ע"א 8939/01 חיים אביצור ועוד 21 אח' נ. חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח

1.לפני בקשת המבקשת, חברה לבנין, לעכב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטת ר. אור) מיום 25.9.01 אשר חייב אותה בביצוע תיקונים ולחילופין בתשלום פיצוי חלף התקונים וכן בחיובים כספיים נוספים כלפי המשיבים וזאת בגין תביעה שהגישו על ליקויים שונים בדירות שנבנו ונמכרו להם על ידי המבקשת ועל הפרות חוזה בעניינים שונים הקשורים לכך. העיכוב מבוקש עד הכרעה בערעורים שהוגשו על פסק הדין. מבקשת המבקשת עולה כי סכום פסק הדין עומד על 870,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ומע"מ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. מתוך סכום זה שולמו למשיבים 247,456 ש"ח ואת יתרת סכום פסק הדין מבקשת החברה לעכב עד להכרעה בערעורים. טענתה היא כי סיכוייה טובים לזכות בערעור שכנגד שהגישה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה משמדובר בתשלום ל23- דיירים אשר נוכח מספרם ומצבם הכלכלי שאינו טוב צפוי קושי רב בהשבת כספי פסק הדין שישולמו להם באם תזכה בערעור.

המשיבים מתנגדים לעיכוב ביצוע בטענה כי סיכויי ערעורה הנגדי של החברה אינם טובים וכי מדובר בפסק דין כספי אשר על פי הכלל הנוהג אין לעכב את ביצועו ולא הוכח כי מתקיים חריג לכלל זה במקרה שלפנינו.

2.החברה הגישה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי (כב' הנשיא זילר) והוא ראה לנכון לעכב ביצוע לפרק זמן של 30 יום את אותו חלק מפסק הדין הדן בפיצוי כספי חלף אי ביצוע תיקונים, בכפוף למתן ערבות בנקאית. הטעם שניתן לכך נעוץ בספק האם יש לראות את הפיצוי הכספי ככל שהוא מותנה באי ביצוע תיקונים כחיוב כספי או כחיוב ביצועי או כשעטנז בין השניים.

3.בינתיים, במסגרת ההליך שלפני הוברר כי בפועל לא ביצעה החברה תיקונים והמשיבים אף הודו בתגובתם לבקשת העיכוב כי לא בקשו סעד של ביצוע תיקונים ואין הם מתכוונים לבקשו אלא עניינם בסעד כספי ובו בלבד. לאור זאת, קמה להם על פי פסק הדין קמא הזכות לתבוע פיצויים כספיים בגין הצורך בתיקונים על פי הפירוט המופיע בחוות דעת מומחה בית המשפט כשהסכומים המפורטים שם צמודים למדד יוקר הבנייה ללא מע"מ וללא רווח קבלני (עמ' 29 לפסק הדין). לאור זאת, ענייננו עתה בפסק דין לחיוב כספי בלבד והשאלה היא אם יש מקום לעכב את ביצועו.

4.כלל הוא כי פסק דין לתשלום כסף איננו מעוכב עקב הגשת ערעור אלא במקרים נדירים בהם קיים חשש כי יהא קושי להחזיר מצב לקדמותו באם יזכה המערער בערעורו. במקרה זה לא הוכח מצבם הכלכלי של המשיבים וטענת המבקשת כי מדובר באנשים קשי יום שלא ניתן יהיה לחזור אליהם לא נתבססה בראיות ובנתונים. יחד עם זאת, בשים לב לסיכויי הערעור שכנגד של החברה שלא ניתן לשלול אותם לחלוטין, ונוכח קושי אפשרי בהשבת סכומים ששולמו, בין היתר, בשים לב לגודלה של קבוצת המשיבים ולצורך אפשרי באיתור חלק חבריה נוכח אפשרות כי חלקם יעקרו עם הזמן למקומות אחרים, ראוי להותיר סכום מסוים מפסק הדין כשהוא מעוכב בכפוף לבטחונות מתאימים וזאת כדי לאזן בין אינטרס החברה לאינטרס הדיירים עד לסיום ההליך ביניהם.

5.לאור זאת אני מורה על עיכוב ביצוע פסק הדין באופן שתשלום 20% מסכום פסק הדין יעוכב וזאת בין בדרך של העברתו לידי בא כוח המשיבים אשר יחזיקו בחשבון נאמנות עבור לקוחותיו ובין בדרך של מתן ערבות בנקאית המכסה את הסכום המעוכב, וכל זאת עד להכרעה בערעורים.