פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
4779/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקש:
סובחי שעבאן
נ ג ד
המשיב:
פקיד שומה רמלה
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 22.3.09 בעמ"ה 1259/01 שניתן על-ידי כבוד השופט
מגן אלטוביה
בשם המבקש:
עו"ד מרגלית ליפשיץ
בשם המשיב:
עו"ד רונן דוידי, פרקליטות המדינה
החלטה
1.
זו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט מגן אלטוביה), אשר התווה את העקרונות לעריכת שומת המס להכנסות המבקש מן המוסך שבבעלותו. בעקבות פסק הדין, נערכה למבקש שומה חדשה, שבגינה מבוקש עיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש לבית משפט זה על פסק הדין.
2.
המבקש מתגורר בכפר דהאמש, בפאתיה הצפוניים של העיר רמלה. בתחילה עסק בחקלאות, ולאחר מכן עשה הסבה ופתח "מוסך מדרכה" לציוד כבד, דהיינו, מוסך הכולל מכונאי יחיד, המעניק שירותי טיפול לרכב בשטח פתוח. המבקש נדד באזור מגוריו, וחילץ ציוד כבד שהתקלקל, או תיקן ציוד כבד על המדרכה, בסמוך למקום מגוריו. לימים, ומשקנה לו מוניטין, החליט המבקש להקים לו בית מלאכה לתיקון ציוד כבד. בשנת 1998 החל המבקש בבניית סככה בחלקת קרקע ליד בית המשפחה בכפר, ולטענתו, רק בשנת 1999 היה העסק ראוי לתואר "מוסך".
3.
בשנת 2000 דרש המשיב מן המבקש תוספת מס עבור השנים 1994-1999. ספריו של המבקש לשנים אלה נפסלו, והמשיב הוציא למבקש שומות לפי מיטב השפיטה. לטענת המבקש, בשומות אלה, קצב לו המשיב מחזור הגבוה פי שניים ויותר מן המחזור המוצהר.
4.
על כך ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
5.
בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעורו של המבקש. באשר לפסילת ספריו של המבקש הערעור נדחה, ונקבע כי בדין נפסלו הפנקסים, אשר לא נוהלו בהקפדה הנדרשת. ואולם, לגבי השומה גופה התקבל הערעור באופן חלקי. בית המשפט המחוזי קבע, כי בעריכת שומתו של המבקש, המשיב לא הצביע על רכישות הוניות לא מוסברות, וכי ערך את הבדיקות בעסק בלי לפקוד את המקום, בניגוד להוראת ביצוע של רשות המיסים. עוד נקבע, כי המשיב לא השווה את נתוני המוסך של המבקש למוסכים אחרים, ונמנע משימוש בעקרונות התדריך הכלכלי. נוכח זאת נקבע, כי המבקש נשא בנטל והוכיח כי השומה שערך לו המשיב היתה מופרזת. על כן, נקבע כי על המשיב לתקן את השומות, כך שיבטאו נכונה את התפתחות העסק. כן חוייב המשיב בהוצאות ושכ"ט המבקש.
בעקבות פסק הדין הוצאו למבקש שומות חדשות, על-פיהן נדרש לשלם סך של כ-1.5 מיליון ש"ח.
6.
המבקש ערער על פסק הדין. בערעורו הוא קובל הן על פסילת ספריו, והן על השומות החדשות שהוצאו לו. לטענתו, התחשיב שערך בית המשפט המחוזי אינו מתיישב עם טענותיו שנתקבלו בפסק הדין, ומנוגד למציאות העסקית לפיה התנהל עסקו בשנים הרלוונטיות. הוא פורש בערעורו טעמים פרטניים רבים לאי-תקפותן של השומות.
7.
במקביל להגשת הערעור, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עד להכרעה בערעור שהגיש לבית משפט זה.
8.
ביום 15.6.09 החליט בית המשפט המחוזי לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק הדין בכפוף לתנאים הבאים: על המבקש לשלם, מתוך סכום המס הכולל הפרשי הצמדה וריבית, סך של 360,000 ש"ח, עד ליום 25.12.09, וכן להפקיד ערבות אישית חתומה בידי שלושה ערבים על סך של מיליון ש"ח, תוך 30 יום מיום מתן ההחלטה (15.6.09), או לתת ערבות אחרת להבטחת סכום זה לשביעות רצון המשיב. כן נקבע, כי על הערבות האישית להיחתם בידי ערבים ראויים, אשר יציגו אישורי שכר או ראיות בדבר יכולתם הכלכלית. בכפוף לעמידה בתנאים אלה, נקבע כי ביצוע פסק הדין יעוכב.
9.
