ע"א 2641/03 הסוכנות היהודית לא"י נ. ציפורה אלמליח

בפניי בקשה לפטור את המבקשות מהפקדת ערבון בהליך שבכותרת.

אין חולק כי לגבי המבקשת 1, קיים הסדר לפיו התחייבות עצמית, שהפקידה בהנהלת בתי המשפט, יבוא במקום הפקדת ערבון (ראו ע"א 2181/02 הסוכנות היהודית לארץ ישראל נ' בית

נחמיה מושב עובדים בע"מ ). אין מניעה כי על יסוד התחייבות זו, תערוב מבקשת 1 להוצאות המשיבים, ומה גם שהובהר על ידי המבקשת 2 כי סכום ההוצאות שנפסק בבית משפט קמא ישולם בזמן הקרוב למשיבה 1, לאחר עיכובים בירוקרטים.

אשר לטענת המשיבה 1 כי המבקשת 2 אינה הסוכנות, וכי ההסדר עם הנהלת בתי המשפט אינו חל עליה, הרי שלכאורה יש ממש בטענה זו, גם אם מבקשת 2 היא חברה בת של מבקשת 1. עם זאת, אין בכך כדי לשנות את התוצאה. המבקשות הגישו את בקשת הרשות לערער ביחד. ממילא, כל חיוב בהוצאות שיושת במסגרת ההליך שבכותרת יחייב את שתיהן ביחד ולחוד. די, על כן, בערובה מספקת מצד המבקשת 1, על מנת להבטיח כי חיוב בהוצאות לטובת משיבה 1 אמנם יכובד, ואין צורך בהגשת ערובות נפרדות על ידי כל אחת מן המבקשות.

התוצאה היא שאני נעתר למבוקש. המבקשת 1 תמציא מכתב נלווה לכתב ההתחייבות שהופקד בהנהלת בתי המשפט, ואשר ינוסח באופן מוחלט, ויצויין בו כי סכום הוצאות שייפסק, אם ייפסק, בהליך שבכותרת, לטובת המשיבה 1 ישולם בתוך 10 ימים מיום פסיקת ההוצאות, וכי הסכום ישא הפרשי רבית והצמדה אם לא ישולם במועדו. כן יצויין בהתחייבות כי המבקשת 1 לא תעלה כל טענת קיזוז כלפי המשיבה, ולא תעלה כלפיה כל טענה הנובעת מיחסיה עם המבקשת (או עם מבקשת 2).