פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
7774/11 - ג'
לפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערערת:
עמותת ז.פ. (עמותה רשומה מס' 5-019505-58)
נ ג ד
המשיבים:
1. לוי רמות עבודות עפר, כבישים ופיתוח
בע"מ ו-303 אח'
בקשה למחיקת הערעור
החלטה
לפניי בקשת המשיבה 1 למחיקת הערעור על הסף בטענה כי לא עומדת למערערת זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת ההבהרה מטעם ראש ההוצל"פ. המערערת מתנגדת לבקשה.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה למחיקת הערעור על הסף להידחות. עיון בפתיח החלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.7.2011 נשוא הערעור שבכותרת, מלמד כי המערערת צוינה בפתח ההחלטה כנתבעת מס' 1, לצד יתר בעלי הדין שהיוו נתבעים בפסק הדין המקורי מיום 26.2.2006 – הוא פסק הדין נשוא בקשת ההבהרה. נראה כי הדבר נובע ממהותו של הליך ההבהרה לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, המשמש לצורך מתן הסבר ופירוש לפסק הדין כשהדבר נדרש לשם ביצועו במסגרת הליכי הוצאה לפועל (ראו: ע"א 9085/00 שטרית נ' שרבט חברה לבניין בע"מ , פ"ד נז(5) 462, 475 (2003)). על-פני הדברים, מתכליתו האמורה של הליך ההבהרה נגזר כי הצדדים להחלטה המכריעה בבקשת ההבהרה, יהיו אותם הצדדים של פסק הדין נשוא ההבהרה. זאת ועוד; במקרה דנן ההכרעה בבקשת ההבהרה ניתנה במסגרת אותו מספר הליך בו ניתן פסק הדין המקורי.
משהמערערת היתה נתבעת בהליך בו ניתן פסק הדין המקורי, והיא צוינה כנתבעת בפתח החלטת ההבהרה נשוא ההליך שבכותרת, כי אז קמה לה הזכות להשיג על החלטה זו. לא נעלמה מעיני טענת המשיבה 1 לפיה מלכתחילה הליך ההוצל"פ לא נפתח כנגד המערערת, וכי המערערת לא נטלה חלק בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא בבקשת ההבהרה. מנגד טוענת המערערת כי לא הוזמנה לדיון בבית המשפט קמא שלא כדין, וכי החלטת ההבהרה – ובעיקר קביעת בית המשפט קמא בסוף פסקה 8 להחלטתו – סוטים שלא כדין מפסק הדין המקורי ויוצרים פגיעה בעמותה ובחבריה. אינני רואה להכריע בטענות אלה בהליך המקדמי שלפניי. הטענות שמורות לצדדים במסגרת הסיכומים בכתב והשלמת הטיעון בעל-פה, בהתייחס למחלוקת המהותית ביניהם.
סוף דבר; הבקשה למחיקת הערעור על הסף נדחית. המשיבה 1 תישא בהוצאות המערערת בגין הליך זה בסך 2,500 ₪.
ניתנה היום, י"ג בטבת תשע"ב (8.1.2012).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת