ע"א 5936/11 דוד בן עמי נ. ישראל ארלנגר

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת בן-אור) מיום 11.7.11 בתיק ה"פ 36367-02-11. במסגרת פסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לסעד הצהרתי, אשר יצהיר כי פלוני אינו מוסמך לדון כבורר בין הצדדים, בטענה כי שטר הבוררות "מפוברק". לאחר העיון בפסק הדין המפורט (המיוסד גם על ממצאי מהימנות מובהקים), בטענות המבקש ובתגובת המשיב (מיום 28.8.11) - וגם מבלי להכריע בטענת המשיב, שעל פניה ראויה להתיחסות, כי מדובר בערעור ברשות (ראו ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר , פ"ד נז(5) 933) - אין בידי להיעתר לבקשה.

מבלי להידרש לסיכויי הערעור (וכאמור, מדובר בשאלה עובדתית שהוכרעה בין היתר על סמך ממצאי מהימנות), מאזן הנוחות אינו תומך בעיכוב המשכם של הליכי הבוררות. בסופו של יום, כפי שכתב בית המשפט המחוזי (בהחלטתו מיום 12.8.11) "ככל שיגרמו למבקש הוצאות, הרי שאם יזכה בערעורו, ניתנות אלה לשיפוי". ובכל מקרה, הליך הבוררות אך בראשיתו. טענות המבקש עצמו לגופו של עניין שמורות לו להליך הבוררות, ובמידת הצורך להליכים שיבואו בעקבותיו (ראו גם הערת השופטת שטרסברג-כהן בעניין גרוס (עמ' 946), בכל הנוגע לעצם ניהולו של ההליך הנוכחי, וספק אם יש מקום לעיכובים נוספים של הבוררות במסגרתו).

המבקש יחויב בשכר טרחתם של באי כוח המשיב בהליך זה בסך 2,500

₪ .