החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 9765/07 מדינת ישראל נ. מוסטפא זיאד

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) להארכת מעצר

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט הארך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים או עד מתן פסק דין בתיק הפלילי, לפי המוקדם. נקבע כי לאחר תשעה חודשים של מעצר נדרשות נסיבות מיוחדות להארכה, ושיקולים מרכזיים הם קצב שמיעת הראיות ואופי העבירה ומסוכנות. חומרת השוד באלימות כלפי קשישה והמועדים הקרובים לסיום המשפט הצדיקו את ההארכה.

העובדות

המשיבים הואשמו בשהייה בלתי חוקית, קשירת קשר לפשע ושוד בחבורה תוך אלימות קשה כלפי קשישה בדירתה. בית המשפט המחוזי הורה על מעצרם עד תום ההליכים, והמשפט טרם הסתיים לאחר תשעה חודשים. המבקשת טענה למסוכנות ולחשש להימלטות, והמועדים הקבועים לדיון נופלים בתקופת המעצר המבוקשת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים לאחר שחלפו תשעה חודשים ממעצרם וטרם נסתיים משפטם?

הלכות

  1. 1

    עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך גוברים משקלן של חזקת החפות וזכות לחירות, וחזקה שנאשם שהיה במעצר תשעה חודשים ללא הכרעת דין ישוחרר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות

    ״אמנם הלכה ידועה היא, כי עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבחינת הארכת מעצר יש לשקול את קצב התקדמות שמיעת הראיות ואת אופי העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם

    ״השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סעיף 62
  • חזקת חפותו של נאשם
  • זכותו לחירות
  • נסיבות מיוחדות
  • קצב התקדמות שמיעת הראיות
  • מסוכנות
  • שוד בחבורה
  • עילת מעצר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

9765/07

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיבים:

1. מוסטפא זיאד

2. שאדי פחידה

בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים

לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

ט' בטבת התשס"ח (18.12.2007)

בשם המבקשת:

עו"ד מלי אומיד

בשם המשיב 1:

עו"ד אהרון רוזה

בשם המשיב 2:

עו"ד אלון רפפורט

החלטה

בפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 22.11.2007 או עד למתן פסק דין בתיק פ 40054/07 בעניינם, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.

ביום 22.2.2007 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום מאוחד כנגד המשיבים (פ 40054/07), המייחס להם עבירה של שהייה בלתי חוקית בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952; עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ועבירה של שוד בחבורה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין.

לפי הנטען בכתב האישום, המשיבים, שהינם תושבי השטחים, שהו בעיר רחובות (להלן: רחובות ) עד למעצרם ביום 15.2.2007 תקופה שאורכה אינו ידוע מבלי שבידם אשרת שהייה בישראל. כמו כן עובר ליום 10.2.2007 קשרו ביניהם המשיבים קשר להתפרץ לדירת מגורים ברחובות ולגנוב ממנה רכוש בעל ערך. במסגרת הקשר הגיעו המשיבים ביום 10.2.2007 לדירה ברחובות נכנסו דרך החלון והעירו את הגברת גרביבקר, ילידת 1928 (להלן: הקשישה ) המתגוררת בדירה בגפה. המשיבים כפתו את הקשישה, והצמידו סכין לגרונה לבל תפצה פיה, משהחלה הקשישה לצעוק הכו אותה המשיבים בכל חלקי גופה ובפניה וגרמו לשבר באפה ולחבלות בגפיה העליונות והתחתונות, ולאחר מכן המשיכו באיסוף החפצים מן הדירה. המשיבים נמלטו מן הדירה כאשר הם מותירים את הקשישה חבולה וכפותה ולקחו עמם חפצים שונים מן הדירה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד' רוזן ) קיבל את הבקשה בהסתמכו על הסכמת באי כוח המשיבים כי ישנם ראיות לכאורה וכי קיימת עילת מעצר.

משעברו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים טרם נסתיים, פנתה המבקשת לבית משפט זה בבקשה להארכת מעצרם בתשעים ימים, היא הבקשה שבפניי.

עד כה התקיימו בבית המשפט המחוזי שבע ישיבות, מתוכן שלוש ישיבות לשמיעת הוכחות. הישיבה האחרונה נערכה ביום 12.12.2007. בינתיים, נקבעו שני מועדים נוספים לדיון בתיק ליום 17.1.2008, וליום 4.2.2008.

לטענת המבקשת, מסוכנותם הרבה של המשיבים מונעת את אפשרות שחרורם לחלופת מעצר. עוד מוסיפה המבקשת, כי שחרור המשיבים מקים יסוד סביר לחשש להימלטותם מהליכי משפט, זאת נוכח העובדה שהמשיבים שוהים בישראל שלא כחוק. כמו כן המועדים הקבועים להמשך שמיעת הראיות נמצאים בתקופת המעצר המבוקשת, ולהערכתה בתקופה זו תסתיים שמיעתה של פרשת התביעה.

מנגד, מתנגדים באי כוח המשיבים לבקשה, בטענה כי הארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים מתקיימת רק בנסיבות מיוחדות, וכי במקרה של המשיבים אין נסיבות מיוחדות. יחד עם זאת אישרו כי משפטם של המשיבים יסתיים בשני המועדים שנקבעו כאמור לעיל.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

אמנם הלכה ידועה היא, כי עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו, בין היתר, בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.32006); בש"פ 5827/06 מדינת ישראל נ' ליברטי (לא פורסם, 25.7.2006)) ו כפי שציין בית משפט זה בבש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002), חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר.

עם זאת, ישנם מקרים, שבהם שומה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים, מפעם לפעם. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ומאידך גיסא, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב ( ראו גם בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007) ).

במקרה שבפניי, שוכנעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, וזאת לאור חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיבים הכוללות ביצוע שוד תוך אלימות קשה כנגד קשישה חסרת ישע, עבירות אשר מסוכנותם הרבה לשלום הציבור עולה ומזדקרת מהן בצורה ברורה ביותר. כמו כן קצב התמשכות הדיונים בעניינם של המשיבים והמועדים שנקבעו לדיונים נוספים מצביע על כך, שהמשפט קרוב אל סיומו.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 22.11.2007 או עד למתן פסק דין בתיק פ 40054/07 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

ניתנה היום, י' בטבת התשס"ח (19.12.2007).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • בש"פ 3651/09מדינת ישראל נ. אלישע חייטנובהחלטה
  • בש"פ 3789/09מדינת ישראל נ. נאדר אג'רבהחלטה

הלכות

  1. 1עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך גוברים משקלן של חזקת החפות וזכות לחירות, וחזקה שנאשם שהיה במעצר תשעה חודשים ללא הכרעת דין ישוחרר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות
  2. 2בבחינת הארכת מעצר יש לשקול את קצב התקדמות שמיעת הראיות ואת אופי העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מהנאשם