ע"א 1736/06יצחק ניאקן נ. תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל ב

לפני בקשה לפטור מאגרה וערבון בהליך שבכותרת מטעם המערער ובקשה לדחיית ההליך על הסף מטעם המשיבה 1 ( להלן: המשיבה ). אדון תחילה בבקשה לדחייה על הסף.

1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי לקבל ערעור שהוגש על ידי המשיבה על החלטת המשיב 3, הנאמן על נכסי המערער ( להלן: הנאמן ) אשר דחה את בקשת המשיבה להארכת מועד להגשת תביעת חוב. לטענת המשיבה בהיות המערער פושט רגל, אין לו מעמד בהליכים הנוגעים לחיובי ממון המוטלים לחובת קופת הנאמן, וזכות העמידה לתבוע ולהיתבע בהליכים אלה יוחדה לנאמן לבדו. עוד נטען על ידה, כי המקרה דנן אינו בבחינת מקרה חריג בו המערער "נפגע" מההחלטה ובית המשפט רשאי, לפי שקול דעתו, לקבוע כי הוא בעל מעמד.

2.לטענת המערער, הוא היה צד להליכים שהתקיימו בבית משפט קמא, הוא נדרש להגיב לערעור ואכן הוא הגיש את תגובותיו לבית המשפט, בא כוחו ייצג אותו משך כל ההליך וכתבי בי דין הופנו אליו ישירות. עוד נטען כי המשיבה לא התנגדה להיותו צד להליך בבית משפט קמא, ולפיכך היא מושתקת כעת מלטעון בעניין מעמדו. כמו כן, לטענת המערער הוא "נפגע" מהחלטת בית משפט קמא, ועל כן זכותו לערער עליה.

3.לאחר ששקלתי בדבר, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לדחיית הערעור על הסף להידחות. עיון באסמכתאות שצורפו לתגובת המערער מעלה כי אכן, בפועל, הוא צורף כבעל דין להליך שנוהל בבית משפט קמא. לפי החלטת בית המשפט קמא מיום 14.3.05 הומצא למערער הערעור על החלטת הנאמן והוא נדרש להגיש תגובתו. המערער הגיב לערעור ביום 23.5.05. בית המשפט קבע את הערעור לדיון במעמד הצדדים. ב"כ המערער זומן לדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 7.12.05, ובמסגרת זאת הסכימו הצדדים, ובכלל זה ב"כ המערער, כי ההחלטה בערעור תינתן על ייסוד כתב הערעור ותגובות הצדדים. אמנם, מעצם החלטת בית המשפט קמא להעביר את בקשת המשיבה לתגובת המערער, אין להסיק בהכרח כי המערער צורף כמשיב נוסף בערעור. אולם דעתי היא, כי בנסיבות העניין, בחינת מכלול התנהלותו של בית משפט קמא, ובמיוחד זימון בא כוחו לדיון שנקבע לפניו, מעלה כי בית המשפט גילה דעתו כי המערער הוא בעל דין בערעור. במצב דברים זה, משהפך המערער לבעל דין בבית משפט קמא, אין למנוע ממנו מלתקוף את פסק הדין (השוו: ע"א 173/84 בן ציון נ' הנאמן על נכסי יהושע בן ציון, בפשיטת רגל , פ"ד לט(3) 757; ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' גורני , פ"ד מח(1), 830).

אוסיף, כי מכל מקום, בתגובתו לבקשה לדחיית ההליך על הסף הודיע הנאמן, כי אם אכן למערער אין מעמד בדין להגיש את הערעור, ורק הוא רשאי לעשות כן, אזי הוא מוכן שיראו בו כמי שערער מלכתחילה על החלטת בית משפט קמא. במצב דברים זה, אף אם הייתי סוברת כי המערער אינו רשאי להגיש את הערעור, הרי שנוכח הודעת הנאמן ניתן היה להורות על תיקון הערעור כך שיוסף הנאמן כמערער, ואין מקום לדחות את הערעור על הסף. נוכח המסקנה אליה הגעתי לעיל, איני רואה צורך להורות כן. התוצאה היא, כי הבקשה לדחיית ההליך על הסף נדחית.

4.אשר לבקשה לפטור מאגרה וערבון. לטענת המערער, מצבו הכלכלי והבריאותי אינו מאפשר לו לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. על פי הנטען, המערער הוכרז כפושט רגל, והא מתקיים מקצבה המוענקת לו מאת המוסד לביטוח לאומי בסך של 1,050 ₪ לחודש וכן מהשכרת מכסת הביצים בסך של 3,800 ₪ לחודש. עוד נטען כי ב"כ המערער מייצג אותו בהתנדבות. כמו כן, טוען המערער כי עקב הכרזתו כפושט רגל אין ביכולתו לעשות כל דיספוזיציה בנכסיו על מנת לגייס את הממון הנדרש, ואיש מקרוביו אינו מוכן לסייע לו במימון האגרה והערבון. לבסוף טוען המערער כי סיכויי ההליך טובים. המשיבה מתנגדת לבקשה.

5.אכן, הנטייה היא להפעיל בדרך גמישה את סמכות הפטור במצבים בהם מבקש הפטור מוכרז כפושט רגל (ראו: ע"א 4385/01 אלון נורית נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נה(5) 361). אולם גם במקרים אלה, מוטל על מבקש הפטור להניח לפני בית המשפט תשתית ראייתית בדבר מצבו הכלכלי אשר תצדיק היעתרות לבקשותיו (ראו: דנ"א 1952/02 יהושע בן ציון נ' מפרק בנק א"י בריטניה , תק-על 2000(2) 429). בענייננו, לא עמד המערער בנטל זה באופן מלא. המערער לא צירף אסמכתאות כלשהן, פרט לחשבון חשמל אחד, שיש בהן כדי לשפוך אור על הכנסותיו והוצאותיו. במצב דברים זה, אין בידי להיעתר לבקשותיו לפטור מאגרה ומערבון, וזאת ללא צורך לאמוד את סיכויי ההליך. יחד עם זאת, בשים לב למצבו של המערער כפושט רגל, תופחת האגרה לסך של 400 ₪. אשר לעירבון, בשים לב לכך שבבית משפט קמא לא חויב המערער בהוצאות, להיקפו הצר יחסית של ההליך ולמעמדם היחסי של הצדדים, יועמד העירבון על סך של 3,000 ₪ בלבד. העירבון יופקד תוך 21 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך לא צורך במתן הודעה נוספת.