ע"א 1626/11 בנימין ברש נ. בשמת שר

השופט ח' מלצר:

1.

בתאריך 6.3.2013, במסגרת דיון בערעור, הגיעו הצדדים לתיק להסכם פשרה (להלן: הסכם הפשרה ), אשר קיבל תוקף של פסק דין. במסגרת הסכם הפשרה מונו המבקש והמשיב 2 ככונסי נכסים משותפים כדי להוציא לפועל את מכירת הבית, נשוא הערעור (להלן: בית ברש , או הבית ).

2.

בין ההסכמות שעוגנו בהסכם הפשרה נקבע – ביחס ל בית – כדלקמן:

"4.

מכירת הבית תתבצע בתוך 6 חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם זה.

5.

מתוך סכום התמורה למכירת בית ברש, לאחר ניכוי אגרות, היטלים והוצאות למעט ארנונה, אם יהיו, יקבל המערער (בנימין ברש) סכום של 612,000 ₪ ללא הצמדה וריבית ויתרת סכום התמורה תועבר למשיבה בשמת שר".

3.

מאז מתן פסק הדין, נעשו פעולות שונות כדי לממש את מכירת הבית,

ביניהן פרסום מכרז פומבי. במכרז זה התקבלו 3 הצעות, אשר עמדו בתנאי המכרז. עם זאת, גם ההצעה הגבוהה ביותר שהתקבלה (בסך של 1,400,000 ש"ח) – היתה נמוכה באופן משמעותי מהשווי של הבית על פי הערכת השמאי, וזאת אף לאחר שקלול הפחתה אפשרית בעקבות מכירה באמצעות כונס נכסים, שעלולה היתה, לטענת השמאי, להביא לירידת ערך של עד 15% משווי הבית (להלן: הערכת השמאי ).

4.

המשיב 2, אשר מייצג את האינטרס של המשיבה 1 (גב' בשמת שר), לא נתן הסכמתו למכירת הבית במחיר שהוצע, משום שעל פי תנאי הסכם הפשרה – מלוא ההפסד בשל מכירת הבית בפחות משוויו המוערך אמור להיות מושת על המשיבה 1. משכך הבית לא נמכר במסגרת המכרז הנ"ל, ומאז לא פורסם מכרז נוסף.

5.

משחלפה תקופה של כשנה ומחצה ממועד מתן פסק הדין, פנה המבקש בבקשה שלפנינו, בגדרה הוא עתר לשלושה סעדים:

הראשון , לאפשר פרסום מכרז נוסף למכירת הבית גם ללא חתימתו של המשיב.

השני, להורות כי תתקבל ההצעה הגבוהה ביותר, אשר תוגש במסגרת המכרז הנוסף.

השלישי, להורות על מינויו של ב"כ השני של המערער ב-ע"א 1626/11, עו"ד מ' פרימן, ככונס נכסים משותף נוסף למכירת הבית (בדיון שהתקיים בפנינו בתאריך 29.09.2014 ויתר המבקש על סעד זה).

6.

בתאריך 6.8.2014, מסר המבקש, בהתאם להחלטה מתאריך 3.8.2014, הודעת עדכון לפיה התקבלה הצעה חדשה לרכישת הבית בסך של 1,550,000 ש"ח. בתגובה מטעם המשיבים נמסר כי קיימת הצעה גבוה יותר בסכום של 1,750,000 ש"ח, אך זו תלויה גם בתנאים נוספים.

7.

בתאריך 29.09.2014 קיימנו דיון בבקשה, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בדבר המסגרת הדיונית הראויה לבירור הדברים בנסיבות שכאלו (לאחר פסק דין).

8.

בדיון חזרו הצדדים על האמור בהודעת העדכון, ובתגובה לדברים – המבקש מסר כי מי שהציע עד כה את ההצעה הגבוהה ביותר בסך של 1,550,000 ש"ח עדיין מוכן להיות מחויב לה (להלן: מציע א' ). המשיב 2 חזר ומסר אף הוא כי ההצעה בסך של 1,750,000 עומדת, למיטב הבנתו, בעינה.

9.

נוכח האמור בפיסקאות 7 ו-8 שלעיל – ומבלי להכריע בהיקף הסמכויות בבתר-ערעור – המבקש ידאג כי מציע א' יחתום בתוך 15 ימים ממועד החלטה זו, על הצעה בנוסח שמקובל על המבקש, וימציא לו ערבות בנקאית להבטחת מלוא סכום הצעתו. למציע א' גם יובהר כי יתכן והצעתו לא תיענה, היה ותוגש הצעה גבוהה

יותר ובלתי מותנית בתוך 15 ימים נוספים מעת שימסור הצעתו, בצירוף הערבות הבנקאית כאמור וכי קיימת אפשרות שתיערך התמחרות בינו לבין מציעים נוספים.

10.

למשיבים תינתן הזדמנות להציג הצעה גבוהה יותר במסגרת לוח הזמנים הנזכר בפיסקה 9 שלעיל שאינה מותנית מעבר לתנאים שהוזכרו לעיל

(ערבות בנקאית לגיבוי ההצעה והבהרה כי יתכן וההצעה לא תענה, או שתיערך התמחרות בינו לבין מציעים נוספים).

11.

היה והאמור בפיסקה 9 לגבי מציע א' לא יסתייע בלוח הזמנים הנקוב שם, כי אז יפורסם מכרז חוזר בתנאים שננקבו בפסק דיננו מתאריך 6.3.2013, בשינוים המחויבים מדחיית המועד.

היה ויהיו בפני המבקש והמשיב 2 שתי הצעות תקפות כאמור לעיל – הם יהיו רשאים לבצע את המכר להצעה הגבוהה יותר, או לערוך

התמחרות בין שני המציעים, זאת על פי החלטה משותפת של שניהם, ופסק דיננו מתאריך 06.03.2014 יחול על התמורה.

12.

אנו תקווה שהחלטנו זו תוביל לסיום מהיר של הליך מכירת הבית ולפתרון המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים.