ע"א 303/00 הדר חברה לביטוח בע"מ נ. יחזקאל דניאל

1.המשיבים נפגעו בתאונת דרכים ואת נזקיהם הם תבעו מידי המבקשת. בית המשפט המחוזי חייב את המבקשת לשלם למשיב 1 סכום של 6,834,344 ש"ח ולמשיבה 2 סכום של 275,914 ש"ח בניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ותשלומים תכופים שהוקדמו להם.

המבקשת פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין ובית המשפט לא נעתר לה משני טעמים: ראשית, בשל שלא פרטה מהו הסכום המדויק אותו היא מבקשת לעכב ושנית, משום שבית המשפט לא שוכנע שלא ניתן יהיה להיפרע מהמשיבים אם תזכה המבקשת בערעור שהגישה.

2.בפועל שני הצדדים מערערים על פסק-הדין. המבקשת סבורה כי בית המשפט קמא הפריז בהערכת הנזק והיא מפרטת את ראשי הנזק שבהם ראוי היה לדעתה לפסוק פיצוי בשיעור נמוך יותר. היום היא טוענת כי היא חוששת כי אם תזכה בערעורה, יקשה עליה לגבות מהמשיבים כספים שיפסקו לטובתה, אם יפסקו. חשש זה אין היא מאמתת בתצהיר.

המשיבים הגישו אף הם ערעור כנגד פסק-הדין. על-פי טענתם, מיעט בית המשפט בהערכת נזקים. בית המשפט נמנע לטענתו מלפצות אותם על מלוא הפסדי ההשתכרות שלהם למרות שבפסק הדין קבע שהמשיב 1 איבד את כושר ההשתכרות כמעט במלואו והשתית את הפיצוי בראש הנזק של סיעוד על העסקת עובד זר בלא להביא בחשבון את הסיכון מפני העדר אפשרות להעסיק בעתיד עובדים זרים בארץ.

3.לאחר שבחנתי את הטענות בשני כתבי הערעור ועיינתי בבקשה לעיכוב ביצוע, מצאתי כי אין בהם ואין בה כדי להצדיק את עיכוב הביצוע. כאשר עורכים את האיזון בין האינטרס של הזוכה למימוש זכויותיו על-פי פסק הדין, בהתחשב בין השאר בנכותו הקשה, ובין האינטרס של המבקשת להבטחת כספה אם תזכה בערעור ובהעדר בסיס די לטענה בדבר חוסר האפשרות להיפרע מהמשיבים, אם יהיה צורך בכך - המסקנה היא שאין מקום להיעתר לבקשה. אשר על-כן אני דוחה את הבקשה.

משלא נתבקשה תשובה אין גם צו להוצאות.