ע"א 11307/04 ב.דני חברה לבניין והשקעה (1992) בע"מ נ. מדינת ישראל-הועדה המ

1.

לפני בקשה מטעם המשיבה למחיקת חלקים מסיכומי המערערים והחזרת תיק המוצגים אל המערערים למעט מוצג ד'. עניינו של ההליך הוא בהשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 21.10.04, לפיו חוייבו המבקשים בהליך אזרחי בקנס בסך 1,400,000 ₪ בגין עבירת בנייה בסטייה מהיתר של חמש יחידות דיור (להלן: "היחידות"). המבקשים הורשעו בעבירה זו בהליך פלילי במסגרת הסדר טיעון בשנת 2000. המ דובר

בקנס לתשלום "כפל שווי" לפי סעיף 219(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965. מכאן הערעור. ביום 16.6.06 הגישו המערערים בקשה לתיקון כתב הערעור בדרך של הוספת טיעונים והגשת ראיות התומכות בהם (להלן: הבקשה לתיקון כתב הערעור). דובר בטיעונים לעניין היעדר סמכות המשיבה לנהל את ההליך בבית המשפט קמא ובטיעונים לעניין קיומו של היתר לבניית היחידות. כן דובר בראיות המוכיחות לכאורה קיומו של היתר לבניית היחידות. הבקשה נדחתה בהחלטתי מיום 15.10.06. נקבע, כי הראיות והטיעונים שעניינם קיומו של היתר בנייה אשר הוספתם התבקשה לא הובאו בפני בית המשפט קמא, ולפיכך על המערערים להגיש בקשה לצירופם כדין. לעניין יתר הטיעונים שהוספתם נתבקשה נקבע, כי דיון בהם יוביל לחריגה מהותית ממסגרת הדיון כפי שהתבררה בבית המשפט קמא, ולפיכך אין להתיר הוספתם בדרך של תיקון הערעור. ביום 22.10.06 הגישו המערערים בקשה לצירוף ראיות לערעור (להלן: הבקשה לצירוף ראיות). המ דובר במסמכים המוכיחים לכאורה כי הועדה המקומית לתכנון ולבנייה במחוז חיפה אישרה את בניית היחידות. בהחלטת כב' השופט א' רובינשטיין מיום 7.11.06 נקבע כי הבקשה תדון בפני ההרכב הדן בתיק.

2.

בבקשה שלפני טוענת המשיבה כי יש למחוק את סיכומי המערערים (להלן: הסיכומים) למעט הסעיפים 8, 17-19, 21, 29-33 ו-35 (להלן: הסעיפים), וכן, להחזיר למערערים את תיק המוצגים מטעמם, למעט מוצג ד' אשר הוצג בבית המשפט קמא. המשיבה טוענת כי המערערים הסתמכו בעיקר סיכומיהם על אותם ראיות וטיעונים עובדתיים שהוספתם התבקשה בבקשה לתיקון כתב הערעור. המשיבה טוענת בנוסף, כי המערערים הסתמכו בסיכומיהם על עובדות לכאורה הנתמכות במוצגים שלא הובאו לפני בית המשפט קמא. המשיבה טוענת כי ראיות וטיעונים אלו חורגים ממסגרת המחלוקות שנדונו בבית המשפט קמא כמו גם מהודעת הערעור דנן. זאת, על אף שהבקשה לתיקון כתב הערעור נדחתה בהחלטתי כאמור לעיל, ועל אף שנקבע כי הבקשה לצירוף ראיות תידון לפני ההרכב הדן בתיק. זאת ועוד, האמור בסיכומים מנוגד להסכמה שהושגה בין הצדדים, לפיה סיכומיהם יוגשו אך על בסיס החומר הקיים בתיק. המשיבה טוענת כי בעל דין מנוע מלהסתמך בסיכומיו על ראיות נוספות בערעור בטרם ניתנה החלטה המאפשרת את הגשתן. המשיבה טוענת עוד, כי המערערים נטשו את חזית המחלוקת שנדונה בבית המשפט קמא והתוותה את מסגרת הערעור דנן, וביססו את עיקר סיכומיהם על טיעונים חדשים ופסולים.

3.

המערערים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הטענה לפיה אישרה הוועדה המקומית את בניית היחידות הובאה לפני בית המשפט קמא במסגרת חוות דעת שמאית שהוגשה לו ואף הועלתה בהודעת הערעור המקורית. המערערים אך ביססו והסבירו טענה זו בסיכומיהם. לעניין תיק המוצגים מטעמם טוענים המערערים כי מוצג א' - קבלות בעבור תשלומים שונים - הוצג על-פי מיטב הידיעה לפני בית המשפט קמא, ואילו יתר המוצגים הינם פסקי דין המהווים אסמכתאות משפטיות ולא ראיות נוספות. המערערים טוענים לבסוף, כי על אף שהיתר הבנייה עצמו לא הוצג בפני בית המשפט קמא, המשיבה הסכימה בתגובתה לבקשה לצירוף ראיות כי המערערים יטענו בסיכומיהם כי ניתן היתר הבנייה. לאור כל זאת טוענים המערערים כי יש לדחות את הבקשה דנן.

4.

בתשובה לתגובת המערערים טוענת המשיבה כי הטיעונים המופיעים בסיכומי המערערים ושמחיקתם מתבקשת בבקשה דנן לא נזכרו בהודעת הערעור ואף לא נטענו בבית המשפט קמא. לו כך היה, לא היו המערערים נדרשים להגיש בקשה לתיקון הערעור או בקשה לצירוף ראיות. המשיבה מוסיפה כי עובדות המופיעות בכתב הערעור המקורי וחורגות ממסגרת העניינים שהתבררו בפני בית המשפט קמא, ממילא דינן להימחק.

