ע"א 5333/14 נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ. לזרוב אדמונד ואח'

1.ביום 28.3.2016 ניתן פסק דיננו בערעור דנא, במסגרתו התקבל ערעור המבקשת, בוטל פסק הדין נשוא הערעור והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי. בבקשתה מיום 2.4.2017, שהוגשה בחלוף כשנה ממועד מתן פסק הדין, ביקשה המבקשת שתיחתם פסיקתה שתורה, בין היתר, כי יוחזר לה פיצוי בסך 50,000 ש"ח ששילמה למשיב 3 בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי שבוטל. המבקשת ציינה, כי כל המשיבים השיבו לה את הסכומים ששילמה להם, למעט המשיב 3, ועל-אף שדרשה זאת ממנו. המשיבים ציינו בתגובתם לבקשה שכל הסכומים האמורים לרבות סכום הפיצוי ששולם למשיב 3

הושבו למבקשת זה מכבר; וצירפו העתקים של ההמחאות הרלבנטיות לפקודת המבקשת שנחתמו בחודשים אפריל ומאי בשנת 2016.

2.המבקשת נתבקשה להשיב עד ליום 8.5.2017 לאמור בתגובת המשיבים, אולם עד עתה טרם הוגשה תשובתה. במצב דברים זה אין אלא להניח כי הצדק עם המשיבים, כי הסכומים האמורים הושבו במלואם למבקשת זה מכבר, ולפיכך אין כל צידוק להיעתר לבקשה דנא. זאת ועוד, לכאורה גם לא היה מקום להיעתר לבקשה גופה מהטעם שהפסיקתה שהתבקשה אינה בגדר חזרה מדויקת על הוראות פסק הדין, אשר לא כלל הוראת השבה של סכומים ששולמו (רע"א 4148/05 מודום ייעוץ והכוונה בע"מ נ' בולוס , פסקה 2 (30.6.2005); ע"א 4587/01 שפלטר נ' שובל

(22.7.2007)) .

הבקשה נדחית. התנהלות המבקשת, אשר הגישה בקשת סרק, גרמה לביטול זמנם של בית המשפט ושל המשיבים והיא תישא בשכר טרחת בא-כוח המשיבים בסך 3,000 ש"ח.