החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1334/16הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ. ש.ש. אשקלון יזמות ו

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל
סדר דין אזרחי · הוצאת מוצגים מתיק הערעורבקשה להוצאת מוצגים מתיק מוצגי המערערת ולמחיקת הפניות אליהם בסיכומים בערעור

בית המשפט הורה על הוצאת שמונה מוצגים שצורפו לתיק מוצגי המערערת בערעור, שכללו תכניות מתאר והחלטות מועצת מקרקעי ישראל שלא הוצגו בערכאה הדיונית. נקבע כי תכנית מתאר היא יציר כלאיים הדורש רשות לצירופה בערעור, וכי גם ההחלטות אינן ניתנות לצירוף ללא רשות. המערערת חויבה בהוצאות בסך 2,000 ש"ח ונתנה לה אפשרות להגיש סיכומים מתוקנים.

העובדות

המשיבים עתרו להוצאת שמונה מוצגים מתיק מוצגי המערערת ולמחיקת ההפניות אליהם בסיכומיה. המוצגים כללו תכנית מתאר ארצית, תכנית מתאר מקומית ושש החלטות של מועצת מקרקעי ישראל, שלא הוצגו בערכאה הדיונית. המערערת טענה כי התכניות הן בגדר חיקוק ואילו לגבי ההחלטות השאירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם רשאי בעל דין לצרף לתיק המוצגים בערכאת הערעור תכניות מתאר ארציות ומקומיות והחלטות מועצת מקרקעי ישראל ללא רשות?
  2. 2.מהו ההבדל בין ראיה לבין דין (אסמכתא) לעניין האיסור להציג מוצג שלא הונח בערכאה הדיונית?

הלכות

  1. 1

    האיסור להציג מוצג שלא הונח לפני הערכאה הדיונית מתייחס לראיות שנועדו להוכיח עניין שבעובדה, ולא לאסמכתאות המניחות יסוד לטענה נורמטיבית גרידא.

    ״האיסור להציג מוצג שלא הונח לפני הערכאה הדיונית מתייחס״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    תכנית מתאר היא יציר כלאיים המכילה עניינים של חוק ושל עובדה, ולכן בעל דין המבקש להסתמך על תוכנה בערעור נדרש לרשות לצרפה.

    ״כפי שנקבע בעבר תכנית מתאר היא יציר כלאיים המכילה עניינים של חוק ושל עובדה״
    למשפט בטקסט ←
  3. 3

    לא ניתן לצרף החלטות מועצת מקרקעי ישראל בערכאת הערעור ללא רשות שהתבקשה וניתנה.

    ״הרי שבהקשר דנן לא ניתן לצרפן מבלי שהתבקשה וניתנה רשות לכך״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • מוצגים
  • ערעור
  • תכנית מתאר
  • החלטות מועצת מקרקעי ישראל
  • ראיה
  • אסמכתא
  • רשות
  • סיכומים

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

1334/16

לפני:

כבוד הרשמת ליאת בנמלך

המערערת:

הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית

בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. ש.ש. אשקלון יזמות ופיתוח בע"מ

2. עו"ד אבי ששו

3. ששון עובדיה

בקשה להוצאת מוצגים

החלטה

1.

המשיבים עותרים להוצאת שמונה מוצגים מתיק מוצגי המערערת, ולמחיקת ההפניות למוצגים אלו בסיכומיה.

המוצגים שהוצאתם מתבקשת הם תכנית מתאר ארצית ותכנית מתאר מקומית ושש החלטות של מועצת מקרקעי ישראל. לטענת המשיבים מוצגים אלו לא הוצגו בערכאה הדיונית, ועל כן לא היתה המערערת רשאית לצרפם לתיק מוצגיה מבלי שניתנה לה רשות לכך.

המערערת טוענת בתגובתה כי תכנית בנין עיר ומתאר "הינן בגדר חיקוק ומהוות דין לכל דבר ועניין" ועל כן היא רשאית לצרפן. לעניין החלטות מועצת מקרקעי ישראל נטען כי נראה שיש לראות גם בהן דין, אך בשל "חוסר הוודאות בנוגע למעמד[ן] המשפטי" היא משאירה את ההכרעה בעניין לשיקול דעת בית המשפט.

2.

האיסור להציג מוצג שלא הונח לפני הערכאה הדיונית מתייחס ל"ראיות" שנועדו להוכיח עניין שבעובדה, וזאת בשונה מאסמכתאות, שנועדו להניח יסוד לטענה נורמטיבית גרידא - עליהן לא חלות הנורמות הנוגעות להגשת ראיות נוספות. מכאן חשיבות ההבחנה בין "ראיה" לבין "דין" בבחינת השאלה האם בעל דין היה רשאי לצרף מסמך בערכאת הערעור.

בענייננו טענת המערערת היא כי תוכניות המתאר שצירפה לתיק מוצגיה הן בגדר "חיקוק" ועל כן רשאית היתה היא לצרפן. ואולם כפי שנקבע בעבר תכנית מתאר היא "יציר כלאיים" המכילה עניינים של חוק ושל עובדה. נוכח אופיה זה נקבע כי "על בעל דין המבקש להסתמך על תוכנה של תכנית בנין ערים בערכאה הדיונית, מוטלת החובה להגישה בפניה", וכי כפועל יוצא - לא ניתן להגיש תכנית כאמור בערכאת הערעור מבלי שהתבקשה וניתנה רשות לכך (ראו: עע"מ 3512/06 הרשקו נ' עירית אשדוד (1.2.2007)); עע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון , פסקה 4 (14.2.2007), ואעיר כי איני מוצאת להבחין בהקשר זה בין תכנית מתאר מקומית לתכנית מתאר ארצית).

לעניין החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המערערת עצמה הותירה את הבקשה לשיקול דעת נוכח הספק לעניין מעמדן, ודומה בעיני כי אכן - ומבלי שיש צורך להכריע בסיווגן של החלטות כאמור בהקשרים אחרים - הרי שבהקשר דנן לא ניתן לצרפן מבלי שהתבקשה וניתנה רשות לכך (וראו לעניין זה ע"א 4559/99 ביקל נ' ב.ע.פ בע"מ (12.7.2000)).

בהתאם לפסיקה הנזכרת, ולאחר עיון בסיכומים סבורה אני כי יש להורות על הוצאת המוצגים האמורים מתיק מוצגי המערערת, וכי אין היא רשאית להפנות למוצגים אלה בסיכומיה (אך אדגיש כי המערערת רשאית להותיר בסיכומיה טיעונים שהועלו בערכאה הדיונית כפי שהועלו שם).

בנסיבות העניין המערערת תגיש סיכומים מתוקנים מטעמה עד ליום 10.1.2018. כמו כן המזכירות תוציא מתיק מוצגיה את מוצגים ז', ט', כד', כה', כו', כז', כח' ו-ל' ותשיבם לידיה.

ככל שהמערערת מעוניינת בכך רשאית היא להגיש בקשה להוספת ראיות עד למועד האמור (מבלי לצרף את הראיות עצמן).

המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ש"ח.

ניתנה

היום, י"ג בטבת התשע"ח (31.12.2017).

ליאת בנמלך

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

מצוטט על ידי (9 מסמכים)

  • עע"מ 7208/19המרכז החדש בע"מ נ. עיריית רמת השרוןהחלטה
  • ע"א 5887/19אורן לבוביץ נ. גלעד ששוןהחלטה
  • עע"מ 122/19זכרון זאב צבי נ. מועצת עיריית ירושליםהחלטה
  • עע"מ 6389/18מריה נוביק נ. עיריית תל אביבהחלטה
  • עע"מ 829/17פמלה בר- אור נ. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה, מחוז מרכזהחלטה
  • ע"א 7955/16דוב כהן חללה נ. גלבוע עמיהחלטה
  • בג"ץ 5501/16פלוני נ. בית הדין הרבני הגדולפסק-דין
  • ע"א 2095/16יעקב יעקב ובניו קבלן לעבודות כבישים ותשתיות בע"מ נ. מינהלתהחלטה
  • ע"א 2400/16מ.א. עליאן בע"מ נ. הרצל אברהמיהחלטה

הלכות

  1. 1האיסור להציג מוצג שלא הונח לפני הערכאה הדיונית מתייחס לראיות שנועדו להוכיח עניין שבעובדה, ולא לאסמכתאות המניחות יסוד לטענה נורמטיבית גרידא.
  2. 2תכנית מתאר היא יציר כלאיים המכילה עניינים של חוק ושל עובדה, ולכן בעל דין המבקש להסתמך על תוכנה בערעור נדרש לרשות לצרפה.
  3. 3לא ניתן לצרף החלטות מועצת מקרקעי ישראל בערכאת הערעור ללא רשות שהתבקשה וניתנה.