החלטהעליוןבית המשפט העליון3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4586/97 מדינת ישראל נ. עואודה אשרף

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים (מעבר לשנה) בעבירת רצחבקשת המדינה להארכת מעצר של נאשמים בעבירת רצח מעבר לשנה, בבית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה את בקשת המדינה להארכת מעצר המשיבים בעבירת רצח מעבר לשנה, שכן לא ניתן להעריך מתי יסתיים המשפט, והעד המרכזי אינו ניתן להעדה בטרם יסתיים משפטו. המסוכנות נחלשת עם חלוף הזמן, והחשש מתמקד בבני משפחה וניתן להתמודד איתו בחלופות. המשיבים שוחררו למעצר בית בתנאים, בערבויות ובעיכוב יציאה מהארץ.

העובדות

המשיבים הואשמו ברצח קרובת משפחתם, שלפי הנטען פגעה בכבוד המשפחה, והיו במעצר כשנה. העד המרכזי הוא שותף לעבירה שמשפטו מתנהל באיטיות, ולפי הלכת קינזי לא ניתן להעידו בטרם יסתיים משפטו. לכן המשפט לא צפוי להסתיים בקרוב.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של נאשמים ברצח בשלושה חודשים מעבר לשנה כאשר אין אפשרות להעריך מתי יסתיים המשפט
  2. 2.האם מסוכנות הנובעת מעצם האישום ברצח מצדיקה הארכת מעצר ממושך
  3. 3.האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר כאשר החשש לביטחון הציבור מתמקד בבני משפחה

הלכות

  1. 1

    מעצר עד תום ההליכים אינו לתקופה בלתי מוגבלת, וכאשר המשפט צפוי להימשך זמן רב או שמועד סיומו אינו ניתן להערכה אין להאריך את המעצר, אלא בנסיבות מיוחדות ובראשן מסוכנות הנאשם.

    ״מעצר עד תום ההליכים אינו מעצר לתקופה בלתי מוגבלת, ואין לראות בסמכות ההארכה משום היתר להחזקת נאשם במעצר ללא הגבלה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    הכללים חלים גם על נאשם ברצח; המסוכנות הנלמדת מהאישום נחלשת עם חלוף הזמן, שכן עוצמת שיקולי המעצר פוחתת ככל שהמעצר מתארך.

    ״פוחתת עוצמת השיקולים הללו ככל שתקופת המעצר מתארכת״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    כאשר החשש מתמקד בבני משפחה, ניתן להבטיח את שלומם בחלופות מעצר.

    ״החשש לביטחון הציבור מתמקד בבני משפחתם של המשיבים, ואת שלומם של אלה ניתן להבטיח בדרכים אלטרנטיביות למעצר״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • מעצר עד תום ההליכים
  • רצח
  • מסוכנות
  • מעצר בית
  • הלכת קינזי
  • שותף לעבירה
  • כבוד המשפחה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בית המשפט העליון בירושלים

בש"פ

4586/97

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

ה

מבקשת

:

מדינת ישראל

נגד

המשיבים

:

1.

עואודה אשרף

2.

עואודה מערוף

בקשה

להארכת מעצר לפי סעיף

54

לחוק סדר הדין הפלילי

[נוסח

משולב], התשמ"ב1982-

תאריך

הישיבה: ב באב התשנ"ז (5.8.97)

בא-כוח

המבקשת: עו"ד א' ברזילי

בא-כוח

המשיבים: עו"ד א' פלדמן

החלטה

1.המדינה מבקשת להאריך בשלושה חודשים מעבר לשנה את מעצרם של המשיבים, המואשמים בבית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירה של רצח. לפי כתב האישום רצחו השניים את קרובת משפחתם, שלדבריהם פגעה בכבוד המשפחה.

2.כבר עתה ברור כי המשפט לא יוכל להסתיים תוך שלושה חודשים ויהיו פניות חוזרות להארכת המעצר, שקשה להעריך את מספרן, שכן משפטו של העד המרכזי, שהוא שותף לעבירה, מתנהל בעצלתיים, ועל פי ההלכה שנפסקה בע"פ 194/75 קינזי נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(2) 477, 489 לא ניתן להעיד אותו בשל "החשש ... כי העד יעוות את האמת, למען טובתו הוא".

3.המדינה ביקשה מבית-המשפט המחוזי להשמיע את העד הנ"ל, על אף ההלכה הפסוקה, והצדדים נדרשו להגיש סיכומים בכתב בעניין זה. ברם, לנוכח הלכת קינזי, המושרשת בפסיקה זה עשרות בשנים, אינני סבורה כי העדת העד בטרם סיום משפטו היא ריאלית.

4.בנסיבות אלה לא ניתן להעתר לבקשת המדינה. מעצר עד תום ההליכים אינו מעצר לתקופה בלתי מוגבלת, ואין לראות בסמכות ההארכה משום היתר להחזקת נאשם במעצר ללא הגבלה, לכל תקופה שתידרש, עקב אילוצי המערכת המשפטית. על-כן, כאשר צפוי כי המשפט ימשך זמן רב לאחר תום שנה למעצרו של הנאשם, או כאשר מועד סיומו לא ניתן להערכה, אין הצדקה להארכת המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות, שהחשובה שבהן היא מסוכנותו של הנאשם.

5.כללים אלה חלים גם על הנאשם ברצח. אכן, האישום בעבירה זו לעצמו עלול ללמד על מסוכנותו הנמשכת של הנאשם. אולם, שיקול זה עלול לאבד מכוחו בשל גורמים אחרים, ובמרכזם חלוף הזמן, שכן באיזון הראוי בין זכות הנאשם לחירות לבין השיקולים המצדיקים את המעצר עד תום ההליכים, פוחתת עוצמת השיקולים הללו ככל שתקופת המעצר מתארכת.

6.בענייננו, החשש לביטחון הציבור מתמקד בבני משפחתם של המשיבים, ואת שלומם של אלה ניתן להבטיח בדרכים אלטרנטיביות למעצר.

אני דוחה, איפוא, את בקשת המדינה.

כל אחד מן המשיבים ישוחרר ממעצרו בתנאים הבאים: הישארות ב"מעצר בית" מחוץ לאיזור מגוריו, במקום שיקבע על-ידי רשם בית-המשפטי המחוזי בנצרת; הפקדה במזומן או בערבות בנקאית בסך 35,000 ש"ח; המצאת ערבות צד ג' להנחת דעת רשם בית-המשפט המחוזי בסך 20,000 ש"ח; הימנעות ממגע כלשהו עם עדי התביעה. ניתן בזה צו לעיכוב יציאתם של המשיבים מן הארץ. על המשיבים, אם מחזיקים הם בדרכונים, להפקידם במשטרה.

והיה והמשיבים לא יעמדו בתנאים אלה, יוארך מעצרם עד למתן הערבויות המפורטות לעיל, או עד ליום 5.11.97, הכול לפי המוקדם.

ניתנה

היום, ב באב התשנ"ז (5.8.97)

ש

ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97045860.

L01

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 194/75

מצוטט על ידי (9 מסמכים)

  • בש"פ 2794/10מדינת ישראל נ. גיא וייסמןהחלטה
  • בש"פ 770/08מדינת ישראל נ. סלאמה אבו ג'נאםהחלטה
  • בש"פ 9239/05מדינת ישראל נ. מאיר ז'אנוהחלטה
  • בש"פ 9944/02מדינת ישראל נ. קאהר בן מוחמד דאעסהחלטה
  • בש"פ 4533/99מדינת ישראל נ. ניסים מסילתיהחלטה
  • בש"פ 2910/99מדינת ישראל נ. מרדכי שושניהחלטה
  • בש"פ 2074/99אחמד קוזלי נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"פ 7966/98מדינת ישראל נ. רדא אקעיקהחלטה
  • בש"פ 6454/97מדינת ישראל נ. יוסי מירילאשלויהחלטה

הלכות

  1. 1מעצר עד תום ההליכים אינו לתקופה בלתי מוגבלת, וכאשר המשפט צפוי להימשך זמן רב או שמועד סיומו אינו ניתן להערכה אין להאריך את המעצר, אלא בנסיבות מיוחדות ובראשן מסוכנות הנאשם.
  2. 2הכללים חלים גם על נאשם ברצח; המסוכנות הנלמדת מהאישום נחלשת עם חלוף הזמן, שכן עוצמת שיקולי המעצר פוחתת ככל שהמעצר מתארך.
  3. 3כאשר החשש מתמקד בבני משפחה, ניתן להבטיח את שלומם בחלופות מעצר.