ע"א 8317/20 סיגל נוי נ. עו"ד אלונה בומגרטן- מנהלת מיוחדת

1.

מונחת לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט ע' מאור ), אשר דחה, ביום 29.9.2020, את בקשת החייבים – מערערת 1 (פש"ר 4565-04-15) ומערער 2 (פש"ר 4581-04-15) – להכריז עליהם כפושטי רגל ולהעניק להם הפטר מחובותיהם, וביטל את הליכי פשיטת הרגל בעניינם. זאת, נוכח חוסר תום הלב שגילו המערערים, ועל אף שהמנהלת המיוחדת (משיבה 1 בהליך דנן; להלן: המנהלת המיוחדת ) סברה "שיש טעם בהשארתם בהליך קולקטיבי" (להלן: פסק הדין ).

2.

המערערים ערערו על פסק הדין, וביום 21.12.2020 ביקשו לעכב את ביצועו. לדבריהם, הבקשה – שהוגשה כמעט שלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין – "מוגשת כדחופה", נוכח החשש "כי במסגרת פעולות של נושים בודדים מתוך רשימת הנושים, יעוקלו כספים המגיעים לחייבים [...] ואלו יועברו לנושים מעטים אלו בלבד ולא לכלל הנושים". בד בבד, ביקשו המערערים צו ארעי במעמד צד אחד עד להכרעה בבקשתם לעיכוב הביצוע, "נוכח דחיפות העניין". על פי השקפתם, סיכויי ערעורם גבוהים – בין היתר, לאור עמדת המנהלת המיוחדת – ומאזן הנוחות נוטה אף הוא לזכותם, "בהתחשב בנזק שעלול להיגרם להם ולנושים": הטלת "עיקולים גורפים" בעקבות ביטול הליכי ההוצל"פ תפגע ביכולת המערערים "להתנהל כלכלית ולמחיה בכבוד", תטיל על הנושים עלויות גבייה מיותרות – ותיטיב עם אלה מהם בעלי הכיס העמוק, על חשבון יתר הנושים.

ביום 22.12.2020, נדחתה הבקשה למתן צו ארעי, "ולו בשל עיתוי הגשתה – כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין מושא הערעור", והמשיבים התבקשו להשיב לבקשה לעיכוב הביצוע עד יום 3.1.2021. אולם, בעקבות הודעות שהגישו מקצת המשיבים, הוריתי למערערים להבהיר "האם כתבי הטענות הומצאו, כנדרש, לכלל המשיבים – ואם לאו, ינמקו מדוע לא תידחה בקשתם לעיכוב ביצוע פסק הדין מושא הערעור, אך בשל כך". ביום 5.1.2021, הודיעו המערערים כי המציאו את החומר הרלוונטי "לידי כל המשיבים", והוסיפו כי ב"כ משיב 3 ("אריה כהן ו-47 אחרים") מסר להם שאינו מייצג את מר כהן בהליך הנוכחי, אך מסר לידיו את כתבי הטענות. באותה הודעה, התייחסו המערערים לעיתוי הגשת הבקשה לעיכוב הביצוע, תלו את האשם בהשלכות נגיף הקורונה וכשלים במערכת נט המשפט, ושבו וביקשו להעניק להם צו ארעי במעמד צד אחד. בקשה זו נדחתה אף היא, נוכח האיחור בהמצאת כתבי הטענות למשיבים.

3.

כעת, לאחר שניתנה למשיבים הזדמנות להשיב לבקשה, מתבררת התמונה הבאה:

משיב 8 (להלן: האוזר ) – שהגיש נגד המערערים תביעה נפרדת – מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתו, הבקשה נגועה בשיהוי ובחוסר תום לב; הסיכוי להתערבות ערכאת הערעור בקביעה העובדתית לגבי חוסר תום של המערערים אינו גבוה; והנזק שייגרם לו כתוצאה מעיכוב ביצוע פסק הדין "עולה לאין שיעור מכל נזק תיאורטי שייגרם למערערים" – שלא ביססו את טענתם לפגיעה אפשרית בחלק מהנושים.

