פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 7637/02
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשים:
1. פרופ' יוסף
ויילר
2. ד"ר דניאל ויילר
נ ג ד
המשיבות:
עיריית חיפה והועדה המקומית לתכנון ובניה- חיפה
בקשה לסעד זמני בערעור
החלטה
1.המבקשים הינם הבעלים הרשומים של מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 1, גוש 10914 (להלן: המקרקעין), אשר מצויים ברחוב טשרניחובסקי בחיפה. בתביעה שהגישו לבית המשפט המחוזי הם עתרו למתן צו מניעה קבוע, לפיו ימנע מן המשיבות לתפוס חזקה במקרקעין ולהרוס את חומת ביתם וגינתם שבמקרקעין. תפיסת החזקה באה בגדר הליכי הפקעה. יובהר, שאין מדובר בתפיסה של הבית עצמו. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעתם של המבקשים ביום 6.8.02. המבקשים הגישו ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, ועתה מונחת לפניי בקשתם זו, שתוארה כבקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין.
2.לטענת המבקשים, יש לעכב את ביצועו של פסק הדין, מאחר שקבלת בקשתם הינה בבחינת שמירה על המצב הקיים, בעוד שדחייתה עלולה להביא לכך שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, היה ויתקבל הערעור. עוד נטען, כי מדובר בקרקע פרטית, המשמשת כגינתם היחידה, אשר יש לראותה כנכס שבו יש למבקשים עניין מיוחד. מנגד, לסברת המשיבים, התארכות ההליכים המשפטיים בין הצדדים בנוגע להפקעה, אשר נבעה ממהלכי המבקשים, יש בה כדי להביא לדחייתה של בקשתם. המשיבים אף ציינו, כי מתן הסעד המבוקש יעכב את סיום העבודות להרחבתו של רחוב טשרניחובסקי ואת החלת הסדרי התנועה לפי תכנית המתאר חפ/1580, מה שיוביל לפגיעה ממשית ומיידית באינטרס הציבורי.
3.בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם של המבקשים. משתובענה נדחית, אין משמעות ל"עיכוב ביצוע" של פסק הדין (י' זוסמן סדר הדין האזרחי (ש' לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995) 864). תכליתה של בקשת המבקשים היא כי תפיסת החזקה במקרקעין תעוכב, עד להכרעה בערעורם. למעשה, חפצים הם כי יינתן להם סעד זמני עד חריצת הדין בערעורם. תקנה 471 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתנה את מתן הסעד בטעמים מיוחדים שיירשמו. הסיבה לכך היא, שנקודת המוצא ממנה עלינו לצאת היא שפסק הדין נכון הוא. במקרים כאלה לא בנקל יינתן סעד זמני בערעור (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שישית, תשס"א) 514)
. במקרה דנא, אין בטענות המבקשים משום טעם מיוחד, אשר בגינו יש להקנות להם סעד זמני בערעור. יתרה מכך, הערעור על פניו, אינו מגלה סיכויים רבים לקבלתו. העובדה, כי מדובר בהריסת חומה וגינה אין בה כדי למנוע מהמשיבות את השלמת העבודות לפי תכנית המתאר חפ/1580, אשר אושרה בשנת 1979. אין עסקינן במצב של הריסת בית מגורים, לגביו השיקולים אפשר שיהיו שונים במידת מה. כמובן, שאם יצלח ערעורם של המבקשים, יהא על המשיבות להחזיר להם את המקרקעין המופקעים במצבם נכון ליום תפיסת החזקה בהם.
לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בשכר טרחת עורך דין בסכום של 3,000 ש"ח.
ניתנה היום, ט' בחשון תשס"ג (15.10.02).
ש
ו פ ט