פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א 27/99
- א'
בפני:
כבוד השופט י' זמיר
המבקשים
:
1.
אברהם מרקוביץ
2.
יחיאל מרקוביץ
3.
מרלה נחמה
נגד
המשיב
ה :
אהובה פילו
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטה
1.המבקשים הם הבעלים של חנות ברחוב אבן גבירול בתל-אביב. החנות היא חלק מבית משותף. המשיבה היא הבעלים של חנות אחרת באותו בית. ביום 26.8.98 נתן בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו פסק-דין המחייב את המבקשים להרוס את הקירות וחלק מן התקרה של יחידת שירותים, המהווה חלק מהרכוש המשותף של הבית, וסופחה על-ידי המבקשים לחנותם. בית המשפט ציווה על המבקשים להשיב את המצב לקדמותו "בתוך 3 חודשים מיום 1.9.98", כלומר עד יום 1.12.98.
2.ביום 3.1.99, למעלה מארבעה חודשים לאחר שניתן פסק-הדין של בית המשפט המחוזי וחודש לאחר תום המועד לביצוע ההריסה על פי פסק-דין זה, הגישו המבקשים לבית משפט זה ערעור על פסק-הדין. הם צירפו להודעת הערעור בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד להכרעה בערעור. הם מנמקים בקשה זאת בכך ש"אי מתן צו עיכוב ביצוע יגרום למצב שבו גם אם יתקבל ערעורם של המבקשים הרי שיגרם למבקשים נזק בלתי הפיך". אולם המבקשים אינם מסבירים בבקשתם מדוע השתהו זמן כה רב מאז ניתן פסק-הדין, וכיצד מידת החומרה של הנזק הנטען על ידם לא הביאה אותם לפנות אל בית המשפט מבעוד מועד, טרם שחלפו שלושת החודשים שבית המשפט המחוזי קצב לביצוע ההריסה. המבקשים גם אינם מסבירים בבקשה מדוע לא פנו תחילה אל בית המשפט המחוזי וביקשו ממנו לעכב את הביצוע, ובמקום זה פנו ישר אל בית משפט זה.
3.סמכותו של בית משפט שלערעור לעכב את הביצוע של פסק-דין שניתן בערכאה הראשונה מותנית, כאמור בתקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, בכך שהערכאה שנתנה את פסק-הדין סירבה לעכב את ביצועו. ראו גם י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 862. המבקשים לא צירפו לבקשתם החלטה של בית המשפט המחוזי המסרבת לעכב את הביצוע של פסק-הדין. די בכך כדי למנוע בעד בית משפט זה לדון בבקשתם לעיכוב הביצוע.
4.בנסיבות אלה אני מחליט לעשות שימוש בסמכות המוקנית לי בתקנה 465(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, ולהורות על דחיית הבקשה ללא צורך בקבלת תשובה עליה.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ט"ז בטבת תשנ"ט (4.1.99).
ש ו פ
ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99000270.
I01