לעומתו, המנהלת המיוחדת דבקה בעמדתה כי "הליך קולקטיבי הוא המתווה הנכון למיצוי זכויות הנושים", למרות חוסר תום הלב שהפגינו המערערים. זאת, נוכח העלויות הכרוכות בנקיטת הליכים פרטניים על ידי הנושים; קשיי הנגישות של רבים מהם – אנשים פרטיים, והורים לילדים בעלי מוגבלויות – להליכים אלה; ומורכבות הקיימת לגבי כספי מערערת 1 הקשורים במניות חברת מדינול. מטעמים אלה, ועל רקע פניות רבות של הנושים ("במיוחד הנושים שאינם אוחזים בפסק דין שמאפשר להם לנקוט בהליכי גבייה"), סבורה המנהלת המיוחדת שיש לעכב את ביצוע פסק הדין – על מנת שלא לרוקן את הערעור מתוכן. משיב 2 (להלן: הכנ"ר ) ציין שאין בידיו מידע לגבי זהות ומספר הנושים שפתחו בהליכי הוצאה לפועל, והבהיר כי בנסיבות אלה "ונוכח האמור בתגובת המנהלת המיוחדת", הוא אינו מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין – למרות סיכוייו הלא גבוהים. עם זאת, הוא סבור שעל מנת להגן על הנושים שפעלו בהליכי הוצאה לפועל, יש להתנות את העיכוב בהפקדת "סכום שלא יפחת מ-30,000 ₪".

יתר המשיבים לא השיבו לבקשה לעיכוב הביצוע. אולם, ביום 10.1.2021 הודיע עו"ד יוסי פורת שהוא אינו מייצג אף אחד מן המשיבים 3, וכי משרדו "אינו מהווה כתובת להמצאה עבור 48 המשיבים" הללו. לדבריו, הוא "אף לא ייצג את המשיבים האמורים בהליך בפני בית המשפט המחוזי", והתייצב לדיון רק מכוח מינויו כמפרק זמני של חברה קשורה. לפיכך, מבקש עו"ד פורת "להורות על מחיקתו מהרישום כמייצג בתיק זה". בעקבות הודעה זו, מסרו המערערים כי המציאו את כתבי הטענות למר אריה כהן, וביקשו למחוק מן הערעור את יתר 47 המשיבים המסווגים כמשיב 3. זאת, בנימוק ש"אין יכולת לדעת" את זהותם, שכן גם פנייה שנערכה בעניין למזכירות בית המשפט המחוזי העלתה חרס.

4.

נוכח השתלשלות העניינים המפורטת לעיל, הגעתי למסקנה כי לא ניתן להיעתר בשלב זה לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מושא הערעור.

ראשית, " הדעה המקובלת בפסיקתו של בית משפט זה היא כי סיכויי הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר הורה על ביטול הליכי פשיטת רגל אינם גבוהים מקום בו החלטתה של הערכאה הדיונית התבססה על נימוק של ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל והתנהלותו המתחמקת של החייב" (ע"א 3436/11 זטאם נ' בנק הפועלים בע"מ , פסקה 3 (4.5.2011)). אמנם, יש לבחון כל מקרה לגופו, אך גם בענייננו לא ניתן לייחס לערעור סיכויים גבוהים במיוחד.

יתר על כן, "עצם קיומם של הליכי הוצאה לפועל אינו כרוך בנזק בלתי הפיך המצדיק מתן סעד זמני, 'מכיוון שהמבקש יכול לבקש כי תקוים חקירה בפני ראש ההוצאה לפועל, אשר על פיה תיקבע יכולתו לשלם את חובותיו'" ( ע"א 2597/19 בר ציון נ' צפרוני , פסקה 2 (12.5.2019)).

