פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
9474/16
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המערערים:
1. אברבוך רונן
2. אברבוך מרים
נ ג ד
המשיבים:
1.
Otkritie
International Investment Management LTD
2.
Otkritie
Securities Ltd
3.
JSC Otkritie
Financial Corporation
בקשה להוצאת מוצגים
החלטה
1.
המשיבות עותרות להוצאת שני מוצגים מתיק מוצגי המערערים.
טענת המשיבות היא כי שני המוצגים שבמוקד הבקשה דנן - תצהירי המערער באשר למצבת נכסיו בחו"ל וצו לתפיסת נכסים שהוצא באנגליה - לא הוגשו על ידי מי מהצדדים כראיה במסגרת שלב ההוכחות בהליך קמא.
לטענת המערערים אין מקום להורות על הוצאת המוצגים. לדבריהם מוצגים אלו הוצגו במסגרת דיון בבקשות לסעדים זמניים (בקשה לצו עיקול שהוגשה בהליך קשור שהתנהל בין הצדדים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 35184-05-12) ובקשות לצו עיכוב יציאה מן הארץ שהוגשו בשני ההליכים), ועוד נטען כי המותב אשר ישב בדין היה ער לאותם מסמכים, להליכים שהתנהלו בקשר עם הסעדים הזמניים וכי ואלו עלו גם במסגרת חקירות העדים בהליך העיקרי.
2.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושקלתי בדבר, החלטתי להיעתר לבקשה.
ככלל בעל דין רשאי לכלול בתיק המוצגים המוגש בהליך הערעור מסמכים אשר "הוצגו בבית המשפט קמא כראיות וקובלו ככאלה לתיק בית המשפט". עוד הודגש בפסיקה כי "מסמך, המגיע לתיק בית המשפט, נמצא שם פיסית, אך אין הוא בחזקת ראיה, כל עוד לא הוצג וקובל ככזה על ידי בית המשפט" (ב"ש 153/86 צביח נ' מדינת ישראל , פ"ד מ(2) 345, 348 (1986). כן ראו: ע"א
9555/08
חאפז נ' אבי צור מערכות לבניין בע"מ
(15.4.2010); ע"א 3590/08 המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ נ' פת , פסקה 3 (7.4.2010), שם נקבע כי יש להוציא מתיק המוצגים מסמכים שצורפו בערכאה הדיונית לראשונה לסיכומי התשובה).
כלל זה הוא כלל "קשיח" למדי. יוער כי גם אם ניתן למצוא בפסיקה גישה "גמישה" יותר במצבי גבול, בהם התאפשר צירוף מסמכים וכתבי בי-דין שהוגשו במסגרת ההליך קמא גם אם לא הוגשו כראיות "במובן הצר" (ראו למשל: עע"מ 7668/15 רומנו נ' עיריית תל אביב, אגף רישוי עסקים (22.11.2016)); וע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' , פסקה 7 (6.8.2006) אליו הפנו המערערים (להלן: עניין סולל בונה )), הרי שגם על פי הגישה המרחיבה ביותר - אשר כאמור מוחלת במצבי גבול מסוימים - לא ניתן לצרף לתיק המוצגים מסמך אשר לא הוגש, במסגרת דיונית כזו או אחרת, בהליך קמא במובן זה שהמסמך עצמו עמד בפני בית המשפט טרם מתן פסק הדין. ויודגש - בהגשתו של מסמך במסגרת הליך נפרד שהתנהל בין הצדדים, גם אם הוא הליך קשור, אין כדי להועיל (ראו למשל: ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי (13.3.2013)), וגם טענות בדבר קשר ענייני, או איזכורו של מסמך במסגרת דיון או בכתב טענות אינם מובילים למסקנה כי ניתן להציג את המסמך לראשונה בערכאת הערעור מבלי שנתבקשה וניתנה רשות לכך. אציין בהקשר זה כי גם בעניין סולל בונה , ממנו מבקשים המערערים להיבנות, הודגש כי המסמכים הרלבנטיים "מצויים הם בתיק בית המשפט קמא טרם מתן פסק הדין" (פסקה 7).
בענייננו המסמכים שצורפו כמוצגים 2 ו-3 מטעם המערערים הוגשו לפי הנטען במסגרת דיונים בבקשות לסעדים זמניים, אשר התנהלו בחלקם לפחות במסגרת הליך נפרד - תביעה כספית אותה הגישו המשיבות נגד המבקשים בשנת 2012 (וראו נספחים 1-3 לתגובת המערערים לבקשה שלפניי: בקשת עיקול שהוגשה במסגרת ת"א 35184-05-12 וכן פרוטוקול ופסק דין בערעור על החלטת הרשם באותה בקשה) - ושלא בפני המותב אשר בפניו נדון ההליך העיקרי. המערערים מבקשים להסתמך על "נגישות" של המותב אשר ישב בדין לאותם מסמכים ועל כך שהוא "נחשף" לקיומם כתוצאה מ"קו החקירות" של המשיבות. ואולם, לא ניתן להתייחס לשני ההליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בין הצדדים כהליך אחד, ובנסיבות אלו ובפרט משהבקשות לצו עיכוב יציאה מן הארץ (אשר הוגשו בשני התיקים) נדונו בפני מותב אחר מזה אשר נתן את פסק הדין, אין די בכך שהמותב אשר נתן פסק הדין היה "מודע" לקיומם של מסמכים כדי לאפשר את צירופם כמוצגים בערכאת הערעור מבלי שניתנה רשות לכך. עוד אציין כי לא ניתן לקבל את טענתם הנוספת של המערערים כי המסמכים כלל לא צורפו לתכלית הוכחתית אלא לביסוס טענה נורמטיבית (להלכה החלה בעניין זה ראו: ע"א 5392/16 מפעלי ים בע"מ נ' רדין (10.1.2018)), ולא מצאתי גם בטענות האחרות שהעלו הם (ובכלל זאת טענות בדבר השתק ומניעות; והטענות בדבר חשיבותם של המסמכים להוכחת טענותיהם בערעור) כדי להוביל למסקנתם כי היו הם רשאים לצרף מסמכים אשר לא הוגשו כראיות בהליך קמא, מבלי שנתבקשה וניתנה להם רשות לכך.
מטעמים אלו הבקשה מתקבלת.
המזכירות תוציא אפוא את מוצגים 2 ו-3 מתיק המוצגים של המערערים ותשיב אותם לידיהם.
המערערים יישאו בהוצאות המשיבות בסך של 2,500 ש"ח.
ניתנה
היום, י"ג בשבט התשע"ח (29.1.2018).
ליאת בנמלך
ר ש מ ת