ע"א 1334/16הדרי אשקלון אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ. ש.ש. אשקלון יזמות ו

1.

המשיבים עותרים להוצאת שמונה מוצגים מתיק מוצגי המערערת, ולמחיקת ההפניות למוצגים אלו בסיכומיה.

המוצגים שהוצאתם מתבקשת הם תכנית מתאר ארצית ותכנית מתאר מקומית ושש החלטות של מועצת מקרקעי ישראל. לטענת המשיבים מוצגים אלו לא הוצגו בערכאה הדיונית, ועל כן לא היתה המערערת רשאית לצרפם לתיק מוצגיה מבלי שניתנה לה רשות לכך.

המערערת טוענת בתגובתה כי תכנית בנין עיר ומתאר "הינן בגדר חיקוק ומהוות דין לכל דבר ועניין" ועל כן היא רשאית לצרפן. לעניין החלטות מועצת מקרקעי ישראל נטען כי נראה שיש לראות גם בהן דין, אך בשל "חוסר הוודאות בנוגע למעמד[ן] המשפטי" היא משאירה את ההכרעה בעניין לשיקול דעת בית המשפט.

2.

האיסור להציג מוצג שלא הונח לפני הערכאה הדיונית מתייחס ל"ראיות" שנועדו להוכיח עניין שבעובדה, וזאת בשונה מאסמכתאות, שנועדו להניח יסוד לטענה נורמטיבית גרידא - עליהן לא חלות הנורמות הנוגעות להגשת ראיות נוספות. מכאן חשיבות ההבחנה בין "ראיה" לבין "דין" בבחינת השאלה האם בעל דין היה רשאי לצרף מסמך בערכאת הערעור.

בענייננו טענת המערערת היא כי תוכניות המתאר שצירפה לתיק מוצגיה הן בגדר "חיקוק" ועל כן רשאית היתה היא לצרפן. ואולם כפי שנקבע בעבר תכנית מתאר היא "יציר כלאיים" המכילה עניינים של חוק ושל עובדה. נוכח אופיה זה נקבע כי "על בעל דין המבקש להסתמך על תוכנה של תכנית בנין ערים בערכאה הדיונית, מוטלת החובה להגישה בפניה", וכי כפועל יוצא - לא ניתן להגיש תכנית כאמור בערכאת הערעור מבלי שהתבקשה וניתנה רשות לכך (ראו: עע"מ 3512/06 הרשקו נ' עירית אשדוד (1.2.2007)); עע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל עליון , פסקה 4 (14.2.2007), ואעיר כי איני מוצאת להבחין בהקשר זה בין תכנית מתאר מקומית לתכנית מתאר ארצית).

לעניין החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המערערת עצמה הותירה את הבקשה לשיקול דעת נוכח הספק לעניין מעמדן, ודומה בעיני כי אכן - ומבלי שיש צורך להכריע בסיווגן של החלטות כאמור בהקשרים אחרים - הרי שבהקשר דנן לא ניתן לצרפן מבלי שהתבקשה וניתנה רשות לכך (וראו לעניין זה ע"א 4559/99 ביקל נ' ב.ע.פ בע"מ (12.7.2000)).

בהתאם לפסיקה הנזכרת, ולאחר עיון בסיכומים סבורה אני כי יש להורות על הוצאת המוצגים האמורים מתיק מוצגי המערערת, וכי אין היא רשאית להפנות למוצגים אלה בסיכומיה (אך אדגיש כי המערערת רשאית להותיר בסיכומיה טיעונים שהועלו בערכאה הדיונית כפי שהועלו שם).

בנסיבות העניין המערערת תגיש סיכומים מתוקנים מטעמה עד ליום 10.1.2018. כמו כן המזכירות תוציא מתיק מוצגיה את מוצגים ז', ט', כד', כה', כו', כז', כח' ו-ל' ותשיבם לידיה.

ככל שהמערערת מעוניינת בכך רשאית היא להגיש בקשה להוספת ראיות עד למועד האמור (מבלי לצרף את הראיות עצמן).

המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 2,000 ש"ח.