ע"א 562/19 זקלר חיים ד"ר נ. לב לבונטין בע"מ

1.

לפניי בקשות לתיקון הודעת הערעור ולתיקון סיכומי המערערים בהליך שבכותרת. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.

הערעור שבכותרת מופנה כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 24606-02-13 מיום 6.12.2018 (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר ) (להלן: פסק-הדין ). במסגרת פסק-הדין נדחתה תביעה שהגישו המערערים כנגד המשיבים על רקע התקשרות עסקית להקמת פרויקט של בניין מגורים בתל אביב-יפו (להלן: הפרויקט ). בכתב התביעה עתרו המערערים לסעד המצהיר על בעלותם ברבע ממניות ומרווחי המשיבה 1 אשר הוקמה לצורך ביצוע הפרויקט (להלן, בהתאמה: הסעד ההצהרתי ו- החברה ). לחלופין, עתרו המערערים לסעדים כספיים שונים ובהם סעד לתשלום דמי יזמות ושכר ראוי בגין פועלם בהקמת הפרויקט (להלן: הסעד החלופי ). בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם של המערערים על כל חלקיה, לרבות הסעד החלופי. על רקע זה הגישו המערערים את הודעת הערעור שבכותרת. לאחר הפקדת העירבון ובעקבות צו סיכומי הטענות ובהתאם לו, הגישו המערערים ביום 25.6.2019 את סיכומיהם בערעור. אין מחלוקת כי הודעת הערעור וסיכומי טענות המערערים התמקדו בדחיית הסעד ההצהרתי . ביום 13.8.2019, ובטרם הוגשו סיכומי המשיבים, הגישו המערערים בקשה להוספת טענה לסיכום טענותיהם (להלן: הבקשה לתיקון הסיכומים ). בבקשה זו ציינו המערערים כי הם מעוניינים להוסיף לסיכומיהם את הטענה שלפיה היה על בית המשפט קמא "[...] לקבוע לפחות כי המערערים זכאים לדמי יזמות ושכר ראוי

[...]" וכי "[...] יש לדחות את נימוקי פסק הדין לעניין דמי היזמות והשכר הראוי [...]". המערערים הדגישו כי טענות אלה, המתמקדות בדחיית הסעד החלופי , נשמטו מסיכומיהם עקב שגגה. עם זאת, המערערים הבהירו כי בהודעת הערעור התייחסו הם גם לסוגיית הסעד החלופי והם הפנו בהקשר זה לסעיף 8 בהודעת הערעור שבו הובא תיאור עובדתי של הסעדים השונים שנתבקשו בכתב התביעה, לרבות הסעד החלופי.

4.

המשיבים מתנגדים מצדם לבקשה לתיקון הסיכומים. לטענתם, המערערים בחרו באופן מושכל ומודע שלא לכלול בהודעת הערעור נימוקים המתייחסים לדחיית הסעד החלופי. עוד טוענים המשיבים כי התיקון המבוקש הינו בגדר הרחבת חזית אסורה ועל כן גם מטעם זה אין מקום להתיר את התיקון המבוקש. בתגובתם לתשובת המשיבים טוענים המערערים כי אין מדובר בנימוק ערעורי חדש, שכן הודעת הערעור הוגשה על פסק הדין כולו ומתייחסת, מטבע הדברים, אף לדחיית הסעד החלופי. עם זאת, בשים לב להתנגדותם של המשיבים לבקשה לתיקון הסיכומים, הגישו המערערים ביום 9.9.2019 בקשה נוספת - לתיקון הודעת הערעור (להלן: הבקשה לתיקון הערעור; שתי הבקשות יכונו להלן ביחד: בקשות התיקון ). המשיבים מתנגדים גם לבקשה לתיקון הערעור.

5.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשות התיקון תוך חיוב המערערים בהוצאות המשיבים. בתיקון המבוקש עותרים המערערים להוספת נימוק ערעורי המתייחס לדחיית הסעד החלופי בגדר פסק הדין. מדובר ב נימוק ערעורי חדש שלא נזכר בהודעת הערעור או בסיכומי המערערים. יובהר בהקשר זה כי המערערים אכן ביקשו בהודעת הערעור כי ערכאת הערעור תפסוק לטובתם "את הסעדים שנתבקשו בתביעה" (ראו סעיף 39 להודעת הערעור). כן הביאו המערערים בהודעת הערעור תיאור עובדתי תמציתי של הסעדים שהתבקשו בכתב התביעה, לרבות הסעד החלופי (ראו סעיף 8 להודעת הערעור). אולם, בכל אלה אין כדי ללמד דבר ולו במשתמע על אודות הנימוקים המצדיקים, לשיטת המערערים, התערבות בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי בכל הנוגע לדחיית הסעד החלופי.

תקנה 415 רישא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ) קובעת כי "המערער לא יטען ולא יקבלו מפיו נימוק התנגדות שלא פורש בכתב הערעור אלא ברשות בית המשפט, והיא לא תינתן אלא אם כן הראה טעם מספיק לכך [...]". בהתחשב בהוראת תקנה זו ובשים לב לכך שאין בהודעת הערעור "נימוק התנגדות" המתייחס לדחיית הסעד החלופי – אין מקום לאפשר בשלב דיוני זה את תיקון

הסיכומים, כל עוד הודעת הערעור המקורית עומדת על כנה. השאלה המרכזית, אפוא, שיש להידרש אליה הינה האם יש להתיר למערערים לתקן את הודעת הערעור .

6.

