ע"א 7774/11עמותת ז.פ. (עמותה רשומה מס' 5-019505-58) נ. לוי רמות עבודות

1.

ביום 6.12.2011 הגישה המערערת הודעה על הפקדת עירבון מטעמה בהליך שבכותרת, וביקשה במסגרת ההודעה פטור מהמצאת כתב הערעור למשיבים 2 עד 304. ככל הנראה עקב הכותרת "הודעה" ולא "בקשה", לא הועברה זו לטיפול רשם. כעת מונחת לפניי בקשת המשיבה 1 מיום 30.1.2012 להורות למערערת להמציא את הודעת הערעור על כל נספחיה למשיבים 2 עד 304. המערערת מתנגדת לבקשה, בטענה כי משיבים 175-304 וכן משיבים 10, 15, 83 ו- 158 הינם משיבים פורמאליים שכן התובענה כנגדם נדחתה; וכי קיימת זהות אינטרסים בין המערערת לבין יתר המשיבים ולפיכך לפי הנטען הם אינם נדרשים להגיב לערעור או להתייצב לדיון בו.

2.

נקודת המוצא להכרעה במחלוקת בין הצדדים קבועה בתקנה 412(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כדלקמן:

412. הגשת ערעור

(א) ...

(ב) לפי דרישת המערער רשאי שופט בית המשפט שלערעור או הרשם, על פי צד אחד, לוותר על המצאת כתב הערעור למשיב שאינו נוגע בדבר במישרין.

מפסיקתו של בית-משפט זה עולה כי השימוש בסמכות הקבועה בתקנה 412(ב) הנ"ל ראוי שייעשה במשורה שכן "...הכלל הוא שאם קיימת אפשרות כלשהי שזכויותיו של בעל-דין בערכאה הראשונה יוגבלו או יופחתו בעטיו של הערעור שהוגש, יש להמציא לו את כתב-הערעור" (ראו: בש"א 1770/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ברנע , פ"ד מה(3) 875, 877 (1991); בש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ברזילי , פ"ד נה(3) 357, 359 (2001)); עוד ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 810-811 (מהדורה שביעית בעריכת שלמה לוין, 1995)). יצוין כי מתן פטור מחובת המצאה במעמד צד אחד, אף בו יש כדי לחייב בחינה זהירה של הבקשה.

בבע"מ 3102/11 פלוני נ' פלוני (לא פורסם, 19.6.2011), עמדתי על פרשנותה של תקנה 412(ב) הנ"ל. באותה החלטה ציינתי כי לגישתי, ראוי לדבוק בכלל לפיו בעל-דין היוזם הליך ערעורי ידאג להמצאתו כדין לכלל המשיבים (ראו גם: הנחיה 3ב(2)(ב) והנחיה 4 להנחיות נשיאת בית-המשפט העליון). יש להקפיד על קיומו של כלל זה שכן בדרך זו מובא דבר פתיחת ההליך הערעורי לידיעת כלל המשיבים, ולכל אחד מהם ניתנת האפשרות להודיע בעצמו האם הוא בעל עניין בהליך הרלוונטי, אם לאו. מתן פטור מחובת ההמצאה לידי מי מהמשיבים כאמור בתקנה 412(ב), ראוי שיהיה מצומצם למקרים יוצאי-דופן בלבד. לשיטתי, ראוי כי בית-המשפט יפעיל את שיקול-הדעת המסור בידיו לפי תקנה 412(ב) ויאפשר פטור מחובת ההמצאה של ההליך הערעורי, בהתקיים שני תנאים מצטברים: ראשית , כאשר בית-המשפט שוכנע כי מדובר במשיב שאין לו עניין ישיר בהליך הערעורי שהוגש, ושאין אפשרות כי זכויותיו יוגבלו או ייפגעו בגין אותו הליך. ושנית , כאשר ביצוע ההמצאה לאותו משיב כרוך במורכבות מיוחדת העלולה להוביל לסרבול ולהתמשכות ההליך.

3.

