ע"א 1254/19 דוד חי מנשה נ. משה סוויסה

לפנַי בקשה שניה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט נ' שילה ) בה"פ 31686-05-18 מיום 13.1.2019, בו נדחתה תביעת המבקשים לסעד הצהרתי לפיו הסכם מכר דירה שנכרת בינם לבין המשיבים בטל, מאחר שהמשיבים הפרו אותו הפרות יסודיות.

1.

בתמצית, בין המבקשים לבין המשיבים נחתם הסכם למכירת דירה בבני ברק שבבעלות המבקשים (להלן: הדירה ) בתמורה לתשלום בסך של 1,950,000 ש"ח על ידי משיבים 1 ו-2 (להלן: המשיבים ) . לאחר זמן מה, טענו המבקשים כי עסקת המכר בטלה ופנו להליך בוררות לשם הכרעה בשאלה האם אכן כך. לאחר שבשני פסקי בוררות נקבע כי יש להמשיך בביצוע העסקה ומכיוון שהמבקשים מיאנו להתקדם בביצועה, פנו המשיבים ללשכת ההוצאה לפועל לשם מימוש פסק הבוררות. בתגובה, הגישו המבקשים בקשה בדרך המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי, במסגרתה ביקשו כי בית המשפט יצהיר על כך שהמשיבים הפרו את הסכם המכר ועל כן יש להורות על ביטולו. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת המבקשים, ועל פסק דין זה הגישו המבקשים ערעור. לצד הערעור, הגישו המבקשים בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור, אשר נדחתה על ידי ביום 4.3.2019 (עובדות המקרה מפורטות בהרחבה במסגרת החלטתי האמורה).

2.

כעת הגישו המבקשים את הבקשה דנא, בה הם מבקשים פעם נוספת סעד זמני עד להכרעה בערעור, בשל שינוי נסיבות מהותי שחל לשיטתם. המבקשים מפנים לשתי החלטות שניתנו על ידי רשם ההוצאה לפועל מיום 26.2.2020, במסגרתן דחה הרשם את בקשת המבקשים לעכב את פינויים מהדירה וכן דחה את בקשתם לעכב את חלוקת התמורה שקיבלו בעבור הדירה לנושיהם. לטענתם, ללא מתן סעד זמני, במסגרתו יעוכב פינויים מהדירה עד להכרעה בערעור, ייגרם להם נזק בלתי הפיך והכרעת בית המשפט לעניין תוקפו של הסכם המכר תהפוך לתיאורטית.

3.

המשיבים כולם התנגדו לבקשה.

4.

אין מקום להיעתר לבקשה. עיון בטענות המבקשים מעלה כי לא חל כל שינוי נסיבות המצדיק שינוי מהחלטתי הקודמת. כפי שעולה מתגובת כונס הנכסים, תמורת הדירה הועברה זה מכבר במלואה על ידי המשיבים. העובדה שלמבקשים ישנם נושים להם מגיעה חלק מתמורת מכירת הדירה אינה מעלה ואינה מורידה, שכן מדובר בחובות אותם עליהם לשלם ללא תלות בהשלמת מכירת הדירה ופינויים ממנה. גם במקרה שבו הערעור יתקבל והדירה תוחזק בידי המבקשים ותחול עליהם חובת השבת מלוא התמורה ששולמה על ידי המשיבים, הרי שהאחרונים ייהפכו לנושיהם של המבקשים שמעמדם זהה לכאורה למעמדם של הנושים האחרים. דהיינו, לא קיימת העדפה בתשלום כספי תמורת הדירה לידי מי מנושיהם של המבקשים ובוודאי שטענות בדבר סדר הנשייה אינן מהוות עילה לעכב את מימוש ופינוי הדירה. לכל היותר, יהיו אלו המשיבים שעלולים למצוא עצמם קירחים מכאן ומכאן (אם כי, זהו סיכון שהמשיבים לקחו על עצמם). כמו כן, מעיון בבקשה, בתשובות לה ובנספחים שצורפו, עולה כי המבקשים מוסיפים לעשות כל שלאל ידם על מנת להכשיל את השלמת עסקת המכר. כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, גם לחוסר תום ליבם המובהק של המבקשים יש ליתן משקל.

5.

הבקשה נדחית אפוא. המבקשים יישאו בהוצאות משיבים 1 ו-2 בסך של 5,000 ש"ח ובהוצאות כונס הנכסים בסך של 5,000 ש"ח.