סמכותה של ערכאת הערעור להתיר תיקון של הודעת הערעור מעוגנת בתקנה 417 לתקנות סדר הדין, הקובעת כי:

"417. כתב ערעור ניתן לתיקון בכל עת שתיראה לבית המשפט, ורשאי הוא בכל עת להורות על מחיקתו או תיקונו של כל נימוק שבערעור שאינו דרוש לענין, או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן או לסבכו או להשהותו".

הוראת תקנה זו מתפרשת – כפי שנקבע בפסיקה – הן על תיקון נימוק קיים, הן על הוספת נימוק להודעת הערעור המקורית, ובלבד שאין מדובר בתוספת החורגת מן העילה ומן העובדות שנפרשו ונדונו בפני הערכאה המבררת. ככלל, שיקול הדעת השיפוטי בבקשה לתיקון הודעת ערעור הינו רחב ומושתת על מגוון של שיקולים שיש לבוחנם בכל מקרה לגופו (ראו ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון , פיסקה 12 (20.6.2010) (להלן: עניין פיוטרקובסקי ); ערעור על ההחלטה נדחה בבש"א 6735/10; כן ראו, ע"א 3657/09

ברזילי נ' אוחיון , פיסקאות 5-3 (3.12.2009)). בהקשר זה נפסק לא אחת כי ככל שההליך הערעורי מצוי בשלביו המקדמיים תנקוט ככלל ערכאת הערעור גישה ליברלית לגבי בקשות לתיקון הודעת הערעור שכן בדרך כלל אין בתיקון הודעת הערעור בשלביו המקדמיים של ההליך כדי לפגוע בזכויותיו הדיוניות של הצד שכנגד, או כדי להכביד על ההליך או לעכב את הדיון בו (ראו עניין פיוטרקובסקי , שם ). זאת ועוד, לעתים התיקון המבוקש עשוי לסייע לערכאת הערעור לדון בכלל השאלות השנויות במחלוקת, ובכך לייעל את בירור הסכסוך שנתגלע בין הצדדים.

7 .

בחינתם של שיקולים אלה בנסיבות העניין מובילה אל המסקנה כי יש להיעתר לבקשה לתיקון הערעור. אכן, טענות המערערים בדבר ה שמטתו, "בשגגה", של הנימוק מושא בקשות התיקון הועלתה באופן לקוני למדי והמערערים לא נתנו כל הסבר מבורר כיצד התגלתה שגגה זו. עוד חשוב להדגיש כי אין מדובר בשגגה "חד-פעמית", המתייחסת לכתב טענות אחד, כי אם בשגגה "כפולה" המתייחסת הן להודעת הערעור, הן לסיכומים. לא ניתן לכך כל הסבר מניח את הדעת. ואולם, בסופו של דבר שוכנעתי כי מבחינה מהותית אין בתיקון המבוקש – שעניינו, כאמור, הוספת נימוקים הנוגעים לדחיית הסעד החלופי – כדי לפרוץ את המסגרת העובדתית או המשפטית שנתחמה בבית המשפט המחוזי . מדובר, למעשה, בתיקון נקודתי ומצומצם (השוו מנגד, ע"א 3230/14 פלוני נ' פלונית , פיסקה 2 (29.6.2015)). כמו כן יש ליתן משקל לכך שהדיון בהליך שבכותרת עודנו מצוי בשלב מקדמי, יחסית. כך, הדיון בערעור טרם התקיים ובקשות התיקון הוגשו לפני שהמשיבים הגישו את סיכומיהם. על רקע זה לא מצאתי שהיעתרות לבקשות התיקון תוביל לפגיעה בלתי מידתית בזכויותיהם הדיוניות של המשיבים, או להכבדת הדיון או סרבולו באופן משמעותי (ראו והשוו

עניין פיוטרקובסקי, שם ).

8.

על כן סבורני כי ניתן להתיר את התיקון המבוקש בהודעת הערעור וכפועל יוצא מכך להתיר למערערים להגיש כתב סיכומי טענות מתוקן. עם זאת, בשים לב לכך שהמשיבים נאלצו להגיש שתי תשובות נפרדות לבקשות התיקון, ובהתחשב בטענת המשיבים כי בעת הגשת בקשת התיקון הראשונה מלאכת כתיבת סיכומי המשיבים כבר כמעט והושלמה - דומני כי התוצאה המאוזנת והראויה הינה מתן היתר לתיקון הודעת הערעור (וכפועל יוצא מכך – מתן אפשרות להגשת סיכומים מתוקנים), מן הצד האחד, תוך פסיקת הוצאות לטובת המשיבים, מן הצד השני.

9.

התוצאה היא אפוא כדלקמן:

א.

המערערים רשאים להגיש הודעת ערעור מתוקנת אשר תכלול את הטענות בפיסקה 7 לבקשה לתיקון הערעור. מובהר כי ההיתר לתיקון הערעור הינו להוספת המלל המופיע בפיסקה זו בלבד, ולא להוספת כל מלל נוסף. הודעת הערעור המתוקנת תוגש עד ליום 28.11.2019, ביחד עם סיכומים מתוקנים מטעם המערערים שהיקפם לא יעלה על 15 עמודים בסך הכל. מובהר כי המערערים רשאים להוסיף לסיכומים המתוקנים אך את המלל המופיע בפיסקה 3 בבקשה לתיקון הסיכומים.

ב.

המשיבים יגישו את סיכומי טענותיהם בהיקף של עד 15 עמודים עד ליום 28.1.2020.

ג.

המערערים רשאים להגיש סיכומי תשובה (ככל שהם חפצים בכך) עד ליום 13.2.2020 בהיקף של עד 4 עמודים.

ד.

המערערים יישאו בהוצאות המשיבים בסך של 2,000 ש"ח.

המזכירות תתייק החלטתי זו בתיקי השופטים .