ע"א 3103/11 חיים רוזנברג נ. בולוס גד תיירות ומלונאות בע"מ

משניתנה על-ידִי החלטה מנומקת בבקשה להוצאת מוצגים, לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אין ככלל מקום לעיין בה מחדש (יובהר כי לא מדובר במצב של שינוי נסיבות). מעבר לכך אציין כי המסמכים הנדונים הוצגו לבית המשפט קמא ונכללו בתיק הערכאה הדיונית, זאת לאחר שבהחלטה מיום 1.11.2009 התקבלו כראיה לעצם קיומם. נכון הדבר שבית המשפט המחוזי שב והתייחס למסמכים בהחלטתו מיום 13.3.2011, עם זאת איני רואה להכריע בשאלה אם הכוונה הייתה לשלול את עצם קיומם של המסמכים בתיק – להבדיל משאלת קבילותם כראיה לאמיתות התוכן. יצוין בהקשר זה כי כבר בהחלטה מיום 1.11.2009 הותיר בית המשפט את שאלת הגשת המסמכים כ"ראיה לאמיתות התוכן" פתוחה, וכי גם בהצגת "תמצית טענות המשיבים" בסעיף 4(ג) להחלטה מיום 13.3.2011, הדגש הוא על אמיתות התוכן.

הבקשה לעיון חוזר נדחית אפוא. כפי שקבעתי בהחלטתי מיום 26.6.2012, טענות הצדדים בדבר נפקותם של המסמכים שסומנו מוצגים 39-22 ו- 45, והאפשרות להסתמך עליהם בהליך הערעור, שמורות להם.