פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
8011/13
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המערער:
דן כוכבי
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. יואב שרון, עו"ד
בקשה לסעד זמני בערעור
בשם המערער:
בעצמו
החלטה
1.
מונחת לפני בקשה למתן סעד זמני בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 4.11.2013 (פש"ר 1125/09, כב' השופטת א' כהן ).
2.
המערער הוכרז ביוני 2011 כפושט רגל. בהמשך ביקש המערער להתיר לצד ג' לפרוע עבורו חוב בלשכת ההוצאה לפועל. הנאמן לנכסי המערער התנגד לבקשה, בטענה כי מדובר בהעדפת נושים פסולה - תשלום לנושים ספציפיים מחוץ לקופת הכינוס. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת הנאמן ודחה את בקשת המערער. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הוגש הערעור דנא, ויחד אתו גם הבקשה למתן סעד זמני שבפניי.
3.
במסגרת הבקשה לסעד זמני עותר המערער "להתלות את פעולת הכרזתו [של המערער] כפושט רגל עד למתן פסק דין בערעור". נטען כי הנאמן "הטעה" את בית המשפט, וכי ביטול הכרזתו של המערער כפושט רגל - נדרש על מנת שהוא יוכל לעבוד.
1.
בקשה לסעד זמני תיבחן בשני קריטריונים מרכזיים: סיכויי הערעור, ומאזן הנוחות. בראייה זו, דין הבקשה להידחות. על פני הדברים, ומבלי לקבוע מסמרות, לא עולה כי יש בחומר שהוגש כדי להצביע על טעות מהותית שנפלה בהחלטת בית המשפט המחוזי. נראה, ושוב: מבלי להכריע בעניין באופן סופי, כי בקשתו של המערער לאפשר לצד ג' לפרוע עבורו חלק מחובותיו איננה מבהירה את טיב היחסים בין המערער לאותו צד ג', את נסיבות הסכמתו של אותו צד' ג' לשלם את חובות המערער, ובעיקר - מדוע אותו צד ג' איננו יכול להעביר את הסכום לקופת הכינוס אלא דווקא לנושים ספציפיים. כך או כך, סבורני כי המערער לא הניח תשתית ראשונית ממנה ניתן יהיה להסיק כי סיכויי הערעור גבוהים דיים ברף הנדרש לשלב זה של ההליך (השוו: ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי
(31.10.2013)). אף אין במאזן הנוחות, כפי שהוצג על ידי המערער בבקשה למתן סעד זמני, כדי להטות את הכף לטובתו. אף לא ברור מה הקשר בין הערעור שהוגש – אודות ההחלטה שלא לאפשר לצד ג' לשלם חלק מחובותיו של המערער, לבין טיב הסעד הזמני המבוקש.
2.
לנוכח האמור הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' בטבת התשע"ד (11.12.2013).
ש ו פ ט