ע"א 393/22 יוסף חיים אסולין נ. עו"ד יעקב לנגה

1.

הערעור שלפניי הוגש לבית משפט זה ביום 16.01.2022, על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' עאסי ) בגדרי פש"ר 24039-04-13 מיום 13.10.2021 (להלן: ההחלטה ).

2.

אמש, ביום 21.06.2022, כשישה חודשים אחר הגשת הערעור – הוגשה על-ידי המערער בקשה למתן החלטה וקביעת מועד דיון בערעור, וכך הובא התיק לעיוני. מקריאת נימוקי הערעור עולה, כי שלובה בין עתירותיו של המערער גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה – אולם כאמור, על-ידי המערער לא הוגשה בקשה נפרדת כמתבקש, וכך לא נדונו טענותיו של המערער בנדון, עד לעת זו.

3.

מושכל יסוד הוא שאין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב מימוש פסק דין או להצדיק מתן צו מניעה זמני (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות )). על בעל דין המבקש לחרוג מכלל זה, להוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים – סיכויים טובים לזכייתו בערעור, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שני תנאים אלה מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר לא אחת נקבע כי הבכורה מוקנית לשיקול בדבר "מאזן הנוחות" (ע"א 3269/22 יורם כהן נ' כונס הנכסים , פסקה 6 (13.06.2022)).

ודוק; להבדיל מן הערעור לגופו, על מנת לזכות בסעד של עיכוב ביצוע שומה על המבקש לטעון גם לעניין מאזן הנוחות, ולהוכיח כי שקלולם של שני התנאים נוטה לטובתו. בהינתן הבדלים אלה, הגם שעל פני הדברים התקנות אינן טומנות בחובן הוראה מפורשת להגשת בקשת עיכוב ביצוע נפרדת , הדעת נותנת כי זו היא הדרך הראויה לעשות כן, דרך המלך (ראו והשוו: עע"מ 8689/03

הממונה על העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות נ' העמותה למען מדע מוסרי , פ"ד נז(6) 953, 960 (2003)).

4.

בערעור שלפניי – נוסף על אי-הגשת בקשה נפרדת לעיכוב ביצוע, גם בגוף הערעור עצמו, לא נומק כדבעי מדוע מתקיימים בנסיבות כאן התנאים למתן סעד של עיכוב ביצוע. וכך, גם הבקשה למתן החלטה שהוגשה לפניי עתה, הוגשה בחלוף למעלה משישה חודשים ממועד הגשת הערעור , וגם בכך יש משום טעם לפגם. בפרט נכוחים הדברים שעה שחלוף הזמן, כשלעצמו, עשוי בנסיבות כגון דא לאיין את הסעד של עיכוב ביצוע – וכך ייתכן במקרה זה, בשים לב לעניינה של ההחלטה מושא הערעור שבכותרת.

2.

כך, עניינה של ההחלטה מושא הערעור, באישור הסכם מכר שנערך ביום 06.05.2021 בין הנאמן לנכסי החייבת דודיאן ענת (גרושתו של המערער) לבין צד ג' – בקשר עם נכסים המהווים לטענת המערער רכושו הוא , ולא רכושה של גרושתו, החייבת.

בתמצית, טוען המערער כי הנאמן פעל למימוש נכסים אשר יצאו מידה של החייבת לפני כ-17 שנה , כחלק מהסכם הגירושין שנחתם ואושר על-ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע עוד ביום 21.01.1996 (מ"א 1979/95); וכן בהתאם להסכם מאוחר יותר בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה ביום 26.11.2002 (תמ"ש 007112/97). על אף האמור, ונוכח הנסיבות והאירועים אשר פורטו בכתב הערעור, טרם עלה בידי המערער להסדיר את רישום מלוא הזכויות בנכס על שמו – גם במועד זה.

במנותק מאירועים אלה, בחלוף למעלה מעשר שנים מחתימת אחרון ההסכמים בין המערער לבין גרושתו – פנתה הגרושה בשנת 2013 להליכי חדלות פירעון, וצו כינוס נכסים ניתן לה, לבקשתה, ביום 13.02.2013. בחלוף עוד כשלוש שנים ממועד פתיחת הליכי פשיטת הרגל, עלה בידי הנאמן לגלות כי חלק מן הזכויות בנכסים עוד רשומות על שמה של החייבת – ומעת זו החל הנאמן לפעול למימוש הנכסים, חרף העובדה כי המערער עמד שוב ושוב על כך כי מדובר בנכסיו הוא, ולא בנכסי גרושתו החייבת.

בסופם של כל אלו – אושרה על-ידי בית משפט קמא בקשה לפירוק שיתוף שהוגשה על-ידי הנאמן בקשר עם הנכסים מושא המחלוקת; ובהמשך, אושרה מכירתם – ועל החלטה זו הוגש הערעור שבכותרת.

6.

אציין, כי בלטה לעיניי העובדה ש ייצוגו של המערער – לכל אורכו של ההליך לפני בית המשפט המחוזי, במהלכו (עת אושרה בקשת הנאמן לפירוק שיתוף בנכסים, ללא תגובת המערער לגופא); בסופו (בעת אישור המכר); וכן בגדרי הליך זה – השתנה והתחלף, ולעיתים אף לא היה כלל. כך בראשיתו, יוצג המערער על-ידי עורכי דין מטעם עמותה התומכת בהלומי קרב ("לא מפקירים פצועים בשטח"); ובהמשך, על-ידי עורכי דין מטעם לשכת עורכי הדין (במסגרת פרויקט "שכר מצווה"). כמפורט בהודעת הערעור, זכאותו של המערער לסיוע נובעת משכך שאין ידו משגת, לצד הכרתו על-ידי משרד הביטחון ושירותי הפסיכיאטריה כמי שסובל מפוסט טראומה.

וכך גם לא נעלם מעיניי, כי ההחלטה מושא ערעור זה – ניתנה על-ידי בית משפט קמא בתוך פרוטוקול הדיון, בהעדר הצדדים (וזאת, חרף חתימתה בשוליה כי "ניתנה במעמד הצדדים"). על-פי הנטען בערעור, ההחלטה אף לא נשלחה מטעם בית המשפט לצדדים עד ליום 01.12.2021, וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט בתום הדיון בו התבקש עיכוב ביצוע המכר, בה נקבע כי "החלטה תשלח לצדדים".

7.

מכל אלה, למקרא הבקשה ונימוקיה, מבלי לטעת מסמרות ועל-פני הדברים בלבד, בהתייחס לסיכויי הערעור, מאזן הנוחות ומשקלם של כל אלו יחד – מצאתי לנכון, טרם החלטה בבקשה, לאפשר למערער להגיש הודעת עדכון על אודות מצב הליכי המכר בגדרי תיק פשיטת הרגל. בראי שינוי הנסיבות שיתואר, וככל שימצא המערער לנכון לעמוד על מתן הסעד, תוגש על-ידו בפרק הזמן האמור גם בקשה נפרדת – ומנומקת – לעיכוב ביצוע.

הודעת העדכון (ובקשה מנומקת, ככל שימצא לנכון להגישה), תוגשנה על-ידי המערער עד ליום 29.06.2022.

8.

ב"כ המערער יביא דבר מתן החלטתי זו לידיעת בית משפט של פשיטת רגל, כאשר מצופה כי בפרק הזמן האמור, ועד למתן החלטה אחרת – לא תעשה על-ידי המשיבים פעולה המשנה מן המצב הקיים או עשויה לאיין את המשך בירור הבקשה שבכותרת.