ע"א 664-22 ע"א 664-22

1.עיינתי בבקשה ובתשובות. הבקשה מתייחסת להגשת ערבות צד שלישי חלף הפקדת ערובה במזומן בקופת בית המשפט.

2.ככלל, תקנה 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין) קובעת כי "ערובה" היא "הפקדת סכום כסף בקופת בית המשפט או מתן ערבות צד שלישי לרבות ערבות של מוסד פיננסי". כפי שנקבע בהש"א 4153/22 הפורום להסדר הוגן נ' זיגון (2.3.2023) (להלן: עניין הפורום להסדר הוגן) מדובר בהגדרה רחבה שכוללת מספר חלופות אפשריות לערובה, לרבות הפקדת ערבות צד שלישי של מוסד שאינו מוסד פיננסי. עם זאת, לצד תקנה 6 האמורה, קובעת תקנה 135, שעניינה טיבה של הערובה הנדרשת בהליך ערעורי, כי על המערער להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשיבים, בהתאם לסכומים הנקובים בתוספת השלישית לתקנות סדר הדין. שילוב התקנות מלמד, לגישתי, על כך שלצד ההגדרה המקיפה של "ערובה", זו נדרשת להיות כזו שתבטיח את הוצאות המשיבים בהליך הערעורי.

3.בפסיקה שהתייחסה לסוגיית הערובה המופקדת להבטחת הוצאות משיבים בערעור נמצא כי שתי הערובות המבטיחות את הוצאות המשיבים בצורה הטובה ביותר הן הפקדת סכום כסף במזומן בקופת בית המשפט והמצאת ערבות בנקאית. החלופה של מתן ערבות של צד שלישי שאינו מוסד פיננסי מעוררת קשיים, הואיל והזוכה בהליך הערעורי שלטובתו נפסקו הוצאות נדרש לפעול אל מול הצד השלישי, באופן שחושף אותו לסיכון שהוא יתקשה בגביית ההוצאות (ראו, למשל, רע"א 3332/02 עזבון משה קובלר ז"ל נ' יו"ש השקעות ופיתוח מקרקעין (19.5.2002)). מן הטעם הזה נקבע בעבר כי ערבות צד שלישי היא, ככלל, בטוחה פחותת ערך לערובה כספית מבחינת ודאותה ונזילותה (עע"מ 8181/11 אלבז נ' לשכת עורכי הדין הוועד המרכזי (28.12.2011)). על הרקע האמור נקבע כי התנאים להפקדת ערבות צד שלישי חלף הפקדת ערובה במזומן דומים לתנאים הנדרשים בעת בקשה לפטור מהפקדת עירבון, ועל המבקש להציג פרטים מלאים לגבי הערב (ראו, למשל, ע"א 1203/14 חוג'יראת נ' חוג'יראת, פסקה 3 להחלטה (4.8.2014)). באופן דומה, נקבע כי ניתן יהיה לאפשר הגשת התחייבות עצמית כערובה רק לגופים שאיתנותם הפיננסית היא בגדר "ידיעה שיפוטית", ורק לכאלה שידועים כגופים שלא יקשו על גביית הוצאות אם ייפסקו לחובתם (ראו, בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (16.7.2009)). מן הטעם הזה נמצא כי לא ניתן להסתפק בהתחייבות עצמית של גופים שונים, כדוגמת רשויות מקומיות, רכבת ישראל ועוד (ראו, שם, בפסקה 4 לפסק הדין).

4.על הרקע האמור לעיל, לא מצאתי לקבל את עמדת המערער לפיה די בהמצאת ערבות צד שלישי כלשהי כדי לעמוד בתנאי של הפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשיבים, מבלי למסור פרטים על הצד השלישי ומבלי שתיבחן איתנותו הפיננסית והקושי שעשוי להיגרם, אם בכלל, בגביית ההוצאות. זאת, גם בהתחשב בהגדרה הרחבה המפורטת בתקנה 6 לתקנות סדר הדין (ראו, בהקשר זה, את הנימוקים שהוצגו בעניין הפורום להסדר הוגן).

5.מהמסמכים שהוגשו על ידי המערערים עולה כי הערבות היא של חברת חדשות. לבקשה צורפו תצהיר של מנכ"ל החברה ומכתב מרואה החשבון של החברה. בתצהיר המנכ"ל (הוא המערער 2) צוין כי "מחזור החברה עולה על 1,000,000 ש"ח בשנה" וכי "הערבות אינה משמעותית לעסקי החברה, לנכסיה או להתחייבויותיה". במכתב רואה החשבון של החברה אישר רואה החשבון כי מחזור החברה עולה על מיליון ש"ח בשנה, וציין כי: "לפי הצהרת בעלי החברה – התחייבות החברה בצורת ערבות צד ג' להוצאות המשפטיות בסך 35,000 ש"ח אינה משמעותית לעסקי החברה".

6.עיון במסמכים שצורפו לבקשה מעלה כי אין די בהם כדי להעיד על כך שמדובר בגוף שאיתנותו הפיננסית היא כזו שתאפשר גבייה פשוטה ומהירה של ההוצאות. לבקשה לא צורפו מסמכים פיננסיים המעידים על כושר הפירעון של החברה. אמנם בתצהיר המנכ"ל נכתב כי המחזור הכספי השנתי עולה על מיליון ש"ח בשנה, אולם מדובר בנתון חלקי שלא מתייחס להוצאות החברה, ושלא ניתן ללמוד ממנו כשלעצמו על היכולת לגבות את ההוצאות. בנוסף, במכתבו של רואה החשבון נכללת הסתייגות שממנה עולה כי רואה החשבון לא בדק בעצמו את השפעת ההתחייבות על החברה, אלא הוא נסמך על הצהרת בעלי החברה. על רקע הפסיקה שהתייחסה למקרים החריגים שבהם תוּתר הפקדת ערבות צד שלישי, ולתנאים למתן אפשרות להפקדת ערבות צד שלישי, דומה כי אין די בהצהרה זו כדי להעיד על איתנות פיננסית שיש בה כדי להבטיח את הוצאות המשיבים. ככל שמדובר בהתחייבות שאינה משמעותית לעסקי החברה, לא הובהר מדוע לא תוגש ערבות בנקאית של אותה חברה, באופן שיאפשר גבייה זמינה ופשוטה של ההוצאות, ככל שאלה ייפסקו לטובת המשיבים.

7.במצב דברים זה, לא מצאתי להיעתר לבקשה להפקדת ערבות צד שלישי, ולוּ במתכונתה הנוכחית. המערערים יפקידו את הערובה עד ליום 24.7.2023, שאחרת ההליך יובא לפניי לשם מחיקתו.