החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 321/12 מדינת ישראל נ. בנו זוסמן

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון נעתר לבקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, או עד מתן פסק הדין בתפ"ח המחוזי, לפי המוקדם. הארכת המעצר נשענה על החשש הממשי להימלטות מהדין, לאור היעדרותו הממושכת מהארץ, מרכז חייו בחו"ל וחשש להעלמת כספים, חרף קצב התקדמות איטי של המשפט שנוטה לזכות החירות.

העובדות

המשיב יושב במעצר זה 17 חודשים ומשפטו טרם החל. המשיב נמלט מהארץ והוסגר רק לאחר כעשר שנים, ומשפחתו ומרכז חייו בחו"ל. קיים חשש שהמשיב מעלים כספים נוספים, והוא צפוי לעונש מאסר ולתביעות אזרחיות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים בשל החשש להימלטות מן הדין ולמרות קצב התקדמות המשפט?

הלכות

  1. 1

    בבחינת בקשה להארכת מעצר יש לשקול את קצב התנהלות המשפט, המסוכנות הנשקפת מהנאשם, והחשש מפני הימלטות ושיבוש הליכי המשפט.

    ״בבוא בית המשפט לבחון בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, עליו לשקול, בין היתר, את קצב התנהלות המשפט״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עם חלוף הזמן נוטה נקודת האיזון מזכותו של הציבור לביטחון ולמיצוי ההליכים אל עבר הנאשם, וגובר משקל חזקת החפות וזכות הנאשם לחירות.

    ״ככלל, עם חלוף הזמן נוטה נקודת האיזון מזכותו של הציבור לביטחון ולמיצוי ההליכים עם הנאשם, והולך וגובר משקל חזקת החפות וזכות הנאשם לחירות על פני שיקולים אחרים״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    בנסיבות חריגות של חשש ממשי להימלטות מהדין ניתן להאריך את המעצר אף כאשר קצב התקדמות המשפט נוטה לטובת הנאשם.

    ״מנגד, המקרה שלפנינו חריג בשל החשש הממשי להימלטות מן הדין כפי שעולה מנסיבות העניין״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מעצר
  • חשש מפני הימלטות
  • קצב התנהלות המשפט
  • מסוכנות
  • חזקת החפות
  • שיבוש הליכי המשפט
  • איזון

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

321/12

לפני:

כבוד השופט י' עמית

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

בנו זוסמן

בקשה שלישית להארכת מעצר לפי סעיף

62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

בשם המבקשת:

עו"ד אלעד פרסקי

בשם המשיב:

עו"ד זאב גורדון

החלטה

בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) , להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים.

1.

העובדות הצריכות לעניין פורטו בהרחבה בהחלטתי בבש"פים מאוחדים 4923/11 4950/11 7384/11 מדינת ישראל נ' זוסמן (לא פורסם, 9.11.2011) (להלן: החלטת המעצר ) ואיני רואה לחזור עליהן.

בסיפא להחלטתי הנ"ל ציינתי כי בקשת הארכה נוספת עומדת בפתח, ואכן, טרם יבשה הדיו על החלטתי הנ"ל, הוגשה הבקשה דכאן. לאחר הדיון בבקשה, העביר המשיב פירוט של חלופת המעצר המוצעת על ידו, הכוללת בין היתר איזוק אלקטרוני, מספר ערבים, ומעצר בית מלא בבית מעצר "פרטי".

2.

בבוא בית המשפט לבחון בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, עליו לשקול, בין היתר, את קצב התנהלות המשפט; המסוכנות הנשקפת מהנאשם לציבור בכלל ולקורבנותיו בפרט כפי שנלמדת מהנאשם, מהמעשה ונסיבותיו; והחשש מפני הימלטות הנאשם ושיבוש הליכי המשפט (ראו, לדוגמה, בש"פ 7146/09 מדינת ישראל נ' ווסה (לא פורסם, 16.9.2009); בש"פ 7016/09 מדינת ישראל נ' אסטימטוב (לא פורסם,

14.9.2009)).

המשיב יושב במעצר מזה 17 חודשים, משפטו טרם החל והוא עלול לארוך זמן רב, במיוחד אם וככל שהמשפט יתנהל בדרך של "שידור חוזר" למשפט בעניינו של רבינוביץ (ע"פ 4354/08 מדינת ישראל נ' רבינוביץ (לא פורסם, 22.4.2010)). ככלל, עם חלוף הזמן נוטה נקודת האיזון מזכותו של הציבור לביטחון ולמיצוי ההליכים עם הנאשם, והולך וגובר משקל חזקת החפות וזכות הנאשם לחירות על פני שיקולים אחרים (ראו, לדוגמה, בש"פ 8022/05 מדינת ישראל נ' פלד (לא פורסם, 6.9.2005); בש"פ 1025/09 מדינת ישראל נ' חייבטוב (לא פורסם, 12.3.2009); בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.3.2006); בש"פ 5827/06 מדינת ישראל נ' ליברטי (לא פורסם, 25.7.2006)). מכאן, שבהיבט של קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק, הכף נוטה לזכות המשיב לחירות.

מנגד, המקרה שלפנינו חריג בשל החשש הממשי להימלטות מן הדין כפי שעולה מנסיבות העניין. המשיב נמלט מהארץ והוסגר רק בחלוף כעשר שנים; משפחתו שוהה בחו"ל ומרכז חייו בחו"ל; קיים חשש כי המשיב מעלים כספים נוספים מעבר לסכומים שנתפסו; והמשיב צפוי לא רק לעונש מאסר של מספר שנים, אלא גם לתביעות אזרחיות מצד גורמים שונים שהיו מעורבים בפרשת הפטריארכיה היוונית.

4.

נוכח כל אלה, ולא בלי התלבטות, החלטתי להיעתר לבקשה מתוך הנחה כי

בחלוף הארכה זו יתבהר יותר המצב לגבי קצב התקדמות המשפט.

סיכומו של דבר שאני נעתר לבקשה ומאריך מעצרו של המשיב ב-90 יום מיום 18.1.2012 או עד למתן פסק הדין בת"פ 5243-12-10 ב בית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ה' באדר התשע"ב

(28.2.2012).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1בבחינת בקשה להארכת מעצר יש לשקול את קצב התנהלות המשפט, המסוכנות הנשקפת מהנאשם, והחשש מפני הימלטות ושיבוש הליכי המשפט.
  2. 2עם חלוף הזמן נוטה נקודת האיזון מזכותו של הציבור לביטחון ולמיצוי ההליכים אל עבר הנאשם, וגובר משקל חזקת החפות וזכות הנאשם לחירות.
  3. 3בנסיבות חריגות של חשש ממשי להימלטות מהדין ניתן להאריך את המעצר אף כאשר קצב התקדמות המשפט נוטה לטובת הנאשם.