פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 9555/02
- ב'
בפני:
כבוד השופט א' מצא
המערערים:
1. זידאן
זידאן
2. כרמי שושנה
3. איכנבאום ניצה
4. צביה לוין
5. אריה כץ
6. יעל טויטו
7. שמעון ביתן
8. זאב פוגל
9. אורי כהן
10. אילן אביבי
נ ג ד
המשיבים:
1. ברית פיקוח
לקאופרציה החקלאית העובדת בע"מ
2. עו"ד צוריאל לביא
3. רשם האגודות השיתופיות
4. כונס הנכסים הרשמי
בקשת המערערים לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט
המחוזי בתל-אביב-יפו בפש"ר 1553/00 מיום 5.9.02
שניתנה על-ידי כבוד השופטת ו' אלשיך
המערער 1: בעצמו
בשם המערערות 3-2: עו"ד ג'
כרמי
בשם המערערים 9-4: עו"ד ב'
כהן
בשם המערער 10: עו"ד ג' אביבי
המשיב 2: בעצמו
בשם המשיב 3: עו"ד י' בלום
החלטה
לפניי בקשת המערערים לעיכוב ביצועו של הסדר נושים של המשיבה 1, המוגשת במסגרת ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 5.9.02, בה אושר ההסדר. קדמה לבקשה זו בקשה לעיכוב ביצוע שהגישו המערערים לבית המשפט המחוזי ביום 4.11.02, ואשר נדחתה בו ביום. הערעור הוגש ביום 12.11.02, והבקשה שלפניי הוגשה ביום 5.12.02.
לטענת המערערים, "אין ספק ומחלוקת כי באם לא יעוכבו ההליכים כנזכר וכמבוקש לעיל יכול הערעור באם יתקבל להתרוקן מתוכן וכן ייגרם ל[מערערים] נזק בלתי הפיך בשל קביעת עובדות בשטח שלא ניתן יהיה לשנותן ולהופכן, מטבע דברים של הסדר נושים". בנוסף טוענים המערערים כי סיכויי ערעורם טובים, וכי עיכוב הביצוע לא יגרום למשיבים כל נזק.
המשיב 2, מפרק המשיבה 1, מצביע בתגובתו על כך, שמעבר לטענתם הכללית של המערערים בדבר חיוניותו של עיכוב הביצוע, אין הם מפרטים מדוע עלול ערעורם להתרוקן מתוכנו ומדוע עלול להיגרם להם נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב ביצוע ההסדר. כן הוא מציין כי בקשת המערערים נגועה בשיהוי רב שלא ניתן לו הסבר, ואשר די בו כדי להביא לדחיית הבקשה. זאת, במיוחד בהתחשב בכך שהסדר הנושים משפיע על מאות צדדים רלבנטיים, והוא כבר מצוי בשלבי ביצוע מתקדמים. לדברי המשיב 2, "אין עוד פעולות 'בלתי הפיכות' כביכול הצפויות בטווח הזמן הקרוב", ומכל מקום המערערים לא הצביעו על פעולות כאלה. עוד טוען המשיב 2 כי סיכויי הערעור קלושים, וכי עיכוב הביצוע יגרום לנושים רבים נזק כבד וממשי. המשיב 3 חוזר בתגובתו על עיקרי טענותיו של המשיב 2.
דין הבקשה להידחות. אכן, הפעולות שנקטו המערערים לשם עיכוב ביצועו של הסדר הנושים לקו בשיהוי רב. בקשתם הראשונה לעיכוב הביצוע הוגשה לבית המשפט המחוזי כחודשיים לאחר מתן ההחלטה המאשרת את ההסדר. הבקשה הנוכחית הוגשה כחודש לאחר דחיית הבקשה הראשונה, על-ידי בית המשפט המחוזי, וכשלושה שבועות לאחר הגשת הערעור. אף שכבר עמדתי על כך בהחלטתי מיום 5.12.02, בה נמנעתי ממתן צו ארעי לעיכוב הביצוע, לא טרחו המערערים להמציא הסבר כלשהו למחדלם. במצב דברים זה, אין להתפלא כי ההסדר נמצא כבר בשלבי ביצוע מתקדמים.
יתירה מכך, טענתם של המערערים כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך וכי ערעורם יתרוקן מתוכנו אם לא יעוכב הביצוע, מנוסחת באופן לאקוני וסתמי; לפיכך, ועל רקע הצהרתו של המשיב 2 כי אין צפויות בטווח הזמן הקרוב פעולות בלתי הפיכות, יש לדחותה. גם טענת המשיבים, כי לנושים רבים ייגרם נזק כבד מעיכוב הביצוע, תומכת בדחיית הבקשה. בנסיבות אלו, אין לי אף צורך להידרש לשאלת סיכויי הערעור.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ז בטבת תשס"ג
(1.1.03).
ש ו פ ט