת תניית שיפוט המעניקה סמכות שיפוט ייחודית לבית משפט השלום באשקלון. אמנם, אין בתניית שיפוט כדי להגביל את סמכותו של בית משפט זה להעביר את מקום הדיון, אך במסגרת בחינת מכלול השיקולים הרלוונטיים יש ליתן לתנייה משקל הולם (בש"א 5562/09

זידאן נ' מירס תקשורת בע"מ (6.9.2009). הלכה היא ש לצורך הצדקת חריגה מהמוסכם בתניית השיפוט מפאת שיקולי נוחות נדרש המבקש להראות שיקולים כבדי-משקל במיוחד ( בש"א 57/89 אתר נ' בנק ירושלים בע"מ , פ"ד נב(3) 481 (1989); בש"א 414/06 מכון לב הגליל לרפואה בע"מ נ' מרוה בגליל מרכז בריאות רב תחומי (1999) בע"מ (5.3.2006)) , ועל אחת כמה לנוכח העובדה שהמבקש עצמו כלל את התנייה בהסכם המכר הגם שזיקת הנכס למחוז חיפה הייתה ידועה לו בטרם חתם על ההסכם עם המשיבים.

5.

טענתו העיקרית של המבקש נוגעת לרצונו לאחד את הדיון בתובענה מושא הבקשה עם שאר התובענות התלויות ועומדות נגדו, אלא שטענה זו אינה ממין העניין. השיקולים הצריכים לעניין בקשה להעברת מקום דיון, המוגשת מכוח סעיף 78 לחוק בתי המשפט, שונים מאלה שלאורם תיבחן בקשה לאיחוד הדיון בתובענות, המוגשת מכוח תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי. בבקשות להעברת מקום דיון, כבענייננו, העילה המרכזית שיש לבחון היא מאזן הנוחות של הצדדים להליך (בש"א 11873/04 מובילי צפון הנגב (בן זקן) בע"מ נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (10.3.2005); בש"א 6845/11 חבשי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (17.1.2012)). כאמור, לנוכח קיומה של תניית השיפוט, הנטל להראות כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק להעברת מקום הדיון רובץ על כתפי המבקש ביתר שאת.

6.

אחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, לא מצאתי כי מאזן הנוחות בין הצדדים נוטה באופן מובהק לקיום הדיון במחוז חיפה, לא כל שכן ברמה הנדרשת בכדי להצדיק סטייה מתניית השיפוט המוסכמת (השוו, בש"א 7278/08

פורקוביץ נ' חב' מירס תקשורת בע"מ (16.11.2008)). לפיכך, אין מקום להיעתר לבקשה.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני רואה לחייב את המבקש בהוצאות.