ע"א 3103/11 חיים רוזנברג נ. בולוס גד תיירות ומלונאות בע"מ

לפניי בקשה מטעם המשיבה 10 להוצאת מסמכים מתיק המוצגים של המערער, ולמחיקת סעיפים מסיכומיו.

הכלל בדבר הראיות שניתן להציג לבית המשפט שלערעור, בגדרי תיק המוצגים, קבוע בדין (ראו תקנה 437(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ), והפסיקה חזרה והבהירה סוגיה זו בהחלטות רבות (ראו למשל ב"ש 153/06 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345 (1986)). הכלל המרכזי הוא כי בעל-דין רשאי לצרף מסמכים לתיק המוצגים רק אם אלה התקבלו כדין כראיה בערכאה הדיונית, או לחילופין התקבלו כראיה על-פי החלטה המתירה הגשת ראיות נוספות בערעור. ודוק: על-פי תקנה 457 לתקנות, בעל-דין בערעור אינו רשאי להציג ראיות נוספות שלא הוגשו והתקבלו על-ידי הערכאה הדיונית, אלא אם הדבר הותר במפורש על-ידי ערכאת הערעור. עוד יצוין כי כל עוד לא הוחלט להתיר את הגשת הראיה, אין בעל-הדין רשאי להתייחס אליה בכתבי טענותיו.

על רקע זה אבחן את הבקשה שלפניי:

א.

מוצגים 18-17: לאור ההחלטות שניתנו בעניין צירוף מסמכים אלה בערכאה הדיונית, לרבות החלטת בית משפט זה ברע"א 9489/09 שבה נדחתה בקשתו של המערער למתן רשות ערעור, ברי כי המערער לא היה רשאי לצרף מסמכים אלה לתיק המוצגים בערעור. על כן, אני מורה על הוצאת מסמכים אלה מתיק המוצגים. יצוין כי אין בהחלטתי זו כדי לשלול את עצם אפשרותו של המערער להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 25.10.2009 בגדרי הערעור (ראו תקנה 411 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 5834/03 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' חאדר , פ"ד נח(1) 854 (2003)).

ב.

מוצגים 39-20 ו- 45: מסמכים אלה צורפו על-ידי המערער לכתב התשובה שהגיש לבית המשפט המחוזי. מקובלת עליי טענתו של המערער כי משקבע בית המשפט המחוזי שהמסמכים מתקבלים כראיה ולוּ לעצם קיומם, ומשמסמכים אלה היו לפני בית המשפט, אין מקום להורות מקדמית על סילוקם מתיק המוצגים בערעור, זאת גם אם בית המשפט מיאן לראות בהם משום ראיה לאמיתות תוכנם. טענות הצדדים בעניין נפקותם של המסמכים והאפשרות להסתמך עליהם בהליך הערעור, שמורות להם.

ג.

מוצגים 40, 43-42: מסמכים אלה, כך נטען, צורפו לתגובותיהם של המשיבים

6-3 בבית המשפט קמא. המשיבה 10 טוענת כי משמשכו המשיבים הללו את התצהירים שתמכו בתגובותיהם – כמצוין בהחלטת בית המשפט המחוזי – ממילא משכו גם את המסמכים שצורפו לתגובות. המערער מצדו טוען כי התצהירים אמנם "נמשכו" אך לא התגובות ולא המסמכים שצורפו לתגובות. מסמכים אלה, לדבריו, התקבלו לתיק בית המשפט קמא ומעולם לא הוצאו ממנו. בנסיבות אלה, אין בחומר שלפניי כדי לבסס עילה מספקת להורות על סילוק המסמכים מתיק המוצגים – שוב, בלא לשלול את האפשרות לטעון בעניין נפקותם של המסמכים בהליך הערעור. גם טענות המשיבה 10 בדבר הסתמכות פסולה של המערער על טענות עובדתיות שהעלו המשיבים 6-3 בתגובותיהם אינה עניין לבחינה מקדמית בשלב זה, ויש להעלותה לפני ההרכב.

סיכומו של דבר: המזכירות תסיר מתיק המוצגים של המערער את מוצגים 18-17, ותשיבם לידי בא-כוחו. בנסיבות העניין ולאור התוצאה, אין צו להוצאות.