ע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ. דובק בע"מ

בפניי בקשה למחיקת קטעים מתוך סיכומי תשובה שהוגשו בתיק שבכותרת.

1.במרכז הבקשה שני הסעיפים הראשונים בסיכומי התשובה מטעם המערערת, שהוגשו ביום 15.8.01. בסעיפים אלה, הנמצאים תחת כותרת המשנה "פתח דבר - 'הסדר הסיגריות'", מציינת המערערת כי דחיות שונות שביקשה ביחס למועד הגשת הסיכומים היו על רקע גיבושו של הסדר בין הצדדים, אשר מקובל עליהם אך מימושו מותנה באישור המדינה, שטרם ניתן. בסעיפים אלה מצויים פרטים שונים ביחס להסדר האמור, ובכלל זה סכום הכסף שהמערערת תהא זכאית לו במסגרת ההסדר, ומידת הכיסוי שסכום זה מספק להוצאות המערערת, בעבר ובעתיד.

2.המשיבים 1 - 3 עותרים למחיקת הסעיפים האמורים. הם טוענים כי סעיפים אלה באו לחזק את עמדת המערערת לעיצומו של הערעור, ולא כדי להסביר את האיחור בהגשת הסיכומים. הם מוסיפים וטוענים, כי לא היה ראוי להביא בפני בית המשפט את פרטי ההסדר, אשר טרם הבשיל עד כה. הם טוענים עוד, כי האמור בסעיפים האמורים חורג מגדר תשובה לסיכומי התשובה מטעם המשיבים בתיק. המשיבים 1 - 3 מוסיפים בתגובתם את נוסחו המלא של סעיף 3.1 להסדר המוצע, אשר עניינו בקביעה כי המשיבה 1, דובק בע"מ, נקשרה בהסדר לפנים משורת הדין, ובלא להכיר בעילת תביעה נגדה.

המערערת משיבה בטענה, כי כל הפרטים המובאים בסעיפים נשוא הבקשה נמצאים ממילא בפני בית המשפט, במסגרת הודעות מוסכמות מטעם הצדדים על דחיית המועד להגשת הסיכומים האמורים. עוד נטען, כי הסדר הפשרה הוגש במלואו לבית משפט קמא, וכי פרטיו אף פורסמו במלואם בכלי התקשורת.

3.דין הבקשה להידחות. המדיניות הכללית היא לעשות שימוש במשורה בסמכות למחיקת טענות מכתבי טענות בערעור. בהקשר זה צויין, (ע"א 1252/00 חייק נ' ארזי , דינים עליון נח 46), כי

"... הגישה העומדת ביסוד מדיניות זו היא שמירה על חופש הטיעון של בעלי דין - ככל שאין בו כדי לשבש את מהלך הדיון, להכביד עליו, לפגוע בכבודם של בעלי הדין ... או בבית המשפט. התערבות יתרה בשלב זה עלולה לפגוע בטיעוני הצדדים ולפגוע בטענות מהותיות על בסיס טעמים צורניים. מטעמים אלה, אין אני סבור, כי בית משפט אמור לשמש 'עורך על' של כתבי בי דין, לקצרם ולנסחם לפי שיקול דעתו... ייתכנו, כמובן מקרים בהם תתקיים הצדקה מלאה לשימוש בסמכות זו - כך, לדוגמא, כאשר כתב הערעור שהוגש אינו קריא ואינו מובן או כאשר הוא משמש כסות להטחת חרפות ועלבונות בצדדים או בבית המשפט. אין משמעות הדבר, כמובן, כי בעל דין שהאריך בטיעוניו יתר על המידה, עירב עיקר וטפל או נקט לשון או סגנון שאינם ראויים יזכה מן ההפקר: הערכאה הנדרשת לגוף ההליך רשאית להביא אירועים אלה לתשומת ליבה ובמידה שתמצא לנכון - גם לחייב את בעל הדין בהוצאות ... ככלל, דומה, כי מוטב להימנע מ'מניעה מוקדמת' ומהגבלת זכות הטיעון".

כיצד מיתרגמת גישה זו לעובדות המקרה שבפניי?

