ע"א 9750/05 חי אליהו נ. יצחק אלנר

1.בפני בקשה לפטור מערבון בהליך שבכותרת. לטענת המערער, מצבו הכלכלי בכי רע. הוא עובד למחייתו בעבודות בניה ושיפוצים מזדמנות והכנסתו אינה מספקת כדי לאפשר לו קיום מינימלי. עוד טוען המערער כי רעייתו לומדת קוסמטיקה, ולמעט הכנסות מזדמנות של כ-1,000 ₪ לחודש, אין היא מרוויחה דבר. אשר לנכסיו, לטענתו בבעלותו דירת מגורים אשר ממושכנת לבנק ומעוקלת לטובת המשיב. כמו כן, חשבון הבנק שלו מעוקל, וממילא אין בו כספים אותם ניתן לנצל לטובת הפקדת ערבון. עוד טוען המערער כי ברשותו תכנית חיסכון אשר שוויה כ-6,500 ₪, אשר אף היא מעוקלת לטובת המשיב. לבסוף טוען המערער כי נוכח ההלוואות הרבות שקיבל ממשפחתו וחבריו, הוא מיצה את פוטנציאל גיוס הכספים במישור זה.

2.כפי שהדברים מוצגים על ידי המערער, אכן נראה לכאורה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים. אולם צודק המשיב בטענותיו לפיהן הבקשה שבפני חסרה, ואין המערער עומד בנטל הנדרש על מנת להוכיח את טענותיו לגבי מצבו הכלכלי. המערער אינו מבהיר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי. יצוין, כי לטענת המשיב, בבית המשפט קמא ייצגו את המערער שני עורכי דין ממשרדים שונים, דבר הדורש הסבר מנין שאב המערער את האמצעים הכלכלים הנדרשים לצורך כך. המערער אף אינו מבהיר כיצד הוא מממן את לימודיה של אשתו. כמו כן, המערער צירף תיעוד חלקי בלבד לגבי מצב חשבון הבנק שלו, ומאותו חלק שצורף עולים נתונים אשר קשה ליישבם עם טענותיו בנוגע למצבו הכלכלי. אכן, מדפי החשבון שצורפו ניתן לראות כי חשבונו הוא ביתרת חובה. עם זאת, עולה כי בחודש ספטמבר הופקדו בחשבונו למעלה מ-10,000 ₪, כאשר חלק גדול מסכום זה הופקד במזומן, ובחודש אוקטובר הופקד בחשבונו סכום של 9,500 ₪ במזומן. המערער אינו מבהיר מנין נובעות הכנסות אלה וכיצד הדבר עולה בקנה אחד עם הצהרתו לפיה הוא מרוויח, בממוצע, כ-3,400 ₪ לחודש. כמו כן, על פי דפי החשבון הבנק החלקיים שצירף, הוציא המערער בחודש ספטמבר למעלה מ-4,000 ₪ בכרטיסי אשראי ובחודש אוקטובר למעלה מ-8,000 ₪. אף עובדות אלה אינן עולות בקנה אחד עם טענותיו בדבר מצב כלכלי קשה. יצוין, כי לטענת המשיב, המערער עובד גם כמתווך מקרקעין, עובדה בה הודה במסגרת חקירתו בבית משפט קמא, ואשר עשויה להבהיר את מקור הכספים הנ"ל. לכל האמור יש להוסיף, כי המערער לא שילם למשיב את הסכום שנפסק לטובתו בבית משפט קמא, ואף לא את הוצאות המשפט שנפסקו נגדו. אף עובדה זו פועלת כנגד בקשת המערער לפטור אותו מהפקדת ערבון שכן יש בכך כדי להעיד על הסיכון לו חשוף המשיב באי הפקדת ערבון. לנוכח כל האמור לעיל, מסקנתי היא, כי התובע לא פרש את מלוא התשתית הראייתית הנדרשת לצורך הוכחת מצבו הכלכלי ועל כן לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש לשם מתן הפטור המבוקש. משזו מסקנתי, אין מקום לדון בסיכויי הערעור. נוכח גובה ההוצאות שהושתו על התובע בבית משפט קמא, אף איני רואה לנכון להפחית את סכום הערבון שנקבע, בסך 30,000 ₪, וסכום זה יופקד בתוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ולא – יידחה ההליך ללא צורך במתן הודעה נוספת.