המערערים לא הצביעו על נסיבות המצדיקות חריגה מכלל זה, ואין בטענתם הכללית לגבי הנזקים שיגרמו להם הליכי ההוצאה לפועל כדי להטות את מאזן הנוחות לזכותם. על זאת אוסיף כי אין בהסברי המערערים כדי לטשטש את סימני השאלה המתעוררים לגבי חיוניות הסעד, כתוצאה מעיתוי הגשת הבקשה – כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין (והשוו, ע"א 10938/08 צ'יצ'יאן נ' עיריית הרצליה , פסקה 3 (29.7.2010)).

5.

האם יש באינטרס הכללי של הנושים

– להבדיל מזה של המערערים – כדי לשנות את התמונה? כאמור, המנהלת המיוחדת משיבה לכך בחיוב. אולם, התנהלות יתר הנושים מעידה כי קבוצה זו אינה עשויה עור אחד, וכי יש בהם המבכרים פתיחת הליך פרטני נגד המערערים על פני המשך ההליך הקולקטיבי. משיב 8 הציג את עמדתו בפה מלא, ושתיקתם של משיבים אחרים שכתבי הטענות הומצאו לידיהם מעידה, לכאורה, על אדישותם לתוצאת ההליך.

חשוב מכך, לא ניתן להתעלם מעניינם של 47 הנושים המסווגים כ"משיב 3", לצד מר אריה כהן – אשר כתבי הטענות לא הומצאו אליהם, ולא ניתנה להם הזדמנות להציג את עמדתם. כאמור, המערערים טוענים שאין בידיהם "לדעת את זהותם", ומבקשים למחוק אותם מההליך. אולם, עיון חטוף במערכת נט המשפט מלמד כי רשימה מפורטת של הנושים הרלוונטיים צורפה לבקשה מס' 1 בהליכי פשיטת הרגל של המערערים ("בקשה למינוי ב"כ הנושים כמנהל מיוחד"; להלן: בקשה למינוי מנהל מיוחד ). בהינתן רשימה זו, ומאחר שהמערערים ציינו כי גייסו את ההלוואות המדוברות מ"ידידים" (ראו, למשל, פסקה 30 לבקשת עיכוב הביצוע), הטענה לפיה אין ביכולתם לזהות משיבים אלה אינה משכנעת.

הנה כי כן, לא זו בלבד שמחדלי המערערים אינם מאפשרים לקבוע שאינטרס הנושים תומך בעיכוב הביצוע, אלא שהתנהלותם – לרבות ההגשה המאוחרת של הבקשה, ההמצאה המאוחרת של כתבי הטענות לחלק מהמשיבים, ואי המצאתה למשיבים אחרים, שהיה בידיהם לגלות בקלות את זהותם – תומכת בדחיית הבקשה, שכן "לשיקולי יושר וצדק – ובהם, ניקיון כפיים ותום לב – משקל עצמאי בהחלטה לגבי מתן סעד זמני" (רע"א 5648/19 קלקודה נ' רשות שדות התעופה , פסקה 3 (9.9.2019)).

6.

בנסיבות אלה, הבקשה למחיקת 47 הנושים המסווגים כמשיב 3, נדחית – וכך גם הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מושא הערעור . נוכח תוצאה זו, והתנהלות המערערים בעניין המצאת כתבי הטענות, המערערים יישאו בהוצאות משיב 8 בבקשת העיכוב, בסך 3,000 ₪.

7.

לאור הוראת תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 – ומקבילתה, תקנה 136(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 – המערערים יגישו, בתוך שבועיים ימים, הודעת עדכון לגבי זהות ופרטי ההמצאה לנושים המסווגים כמשיב 3, בטרם יוחלט על המשך הטיפול בתיק.

בהקשר זה, עו"ד פורת – שהודיע, כאמור, כי "אף לא ייצג את המשיבים האמורים בהליך בפני בית המשפט המחוזי" – יבהיר, גם זאת בתוך שבועיים ימים, כיצד הודעתו מתיישבת עם הייצוג בבקשה למינוי מנהל מיוחד.