5.

לאחר עיון בטענות הצדדים בסוגיה זו, נחה דעתי כי דין בקשת המשיבה למחיקת חלקים מסיכומי המערערים ולהחזרת תיק המוצגים למערערים להתקבל. לעניין מחיקת חלקים מסיכומי המערערים, נקודת המוצא להכרעה בבקשות מעין אלו הינה כי בית המשפט אינו "עורך על" של כתבי הטענות, שכן לבעל דין החופש לנסח את כתבי הטענות על פי שיקול דעתו. אולם שיקול דעת זה אינו בלתי מוגבל והוא כולל סייגים שבדין החרות כמו גם בעקרונות יסוד של סדרי הדין. התערבות בחופש זה תעשה במשורה רק במקרים המצדיקים זאת, כגון שיש בכך כדי לשבש את מהלך הדיון או לפגוע בכבודם של הצדדים (ראו: ע"א 1252/00 זמיר חייק, ד"ר נ' מיכל ארזי , (לא פורסם), והאסמכתאות שם ). טענותיה של המשיבה נסובות על חלקים בסיכומי המערערים שיש בהם, לטענתה, משום טענות חדשות שיש בהן משום הרחבת חזית המחלוקת, כמו גם טענות הנסמכות על ראיות חדשות שלא בא זכרן בפני הערכאה הראשונה. אכן, עמדתה של המשיבה מקובלת עלי. החלטתי מיום 15.10.06 ברורה על פניה ולמרות זאת, כוללים סיכומי המערערים טענות שלא היו יכולות להיטען בהם נוכח החלטתי הנזכרת ועל כך יש להצר. במצב דברים זה, וכל עוד לא הוחלט בבקשה להתיר הגשת ראיה נוספת בערעור, אין לכלול בסיכומים התייחסות לראיה החדשה שהגשתה נתבקשה (ע"א 4670/03

י.מ.ש השקעות בע"מ ואח' נ' כלל (ישראל) בע"מ ואח' (לא פורסם)) או לטענות הסובבות סביבה. לפיכך שוכנעתי כי על המערערים למחוק מסיכומיהם כל סעיף המתייחס לראיות שצירופן מתבקש בבקשתם מיום 22.10.06, כמו גם סעיפים העומדים בניגוד להחלטתי מיום 15.11.06 שעניינם קיומו של היתר לבניית הדירות. אוסיף ואציין, כי ער אני לכך שהמשיבה ציינה בתגובתה לבקשה להוספת ראיה כי המערערים יוכלו לציין בסיכומים כי ניתן היתר בנייה (מוגבל) ביום 27.7.05, אולם אין בהסכמה מעין זו בכדי להביא לשינוי החלטתי מיום 15.10.06, מה גם שכעולה מעמדת המשיבה בבקשה שלפני, הסכימו ביניהם בעלי הדין על הגשת סיכומים מבלי להתייחס לראיות הנוספות.

6.

לעניין הוצאת מוצגים מתיק המוצגים הכלל הוא, כי כאשר מ דובר במסמכים הבאים להוכיח עניין שבעובדה, בעל דין רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או, לחילופין, התקבלו כראיה עקב החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור. עם זאת, יכול שמסמך יובא על מנת להניח יסוד לטענה נורמטיבית של בעל דין, ולא על מנת להוכיח עניין עובדתי. במצב כזה, אין מ דובר

בראיה, כי אם באסמכתא משפטית, ועל הגשת מסמך כזה לא יחולו הנורמות הנוגעות להגשת ראיות נוספות. לפיכך יש לבחון את תכלית צירופם של המוצגים שבמחלוקת לתיק המוצגים מטעם המערערים. לעניין מוצג א' – קבלות על תשלום אגרת בנייה לוועדה המקומית – הרי שהוגש לצורך הוכחת העובדות החיוניות, לשיטת המערערים, לשם הכרעה בשאלת קיומו של היתר בנייה כדין. מכאן, שהובא כראיה. טענת המערערים לפיה "למיטב הידיעה" הובא המוצג בפני בית המשפט קמא, אינה מספקת לצורך הקביעה כי אכן קובל המוצג כראיה כדין שם. אין למערערים דבר לתמוך בו את סברתם, ו לפיכך אני מורה על הוצאת מוצג א' מן התיק. גם את מוצג ב' יש להוציא מתיק המוצגים שכן מובא הוא לא כאסמכתא משפטית אלא כראיה לעניין מצב דברים מסוים הקשור בהיתר הבניה והשלכותיו. מוצגים ג' ו-ה' – פסקי דין בעניינם של בעלי דין אחרים – לא באו להוכיח טענה עובדתית אלא לתמוך טיעון משפטי. ככאלו, ניתן לכאורה להותירם בתיק המוצגים, אולם נוכח החלטתי מיום 15.10.06 הנזכרת וצמצום הטיעון בעניין קיומו של היתר בניה והשלכותיו, יש להוציא גם מוצגים אלו מן התיק.

7.

התוצאה היא כי סיכומים מתוקנים מטעם המערערים כאמור בסעיף 5 ו-6 להחלטה זו יוגשו עד ליום 4.2.07. סיכומי המשיבים יוגשו עד ליום 4.3.07 וסיכומי תשובה עד ליום 18.3.07. מועד הדיון שנקבע ליום 14.3.07 יבוטל ויקבע בשנית בסמוך למועד סיום סבב הסיכומים. המערערים ישאו בהוצאת המשיבה בגין בקשה זו בסך 5,000 ₪. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. המזכירות תשיב למערערים גם את תיק המוצגים כך שיוגש בהתאם לסיכומים המתוקנים. החלטה זו תישלח לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.