בעקבות החלטה זו פנה המבקש לבית משפט זה בבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע פסק הדין, בטענה כי קביעת התנאים האמורים, מהווה, מבחינתו, דחייה, למעשה, של בקשתו לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענת המבקש, ישנם סיכויים טובים לקבלת ערעורו, בשים לב לקביעות העובדתיות החד-משמעיות בפסק הדין, ואשר בהן עמדתו התקבלה למעשה. הוא מצביע בבקשתו על מספר טעויות שנפלו, לגישתו, בפסק הדין קמא.
לענין מאזן הנוחות טוען המבקש, כי המקרה הנוכחי הוא מקרה חריג, בו מימוש פסק הדין ונקיטת הליכי גבייה ימיטו אסון של ממש עליו ועל בני משפחתו, ויביאו בהכרח להתמוטטותו הכלכלית. זאת, מאחר שהוא ייאלץ לסגור את המוסך, ויאבד בכך את מקור הפרנסה היחיד שלו ושל משפחתו הגדולה, הסמוכה על שולחנו. המבקש מוסיף, כי אין בידיו נכסים נזילים מהם יוכל לשלם את החוב הנטען בשומות, והכנסות התא המשפחתי מהמוסך מספיקות אך בדוחק לכיסוי ההוצאות השוטפות של המשפחה. בנוסף, הליכי הגבייה, הכרוכים במשלוח הודעות עיקול ללקוחות, לספקים ולבנקים, עלולים לפגוע במוניטין שלו, ובאמינות שרכש במהלך שנות עבודתו כבעל עסק עצמאי. לכל אלה מתווסף גם נזק נפשי שאינו ניתן לתיקון, וכן חשש שבני משפחתו הקרובים, אשר חלקם עבדו עד כה במוסך, יתדרדרו לעולם הפשע שפשה במקום מגוריו. עוד מצויין, כי חשבון הבנק של המבקש מצוי ביתרת חובה של כ-130,000 ש"ח.
נוכח כל האמור, מתבקש עיכוב ביצועו של פסק הדין, ולחלופין, מבוקש להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין כנגד עיקול ברישום של המיטלטלין המצויים במוסך, שמהותם וערכם הכספי מפורטים ברשימה אשר צורפה לבקשה.
10.
לטענת המשיב, אין מקום להורות על ביצוע פסק הדין, משני טעמים: האחד, סיכויי הערעור נמוכים, מפני שטענות המבקש מופנות כנגד ממצאים שבמהימנות ובעובדה שנקבעו בידי בית המשפט המחוזי, ובכגון אלה ערכאת הערעור לא בנקל תתערב. כך ככלל, וכך במיוחד כשמ דובר
בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בשבתו בערעור על שומה לפי מיטב השפיטה שהוצאה לנישום לאחר שפנקסיו נפסלו. הדברים נכונים במיוחד במקרה זה, בו בחן בית המשפט המחוזי את טענות המבקש לעומקן, בדק את השומה על-פי מיטב השפיטה שערך המשיב, וקבע לאחר בחינת העובדות כי יש לשנות מספר פרמטרים בשומה בהתאם לכללים שקבע המשיב. שנית, נטען, כי המשיב בערעור הוא למעשה מדינת ישראל, ועל כן לא קיים קושי בהשבת המצב לקדמותו ובהחזרת כספים שנגבו אם הערעור יתקבל, כולו או בחלקו. המשיב מוסיף, כי המבקש לא עמד בנטל השכנוע לקיומו של נזק שאינו ניתן לתיקון אם יתקבל הערעור וביצוע פסק הדין לא יעוכב. טענותיו של המבקש לגבי הפגיעה הכלכלית הצפויה במוניטין שצבר, אם הערעור יתקבל, הן כלליות וסתמיות.
11.
נתתי דעתי לטענות הצדדים, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, וכי יש להותיר בעינה את החלטת בית המשפט המחוזי לעכב באופן חלקי את ביצוע פסק הדין בכפוף לתנאים מסוימים, שעל המבקש לקיימם.
12.
על-פי תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". בבסיס העקרון כי, דרך כלל, יש לבצע פסק דין בסמוך לאחר הינתנו ניצבת התפיסה, כי לאחר שהמחלוקת בין הצדדים התבררה והוכרעה בידי ערכאה שיפוטית מוסמכת, ראוי לאפשר לזוכה ליהנות מפירות זכייתו (ע"א 5192/06 וינברג נ' מנהל מס שבח מחוז תל אביב (לא פורסמה, 1.8.07); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי ,
672 (מהדורה עשירית, 2009)). הדברים אמורים ביתר שאת כשמ דובר בביצועו של פסק דין המטיל חיוב כספי, אשר ההנחה לגביו היא, בדרך כלל, כי ביצועו המיידי לא ימנע את השבת המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור (ע"א 8777/08 מריסאת נ' מריסאת , פיסקה 7
(לא פורסמה, 8.2.09); ע"א 7946/04 ברקוביץ נ' עו"ד יאיר אשכולי - בתפקידו כמפרק חברת ברק א.צ. תעשיות פלסטיקה ושיווק בע"מ , פיסקה 9
(לא פורסמה, 28.2.05)).