ומן הכלל אל הפרט – בנסיבות המקרה דנן, המשיבים 2 עד 304 הינם חברי העמותה המערערת. ניתן לחלקם לשלוש קבוצות עיקריות:

הקבוצה האחת היא חברי עמותה שהתביעה כנגדם נמחקה או נדחתה בפסק-הדין המקורי של בית-המשפט המחוזי מיום 26.2.2006 (להלן: פסק-הדין המקורי ). המדובר בנתבעים 175-304 וכן נתבעים 10, 15, 83 ו- 158 כפי שצוינו בפסק-הדין המקורי הנ"ל (ראו: שם, בפסקאות 9 ו- 86). נוכח מחיקתה או דחייתה של התביעה כנגד המשיבים האמורים, אני בדעה כי ההליך שבכותרת אינו נוגע לעניינם במישרין. (למען הסר ספק, אין בדבריי אלה כדי למנוע אפשרות עתידית להתחשבנות פנימית בין מכלול חברי העמותה, כאמור בפסקה 24 לפסק-דינו של בית-המשפט העליון בע"א 4395/06 מיום 6.5.2009). בהתחשב בכך, ונוכח מספרם הניכר של משיבים אלה, עמדתי היא כי ניתן לפטור את המערערת מהמצאת כתב הערעור לידיהם. יוער כי המשיבה 1 לא התנגדה לקביעה זו, על-אף ההזדמנות שניתנה לה לכך בהחלטתי הקודמת מיום 8.1.2012.

הקבוצה השנייה כוללת חברי עמותה שהוגשה מטעמם בקשה ללשכת ההוצל"פ ב"טענת פרעתי", אשר בעקבותיה הופנתה שאלת ההבהרה על-ידי ראש ההוצל"פ לבית-המשפט קמא. לטענת המערערת - אשר המשיבה 1 לא הסתייגה ממנה - מדובר ב- 103 (מתוך כ- 300) משפחות כפי שמפורט ברשימה שצורפה כנספח א' לתגובת המערערת מיום 30.1.2012. מתגובתה של המערערת עולה כי היא אינה חולקת על הצורך להמציא את כתב הערעור למשיבים הנכללים בקבוצה זו, בהיותם בעלי עניין בהליך.

הקבוצה השלישית כוללת חברי עמותה שחויבו בתשלומים בהתאם לפסק-הדין המקורי של בית-המשפט המחוזי אך לא הגישו בקשה ב"טענת פרעתי". מתגובת המערערת מיום 6.2.2012 עולה כי מדובר בקבוצה של כ- 65 משפחות. לגבי משיבים אלה, נראה לי כי בשלב מקדמי זה לא ניתן לקבוע כי אין להם עניין בהליך שבכותרת, ולפיכך אינני רואה לפטור את המערערת מחובת ההמצאה בעניינם. יש לאפשר למשיבים האמורים להודיע בעצמם האם הם בעלי עניין בהליך.

4.

המסקנה היא כי המערערת פטורה מלהמציא את כתב הערעור לחברי העמותה שהתביעה כנגדם נמחקה או נדחתה. עם זאת, על המערערת להמציא את כתב הערעור לכל חברי העמותה שחויבו בתשלומים אישיים בהתאם לפסק-הדין המקורי של בית-המשפט קמא – בין אם הגישו בקשה ללשכת ההוצל"פ ב"טענת פרעתי" (103 משפחות) ובין אם לאו (כ- 65 משפחות נוספות). לא נעלם מעיניי כי מדובר במספר רב יחסית של משיבים, אשר יתכן כי אינם מיוצגים, לפחות בחלקם. אף לא נעלמה מעיניי טענת המערערת לפיה יש זהות אינטרסים בינה לבין המשיבים הנדונים. יחד עם זאת, לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, עמדתי היא כי בנסיבות העניין יש לאפשר למשיבים אלה הזדמנות לטעון בשם עצמם אם וככל שירצו בכך, בשים לב לחיובם האישי של משיבים אלה מעבר לחוב העמותה.

בהתחשב במכלול השיקולים האמורים, אני רואה לקבוע כי המערערת תמציא לקבוצה השנייה והשלישית של חברי העמותה כפי שצוינו לעיל את כתב הערעור וכן עותק מהחלטה זו, תוך הודעה כי על חברי עמותה המעוניינים להשיב לערעור שבכותרת, למסור הודעה על כך לבית-משפט זה עד יום 18.3.2012 . יובהר בזאת כי העדר תגובה על-ידי מי מחברי העמותה האמורים, ייחשב כהודעה על כך שאין לו עניין בהליך שבכותרת.

5.

המערערת תמסור הודעה לבית-משפט זה בליווי תצהיר ערוך כדין על ביצוע ההמצאה כאמור בפסקה 4 לעיל, בתוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. בתוך אותו מועד, תסיר המערערת מחדלה ותגיש עותק מבקשת ראש ההוצל"פ נשוא החלטת ההבהרה, כאמור בהחלטתי מיום 8.1.2012.

המזכירות תמציא החלטה זו, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה למערערת וכן למשיבה 1. כן תתייק המזכירות עותק מהחלטה זו בתיקי השופטים הנכבדים.