בש"פ 587/16דן פרימק נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה, לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בת"פ 28167-05-15 (שלום – ראשל"צ) מבית משפט השלום בראשון לציון לבית משפט שלום אחר שאינו במחוז המרכז או תל-אביב. ההליך האמור עניינו כתב אישום שהוגש נגד המבקש בגין עבירה של הטרדה (לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982), בעקבות שיחת טלפון שערך, מטלפון ציבורי, לפרקליט מפרקליטות מחוז מרכז (פלילי), בה קילל אותו. המבקש טוען כי יש להעביר את מקום הדיון בהליך מטעמים של מראית פני הצדק, כיוון שהתובעים בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) מופיעים באופן קבוע בפני בית משפט השלום בראשון לציון. המאשימה בהליך הנדון הותירה את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.

2.

דין הבקשה להידחות. אם אקבל את הבקשה יהא בכך משום קביעה, אף אם לא ישירה, כי למעשה כל שופטי בית משפט השלום בראשון-לציון פסולים מלדון בהליך (ראו, בש"א 2724/13 פלוני נ' פלוני (19.4.2013)). כידוע, טענת פסלות נגד בית המשפט כולו תתקבל במקרים נדירים בלבד, בנסיבות בהן אכן קמה עילת פסלות ממשית כלפי כל אחד משופטי בית המשפט הנדון. איני סבורה כי המבקש הוכיח כי קיימת עילת פסלות כלפי כל אחד משופטי בית משפט השלום בראשון-לציון, לא כל שכן לגבי כלל השופטים במחוז מרכז או במחוז תל-אביב, או כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד מי מהשופטים שם (ראו, למשל, בש"פ 7886/14 מדינת ישראל נ' בוקריס , פיסקה 4 (5.12.2014)). אציין כי יש להבדיל בין הליך פלילי בו נטען שהעבירות בוצעו כלפי עובדיו של בית המשפט שדן בהליך הפלילי לבין המקרה דנא.

3.

מובן שאם המבקש מעוניין להגיש בקשה לפסילת שופט מסוים מלשבת בדין בעניינו, הרי שהוא רשאי לעשות כן, בהתאם להוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט. למען הסר ספק, יובהר, כי אין לראות בדבריי משום הבעת עמדה כלשהי בשאלה האם ראוי להיענות לבקשה כאמור, אם אכן תוגש.

4.

הבקשה נדחית, אפוא.