(א) אשר לעצם השימוש בהסדר הפשרה. ברגיל, הצהרות צדדים במסגרת משא ומתן לפשרה אינן קבילות בפני בית משפט, בלא הסכמה של שני הצדדים להתדיינות (ראו ע"א 172/89 סלע נ' סולל בונה , פ"ד מז(1) 311). הצידוק לכלל זה טמון ברצון לעודד פשרות, ולמנוע הרתעה אפשרית של צדדים בכוח לפשרה מלהיכנס למשא ומתן לפשרה, מחשש שמא ייעשה בהליך משפטי שימוש לרעתם במצגים ובהסכמות שנתנו במסגרת המשא ומתן לפשרה. ההצדקה לכלל זה עשויה להיות תקפה גם במקרה שבפנינו, בו המשא ומתן בין הצדדים שבפניי הסתיים, והמצב המשפטי הוא של הסכם על תנאי מתלה (הוא הסכמת המדינה). כל עוד קיים סיכון כי הסדר הפשרה לא יבוצע, מתקיים הרציונל של האיסור על שימוש במצגים ובהסכמות שגובשו במסגרת משא ומתן לפשרה, אשר לא הבשיל, בשלב הנוכחי, לפשרה סופית. לכאורה, הפרה המערערת בסעיפים 1 ו2- לסיכומיה את הכלל האמור.

עם זאת, מתברר מטיעוני המערערת כי הסדר הפשרה הוגש, בשלמותו, לבית משפט קמא. תיק בית משפט קמא פרוש כולו בפני בית המשפט שלערעור (ראו תקנה 453 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984). משכך, נמצא בפני בית המשפט שלערעור גם הסדר הפשרה האמור, ואין בעצם ההפנייה להסדר שגובש במסגרתו פגם, מנקודת המבט של הכלל המונע הצגת מצגים והסכמות שגובשו במהלך משא ומתן לפשרה.

(ב) נכונה טענת המערערת, לפיה חלק מן הדברים המובאים בסעיפים 1 ו2- לסיכומי המערערת הובאו בהסכמה בפני בית המשפט, בבקשות בהסכמה למתן ארכה לצורך הגשת סיכומי התשובה מטעם המערערת.

ברם, הפרטים הנוגעים להיקף הכספי של ההסדר ולמידת הכיסוי שהוא מספק להוצאות המערערת אינם חלק מאותן בקשות מוסכמות. הוספת פרטים אלה חורגת מגדרי ההסכמות. פרטים אלה אינם נחוצים גם על מנת להבהיר את הסיבות להגשת הסיכומים במועד שהוגשו. הם אינם מסבירים את הצורך בפניות המוסכמות לבית המשפט לשם דחיית המועד להגשת הסיכומים כאמור. הבאת הפרטים האמורים אף חורגת גם מגדרי סיכומי התשובה של המשיבים, להם השיבה המערערת בסיכומים נשוא הבקשה שבפניי. במצב זה, הבאת הפרטים האמורים חורגת מגדרי ההתדיינות, וקשה להימנע מן התחושה כי הפרטים האמורים הובאו שלא ממניעים ענייניים לגמרי. מבחינה זו, ניתן היה לשקול את מחיקתם מן הסיכומים.

עם זאת, בנסיבות העניין, ונוכח המדיניות הכללית הנזכרת, נראה לי כי אין לכך מקום. בהגיעי למסקנה זו נתתי משקל ניכר לעובדה, שהמשיבים 1 - 3 לא נמנעו בבקשה שבפניי מציטוט מילולי, מלא וארוך, של הוראה בהסכם הפשרה (סעיף 3.1 הנזכר לעיל), דבר שאף המערערת לא עשתה. במצב זה, בו עשו המשיבים 1 - 3 עשיית דין עצמית, נראה לי כי נפגע במידה רבה הצידוק, המוסרי כמו גם הענייני, להעתר לבקשתם.

לפיכך, הבקשה נדחית. בשים לב לדרך פעולתם של שני הצדדים שבפניי, אינני סבור כי ראוי לזכות את המערערת בהוצאות, אף שהבקשה נדחתה. לפיכך, לא נעשה צו להוצאות בבקשה זו.