פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
86/16
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשים:
1. יעקב בן חיון
2. כלל חברה לביטוח בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. סקוריטס סוכנות לביטוח בע"מ
2. מ.ס. שיש דרום בע"מ
בקשה להעברת מקום דיון
בשם
המבקשים:
עו"ד זיו
ביגלמן
בשם
המשיבות:
עו"ד
רועי לוי
החלטה
1.
לפניי בקשה להעברת מקום דיון בת"א 58706-05-12 מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום באילת. המדובר בתובענה כספית שהגישו המשיבות בגין נזקים נטענים שנגרמו לרכבה של המשיבה 2 בתאונת דרכים שאירעה בעיר אילת. בבקשה נטען כי המבקש 1 אינו יכול להתייצב לדיונים בבית המשפט בהרצליה. זאת מאחר שהוא אדם מבוגר כבן 81 הסובל מבעיות בריאותיות שונות המתגורר באילת. לבקשה צורפה החלטתו של בית משפט השלום בהרצליה מיום 3.1.2016 (הרשמת הבכירה ע' דבי ), שבה הורה על העברת מקום הדיון לבית המשפט באילת. בהחלטה נקבע כי על אף שלמבקשת 2 סניף במחוז תל אביב, בנסיבות העניין מאזן הנוחות נוטה לעבר העברת התיק לבית המשפט באילת. המשיבות מתנגדות להעברת מקום הדיון. לטענתן, העובדה כי הנהגים המעורבים בתאונה מתגוררים באילת אינה מהווה טעם מהותי להעברת מקום הדיון. כך משום שנפסק לא אחת כי אין לייחס כיום משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית, וזאת בשים לב למרחק הקטן באופן יחסי בין מחוזות השיפוט השונים במדינת ישראל. עוד טוענות המשיבות כי המבקשות לא עתרו להעברת מקום הדיון בהזדמנות הראשונה. המשיבות מדגישות בתגובתן כי לבית משפט השלום בהרצליה לא הייתה סמכות להעביר את מקום הדיון, וזאת מאחר שלפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט )
סמכות
זו נתונה לבית משפט זה ולו בלבד.
2.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
לתובענה זיקות משמעותיות לעיר אילת – באזור זה התרחשה התאונה ושם מתגוררים גם הנהגים המעורבים בתאונה. כידוע, כאשר תביעה מוגשת לבית משפט מסוים בשל זיקה פורמלית בלבד, תגבר הנטייה להעביר את הדיון בתיק לבית משפט שהוא בעל זיקות מהותיות לתביעה (בש"א 4707/15 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (7.7.2015); בש"א 3254/15 לוי נ' קל אוטו תחבורה בע"מ (20.5.2015) ; בש"א 2389/15 עיריית חיפה נ' קרדן רכב בע"מ (26.4.2015) ). המשיבות טוענות כי אין לייחס משמעות מופרזת לשאלת הסמכות המקומית, וזאת בשים לב למימדיה הקטנים יחסית של מדינת ישראל ולמרחק הקטן יחסית בין מחוזות השיפוט השונים. ואולם כפי שנפסק לא אחת , הסמכות לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט היא להעביר את מקום הדיון בעניין מסוים למחוז אחר, חרף קיומה של סמכות מקומית הנתונה לבית המשפט המקורי, ולא בשל היעדרה של זו ( בש"א 2126/13 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' וקנין (24.3.2013); בש"א 4385/12 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' אלאטרש (11.6.2012)). במקרים מסוג זה מצופה כי הצד שיזם את ההליך הנדון יסביר מה קושר את ההליך לבית המשפט המקורי מבחינה מהותית ולא רק מבחינה פורמלית (בש"א 8386/14 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' הלר (11.1.2015); בש"א 1669/13 קול נ' מירום , פיסקה 2 (19.4.2013)). משלא ניתן הסבר כאמור מצד המשיבות, ומשהדיון בתיק טרם החל בבית משפט השלום בהרצליה, סבורתני כי בנסיבות העניין מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת העברת מקום הדיון לאילת. יוער עוד כי בנסיבות העניין המרחק בין בתי המשפט רב יחסית. אוסיף כי יש ממש בטענת המשיבות שלפיה בית משפט השלום בהרצליה אינו מוסמך להעביר את מקום הדיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, שכן כידוע סמכות זו נתונה לבית משפט זה בלבד. ואולם בנסיבות העניין אין בכך כדי להותיר את הדיון בבית המשפט בהרצליה כטענת המשיבות, וזאת שעה שהמבקשות הגישו בקשה מתאימה לבית משפט זה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, ונמצא שיש לה מקום.
סוף דבר, הבקשה מתקבלת. הדיון ב-ת"א 58706-05-12 יועבר, כמבוקש, מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום באילת.
ניתנה היום, ד' בשבט התשע"ו (14.1.2016).
ש ו פ ט ת