ע"א 11152/04יוסף פרדו נ. מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.בפני בקשה להצטרף להליך במעמד של "ידיד בית המשפט". שתי מבקשות כרוכות בבקשה שבפני. האחת, מוקד הסיוע לעובדים זרים (עמותה) שמטרתה סיוע לעובדים זרים, ולקרבנות סחר בבני אדם. השניה, הקליניקה למאבק בסחר בנשים, האוניברסיטה העברית, ומטרתה כאמור בבקשה שבפני, לקדם את זכויות קרבנות הסחר בנשים. המערער נפגע בתאונת דרכים, והמשיבות הן חברות הביטוח אותן תבע לפיצויים.

2.עניינן של המבקשות בתיק זה נובע מכך שלמערער, שנפגע בתאונת דרכים, נפסק על ידי בית המשפט קמא, בין היתר, פיצוי של 150,000 ₪ לצורך מימון "מכון ליווי". לטענת המבקשות, המדובר בפיצוי פסול, שכן אדם הוא לעולם מטרה בפני עצמה, ולא אמצעי לסיפוק האחר, ומשכך אינו יכול להוות פיצוי, שכן הדבר מבזה את צלם האנוש שלו. בנוסף, לטענתן, 99% מן הנשים המועסקות בזנות בישראל כיום הן קרבנות סחר בנשים, ועל כן רב מאוד הסיכוי כי הפיצוי שניתן ישמש לרכישת שירותי קרבנות סחר, אשר ניתנים, במקרים רבים, כתוצאה מכפיה ואילוץ, בניגוד לרצון הנשים המספקות אותם. המערער התנגד לבקשה, מן הטעם שהוא אינו מוצא קשר בין מאבקן הלגיטימי של המשיבות לבין עניינו, וכדבריו, "איני רואה כל קשר בין פסק הדין הנדון למאבק הצודק שלכם כנגד התופעה המכוערת של סחר בנשים המתחוללת בארצנו". המשיבות לא התנגדו לצירוף והותירו את ההכרעה לשיקול הדעת של בית המשפט.

3.הכללים בשאלת צירופו של בעל דין כ"ידיד בית המשפט" נדונו במספר הזדמנויות בבית משפט זה (ראו למשל מ"ח 7929/96 קוזלי נ' מדינת ישראל , פ"ד נג(1) 529; ע"פ 111/99 שוורץ נ' מדינת ישראל , פ"ד נד(2) 241). כפי שנקבע, השאלה אינה שאלה של סמכות אלא שאלה של שיקול דעת. שיקול דעת זה מבוסס בעיקרו על האיזון בין מידת התרומה הפוטנציאלית הגלומה בצירוף המבקש אל מול החשש לפגיעה ביעילות הדיון בשל הצירוף (ע"פ 111/99 הנ"ל , בעמ' 251). שיקול דעת זה כולל בחובו שיקולים נוספים ובהם חשיבות העניין והשלכות הרוחב של הפסיקה על עניינים אחרים (שם, בעמ' 252). חשיבות יש גם למומחיות הגוף המבקש להצטרף, לניסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו הוא מבקש להצטרף להליך (מ"ח 7929/96 הנ"ל , בעמ' 555). "יש לברר את סוג ההליך והפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה" ( שם , שם). כמובן, קריטריונים אלו אינם מממצים ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו (ראו עוד בג"ץ 769/02 הועד הציבורי נגד העינויים בישראל נ' ממשלת ישראל (לא פורסם)).

4.על רקע זה ולאחר עיון בחומר שבפני באתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אין חולק כי סוגיית ההכרה בראש נזק של "שירותי ליווי" הנה חדשנית ותקדימית. הסוגיה הועלתה במספר מועט של פסקי דין בבית המשפט המחוזי (ראו למשל ת.א. 154/94 (ת"א) קרן ואח' נ' עזבון פטואלי ואח' (לא פורסם); ת.א. 754/93 (ת"א) יואל קן דרור נ' כלל חב' לביטוח בע"מ (לא פורסם)), אולם טרם נדונה והוכרעה – למיטב הידיעה – על ידי בית משפט זה. אין גם לכחד כי לפסיקה זו יש השלכות מהשלכות שונות ואחת מהן נוגעת על פניו בשאלת משמעות ההכרה בראש נזק זה לסוגיות הכרוכות בכבוד האדם בכלל וכבוד האישה בפרט, כמו גם בבעיה של סחר בנשים למטרות זנות. הצדדים להליך המקורי הם ניזוק ומבטח, שמטבע הדברים אינם יכולים לבטא את כל האינטרסים הנוגעים בדבר והשלכות הרוחב של הכרה בראש הנזק האמור. עיון בכתבי הערעור בתיקים שבפני מראה כי עיקר ההשגה של המשיבות אינו על עצם הפיצוי בגין ראש נזק זה כעניין שבעקרון אלא על הבסיס הראייתי לצורך בפיצוי בנסיבות המקרה ועל שיעורו. ממילא, המבקשות, שהן עמותות ששמו להן למטרה בין היתר למנוע סחר בבני אדם, יכולות לתרום להליך זה נקודת מבט שראוי שתהא בפני בית המשפט בשים לב למהות העניין הנדון. אמת, הפיצוי בגין ראש הנזק האמור הינו אחת מבין השאלות העומדות במחלוקת בין הצדדים להליך, לצד פרטי נזק אחרים, ובמובן זה בקשת ההצטרפות נוגעת רק לחלק מסויים מן ההליך. יחד עם זאת, בהתחשב בעמדת המשיבות, כמו גם בשים לב לעובדה כי התיק מצוי בשלבים ראשוניים של הגשת סיכומים וטרם נקבע לדיון, לא מצאתי כי בצירוף האמור יהיה משום סרבול הדיון.

5.התוצאה היא, על כן, כי הבקשה מתקבלת. המזכירות תפעל לצירוף המבקשות כמשיבות בהליך. עמדתן תוגש כדרך שמגישים סיכומים בכתב, בהיקף שלא יעלה על 14 עמודים, עד ליום 21.5.05. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים, ללא דיחוי, בפקסימיליה.