ע"א 752-23 ע"א 752-23

1.כידוע, קבלת פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית באמצעות תשתית עובדתית וראייתית מלאה ביותר ועדכנית; והשני, סיכויים מספקים להצלחת ההליך – קיומה של עילה לצורך פטור מאגרה וסיכויים ממשיים לצורך פטור מערובה (ראו, למשל: בשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.7.2014)). כמו כן, יוזם ההליך נדרש לשכנע כי אין באפשרותו לגייס את הערובה באמצעות הסתייעות בסביבתו הקרובה.

2.בענייננו, הבקשה אינה מניחה תשתית עובדתית ממנה עולה כי למערערות אין יכולת כלכלית לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה בהליך. עיון בתדפיסי חשבון הבנק שצורפו לבקשה מעלה כי למערערות יתרות זכות בסכומים משמעותיים בחודשים שקדמו להגשת הבקשה, וכי הכנסותיהן ממקורות שונים גבוהות. עוד עולה מהמסמכים המצורפים לבקשה כי המערערות נוהגות לערוך עסקאות רבות בכרטיסי האשראי שבבעלותן בסכומים ניכרים למטרות שונות (ראו והשוו החלטות קודמות שניתנו בעניין המערערות אך לאחרונה: ער"א 5524/22 צ'ורני נ' גולדפרב (23.8.2022); רע"א 5131/22 צ'ורני נ' גולדפרב (14.8.2022)). לכל האמור יש להוסיף כי אף לשיטת המערערות עצמן, הן מצאו מקורות כספיים לשלם את האגרה ולהפקיד את הערובה בהליכים המשפטיים השונים בהם נקטו בתקופה האחרונה, ולא הובהר מהו השינוי המהותי בהכנסותיהן או בנכסיהן שהוביל לחוסר היכולת הכלכלית לשאת בעלויות אלה בעת הזו.

3.בנסיבות דנן, ואף מבלי להידרש לסיכויי ההליך, המערערות לא הוכיחו את התקיימותם של התנאים המצטברים הנדרשים לקבלת בקשתן לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערובה. משכך, הבקשה נדחית.

4.אשר לבקשת המערערות להשיב לתשובת המשיבים, מאחר שלא הוצג טעם המצדיק מתן זכות תגובה, לא ראיתי להיעתר לה (ראו והשוו: ער"א 1045/23 פדיאר נ' פוזיילוב, פסקה 6 (21.2.2023)).

5.המערערות ישלמו את האגרה ויפקידו את הערובה עד ליום 2.3.2023, שאם לא כן – עשוי ההליך להימחק ללא צורך בהודעה נוספת.