עם זאת, רשאי בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע החלטה, וכן להתנות את העיכוב בתנאים שייראו לו, לרבות מתן ערובה מתאימה מאת בעל הדין המבקש את העיכוב (תקנות 467 ו-469 לתקנות סדר הדין האזרחי). בית המשפט יורה על עיכוב ביצועה של החלטה, מקום שהמבקש מצביע על סיכויים טובים לערעור להתקבל, וכאשר העלה טעמים משכנעים לכך כי ביצוע מיידי של ההחלטה טרם הכרעה בערעור יקשה ביותר על השבת המצב לקדמותו, או יהפוך אותה לבלתי אפשרית אם הערעור יתקבל, או כי עלול להיגרם לו נזק שאינו בר-תיקון ( בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה , פ"ד נ(5) 403, 405 (1997) (להלן - ענין חנני )) .
13.
דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, וראוי לאמץ את החלטת בית המשפט קמא. אין לומר כי סיכויי הערעור טובים, מאחר שמ דובר בפסק דין שעניינו קביעות עובדה מובהקות שהסיכוי להתערבות בו בידי ערכאת ערעור אינו גבוה. כמו כן, המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
14.
אשר למאזן הנוחות, ראשית , מבחינת המשיב, אין קושי בהשבת המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל במלואו או בחלקו, שהרי מ דובר במשיב שהוא המדינה, ולא בגורם פרטי (ענין חנני , שם, בעמ' 405; ע"א 8305/06 הקודחים שבת בע"מ נ' מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ אשדוד , פיסקה ח
(לא פורסמה, 15.3.09)).
שנית , מבחינת המבקש, דרך כלל, מצב כלכלי של מי שהוטל עליו חיוב כספי בהחלטה שיפוטית אינו מהווה שיקול לעיכוב ביצוע פסק הדין (זוסמן, סדרי הדין האזרחי , 859 (מהד' שביעית, 1995); ע"א 9351/07 הוועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' נגל , פיסקה 5
(לא פורסמה, 23.12.07)). בנסיבות חריגות וקיצוניות, ומקום שקיים חשש להתמוטטות כלכלית, עשוי מצבו הכלכלי של בעל דין שהוטל עליו חיוב כספי להילקח בחשבון לצורך עיכוב ביצועו של הפסק. אולם, הדבר מותנה, בין היתר, בכך שמבקש העיכוב יניח תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים העלולים להיגרם לו אם הפסק לא יעוכב. לצורך כך, על המבקש להגיש, בין היתר, תצהיר מפורט הכולל פירוט העובדות עליהן נסמכות טענותיו בענין זה (ענין חנני , שם; ע"א 891/08 אי.די.אר איטום ובניה 1992 בע"מ נ' מס ערך מוסף פתח תקווה , פיסקה 5
(לא פורסמה, 13.4.08); ע"א 10347/07 איבגי נ' מנהל מס שבח מקרקעין, איזור מרכז , פיסקה 6
(לא פורסמה, 1.4.09)).
בענייננו, המבקש העלה טענה כללית בדבר מצבו הכלכלי והחשש כי ייפגע קשות אם פסק הדין יבוצע טרם ההכרעה בערעור, אך זאת בלא שהניח תשתית עובדתית כלשהי לכך. יתר על כן, על-פי התנאים שקבע בית המשפט קמא, מרבית סכום החיוב הכספי על-פי פסק הדין עוכב, והמבקש נדרש לשלם בשלב זה סכום של 360,000 ש"ח עד סוף חודש דצמבר 2009, ולגבי היתרה נדרש לתת ערבות של 1 מיליון ש"ח בחתימת ערבים. לא הובא כל ביסוס להעדר יכולתו לעמוד בתנאי ביניים אלה, והתנאים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי לצורך עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין נראים מאוזנים וסבירים.
15.
בנסיבות הענין, בית המשפט המחוזי הלך כברת דרך לקראת המבקש, בהסכמתו להורות על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין עד להכרעה בערעור, בכפיפות לתנאים שקבע, באזנו בין האינטרס של המבקש, לבין עניינם של המדינה והציבור בביצוע מיידי של פסק הדין. יש להותיר, על כן, תנאים אלה על כנם, תוך הארכת המועד שנקבע בהחלטת בית משפט קמא להפקדת הערבויות על-ידי המבקש עד ליום 30.8.09. ברי, כי אם המבקש לא יעמוד בתנאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי, יעמוד מלוא פסק הדין לביצוע מיידי.
אין צריך לומר, כי גם על המשיב מוטלת חובה לבצע את החיוב הכספי שהוטל עליו בפסק הדין נשוא הערעור.
16.
הבקשה נדחית בכפיפות לאמור לעיל, בלא צו להוצאות.
ניתנה היום,
ח' באב התשס"ט (29.7.09).
ש ו פ ט ת