ע"א 4123/05 אגבאריה מחמוד נ. חמזה מחאמיד

ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת ר' למלשטריך-לטר) מיום 14.4.05, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 6113/02.

1.המערער נתבע על-ידי המשיב בבית משפט השלום בחיפה בתובענה כספית, שעניינה עסקה למכירת רכב. עובר לדיון ההוכחות הקבוע ליום 14.4.05, באו בעלי הדין בדברים ביניהם, במטרה להגיע לפשרה אשר תייתר שמיעת הוכחות בתיק. ניסיונותיהם להגיע לפשרה לא צלחו, ועל כן ביקשו הם בפתח הדיון את עזרת בית המשפט. בית המשפט הבהיר לצדדים שהתשתית העובדתית בתיק טרם התבהרה במלואה, שכן טרם הומצא בפניו תצהיר המערער. בית המשפט ניסה לקדם את הצדדים לקראת פשרה בתיק, בהתאם לבקשתם, אולם גם ניסיונות אלה לא צלחו.

2.בשלב זה ביקש המערער את פסילת בית המשפט. לטענתו, בית המשפט רמז כי בכוונתו לקבל את התביעה במלואה למרות שהתקיים משא-ומתן קודם בין הצדדים שמתוכו נובע כי המשיב מוכן להפחית מסכום תביעתו. המערער טען כי מדברי בית המשפט עלה שדעתו נתגבשה בעניין נשוא התובענה לטובת המשיב, ועל כן התקיימו התנאים לפסילתו.

3.בית המשפט דחה על אתר את בקשת הפסילה. בנימוקי הדחייה נכתב כי הדיון שהתקיים עד כה היה לא פורמלי, ונועד לסייע לצדדים להגיע לפשרה, כפי שהם בעצמם ביקשו. בית המשפט הציג בפני הצדדים את קשת הסיכונים והסיכויים וסייג את דבריו לאור העדרה של תשתית עובדתית מלאה.

4.בהוראת בית המשפט, נמשך הדיון בתובענה והחלה שמיעת הוכחות. במהלך הדיון ביקש המערער פעמיים נוספות את פסילת בית המשפט, שכן לטענתו בית המשפט הפגין עוינות כלפיו וכלפי בא-כוחו, הזהיר אותו מפני פסיקת הוצאות אישיות כנגדו, התערב בחקירה הנגדית של המשיב ואף הביע אי אמון ביושרו של בא-כוח המערער. בית המשפט דחה גם בקשות אלה בנימוק שאין הן מגלות עילה פסילה, וככל הנראה בכוונת בא-כוח המערער שלא לסיים את שמיעת ההוכחות.

על החלטות אלה הוגש הערעור שבפני, בו חוזר המערער על טענותיו. כן מבקש הוא להורות על הפסקת הדיון בבית המשפט עד למתן הכרעה בערעור.

5.דין הערעור להידחות. בקשות הפסלות וערעור הפסלות שהגיש המערער אינן מגלות כל עילה לפסילת בית המשפט ואין בהם משום חשש ממשי למשוא פנים, המצדיק את אותה פסילה (ראו סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). אשר למגעים שניהל בית המשפט במטרה להביא את הצדדים לכדי פשרה, כבר נקבע, לא אחת, כי עצם העובדה שבית המשפט ניסה להגיע להסכמה על-מנת שניתן יהיה להביא את הדיון לסיומו, אינה מצביעה על גיבוש דעה מוגמרת באותו עניין ( ע"א 7265/98 חליחל נ' ברסקי , פ"ד נב(5) 477, 479; ע"א 7281/04 נאות דברת פיתוח ובנין נ' טיסונה (לא פורסם)). קל וחומר כאשר מועד העלאת ההצעה קודם לשמיעת ההוכחות ( ע"א 5692/04 מוסך המרכבה (חולון 1992) נ' אלינובק (לא פורסם)). כבר נפסק בעבר, כי בית המשפט רשאי להביע את דעתו על סיכויי התביעה וההגנה, דעה שהיא רק בבחינת השערה לכאורה לפי שלב השמיעה שבו נתון ההליך השיפוטי (ע"א 4609/04 עיריית נצרת עילית נ' א.ר.א.ב. בונוס (לא פורסם)). הבעת עמדה כזו על-ידי בית המשפט, בסגנון זהיר, אין בה כדי לפסלו מלהמשיך בדיון (ע"א 7362/03 בן חיים נ' ניסים (לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חב' לפיננסים נ' ראזק , פ"ד מד(3) 758, 761). אף אם בית המשפט הביע דעה אודות ההליך שבפניו, הרי שדעה זו הובעה בשלב מוקדם של ההליך, לפני שמיעת טיעוני הצדדים, ואין בה כדי להעיד כי "ננעל" ליבו של בית המשפט (ע"א 15/02 קוזטשי נ' א.ש. פסיפס (לא פורסם); ע"א 5796/97 פניציה מפעלי זכוכית ישראליים נ' רונן , פ"ד נב(1) 90, 96).

6.דין דומה יש לייעד ליתר טענות המערער. עיינתי בפרוטוקול הדיון ובהחלטות בית המשפט. באתי למסקנה שאין בכל אלה משום חשש ממשי למשוא פנים. החלטות בית המשפט והערותיו במהלך הדיון אינן חורגות מסדר ניהול הדיון הרגיל ומסמכותו להפנות שאלות מיוזמתו לעדים ולבעלי הדין (ע"א 3863/04 הג'ונגל של אלי (1998) פרדסיה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם);

ע"א 4338/98 וונצובסקי נ' הבנק הבינלאומי הראשון (לא פורסם); ע"א 3145/97 חמודה נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם)).

אשר על כן, הערעור נדחה. ממילא מתייתרת בקשת המערער להפסקת הדיון בבית משפט השלום והיא נדחית בזאת. המערער יישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪.